שטים
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
שטים או "אבל שטים" הוא מקום מושב שבטי ישראל בערבות מואב בטרם כניסת לארץ כנען. שטים מוזכרת במקרא במקומות אחדים:
- ספר במדבר "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים; וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב. " (פרק כ"ה, א')
- ספר יהושע "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים" (פרק ב',א')
- ספר מיכה " עַמִּי, זְכָר-נָא מַה-יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, וּמֶה-עָנָה אֹתוֹ, בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר מִן-הַשִּׁטִּים, עַד-הַגִּלְגָּל, לְמַעַן, דַּעַת צִדְקוֹת ה'."(פרק ו',ה').
אם נסדר את המקראות לפי סדר התרחשותם, הרי בתחילה בני ישראל חנו בשטים והגיע אליהם בלעם בן בעור. אחרי שהוא ראה שאין תועלת בדבריו, הוא פעל לפי הכתוב במסכת סנהדרין : "אמר להם אלהיהם של אלו שונא זימה הוא.." (דף קו,א גמרא). זאב ארליך מביא את דבריו של הרב מנחם מנדל, בנו של הרש"ר הירש, שהאזכור של "שטים" יחד עם "גלגל"[1] בא לציין שני מקומות בהן הפר העם את התחייבותו לאלוקים.
אוסביוס מקיסריה, המונה והמתאר שמות יישובים בארץ ישראל במאה ה-4, מזהה את המקום בו ישבו שבטי ישראל כ"בית ישימון", ממול לעיר יריחו לפי המובא בספר במדבר : "וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ"(כ"ב, א'). זהו גם המיקום בו בלעם ראה את שבטי ישראל בבואו לקלל אותם.
איתור המקום
האתר המשוער של השטים התגלה לראשונה על ידי אלכסיס מאלון מ"המכון האפיפיורי למקרא" בירושלים. הוא מצא במקום חמש תילים קטנים וסבר כי אלו "חמשת ערי הכיכר" של סדום המקראית. אך לפי שרידי כלי החרס שבאתר הארכאולוגיים הגיעו למסקנה כי הייתה התיישבות במקום עוד לפני בוא בני ישראל. דגם אופייני של קרמיקה שהתגלה במקום כונה בשם "הכוכב הע'סולי". ועל בסיס הממצאים שהתגלו באתר נקבע כי הוא יהיה האתר האופייני של ארץ ישראל לתקופה הכַּלְקוֹליתית . תקופה שבה הארכאולוגיה מניחה כי התקיימה תרבות של בני אדם למן האלף החמישי לפנה"ס עד ועד ל-3300 שנה לפנה"ס. השם מורכב משני מילים יווניות, אשר פרושם בעברית: נחושת ואבן. באתרי העתיקות אשר קיומם הוגדר לתקופה הכלקוליתית נמצאו כלים מנחושת, בנוסף לכלים מאבן שהיו גם בתקופות קודמות.
האתר המיוחס לתקופה זו בארץ ישראל הוא תלוליות ע'סול או תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל (Teleilat Ghassul) בערבות מואב במזרח עבר הירדן 14 ק"מ צפונית מזרחית לים המלח ליד הכפר "כפריין". הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום בשפה הערבית
תאור האתר
באתר קבוצה של 12 תלוליות קטנות המהוות את היישוב הקדום. שטחו המשוער של האתר הוא לפחות 60 דונם. המבנים באתר בעלי צורה מעוגלת, שקועים בחלקם באדמה או בעלי קירות אבן ולבנת-טין . הם נבנו לפי מתכונת פחות או יותר אחידה ופשוטה: חדר מלבני אחד, ששימש כיחידת המגורים, ולפניו חצר גדולה מוקפת גדר. הגגות מקני-סוף וקש. התמיכה לגג הייתה מעמוד עץ שהוצב במרכז החדר. בחצרות ובין מתקנים, להבערת אש, תנורים, בורות, ממגורות, משטחי עבודה וכלי כתישה. אך בתים אחדים שמידותיהם גדולות מן המקובל. נמצא כי הפרט האחד החורג, מרמת הבניה הפשוטה של הבתים, הוא הטיח הלבן שבו טויחו הבתים מבפנים וציורי הקיר שצוירו עליו. הישוב לא הייה מוקף חומה באף שלב של קיומו.
הכלים נעשו מחרס פשוט והוחלקו באמצעות גבעולי עשבים. לפי טביעות מחצלות על הכלים עולה כי הניחו אותם על רצפת הטין . האתר התגלו כלים העשויים מצור : להבים, אזמלים, נקרים, מגרדים ומרצעים), ומכלי אבן - אבני רחיים, עליים ומכתשים, ראשי אלות, אבני משקולת לנולי אריגה; וכן כלים מכורכר, בזלת ומתכת - אשר שימשו לצייד ולפולחן.
מעריכים כי אפיק הירדן זרם קרוב לאתר. על פי העצמות שנמצאו היו היישוב בקר וצאן (צבאים ווחזירים. שרידי גרעינים נמצאו מהצמחים: חיטים, שעורים, אפונים, זיתים ותמרים .
זאב ח' ארליך (ז'אבו), סבור שתושבי המקום "הגיעו לרמה טכנולוגית גבוהה הן בהקמת מבנים, הן בייצור כלים, הן בבניות בעלי חיים והן בגידולי קרקע. אף בציד ובדיג שלחו ידם."
לקריאה נוספת
זאב ח' ארליך (ז'אבו), עוצמתה של תרבות קדומה, " ארץ מקרא" - מוסף השבת מקור ראשון 11 ביולי 2008