רבי יצחק אלפסי: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ספריו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== תולדותיו == | == תולדותיו == | ||
רבי יצחק אלפסי נולד | רבי יצחק אלפסי נולד ל[[ר' יעקב הכהן]] בשנת ד"א תשע"ג (1013) כנראה בעיר קלעת חמאד שבאלג'יר, ונפטר בליסנה, ספרד בשנת ד"א תתס"ג (1103). | ||
רבותיו היו [[רבי ניסים גאון]] ו[[רבינו חננאל]] בר חושיאל, שגרו בקירואן (בתוניס של היום). שמו אל-פסי הוא על שם ישיבתו בעיר המעטירה פאס שבמרוקו בה יצא לו שם כאחד הגאונים הקדמונים. | רבותיו היו [[רבי ניסים גאון]] ו[[רבינו חננאל]] בר חושיאל, שגרו בקירואן (בתוניס של היום). שמו אל-פסי הוא על שם ישיבתו בעיר המעטירה פאס שבמרוקו בה יצא לו שם כאחד הגאונים הקדמונים. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
שמו של הרי"ף התפרסם בעולם בזכות עבודתו הגדולה, ספר ההלכות, בו כתב את הדברים שהם הלכה למעשה. בספרו הוא מצטט ומקצר את | שמו של הרי"ף התפרסם בעולם בזכות עבודתו הגדולה, [[ספר ההלכות]], בו כתב את הדברים שהם [[הלכה למעשה]]. בספרו הוא מצטט ומקצר את ה[[גמרא]] בנושאים הרלוונטים ל[[הלכה]], וכך רואים את פסיקותיו. ספר זה הוא אחד מעמודי התווך של ה[[הלכה]] בכל ישראל וזכה לפירושים רבים. | ||
מאות מתשובותיו הגיעו אלינו כתובות בעברית וגם בערבית, הלכות [[בכור]]ות ו[[חלה]] ו[[שו"ת]] הלכות [[נדר]]ים. | מאות מתשובותיו הגיעו אלינו כתובות בעברית וגם בערבית, הלכות [[בכור]]ות ו[[חלה]] ו[[שו"ת]] הלכות [[נדר]]ים. | ||
גרסה מ־22:37, 26 ביולי 2009
|
|
רבי יצחק אלפסי, הרי"ף, הוא ראשון, חי בתחילת תקופת הראשונים, ומגדולי הפוסקים.
תולדותיו
רבי יצחק אלפסי נולד לר' יעקב הכהן בשנת ד"א תשע"ג (1013) כנראה בעיר קלעת חמאד שבאלג'יר, ונפטר בליסנה, ספרד בשנת ד"א תתס"ג (1103).
רבותיו היו רבי ניסים גאון ורבינו חננאל בר חושיאל, שגרו בקירואן (בתוניס של היום). שמו אל-פסי הוא על שם ישיבתו בעיר המעטירה פאס שבמרוקו בה יצא לו שם כאחד הגאונים הקדמונים.
בשנת ד"א תתמ"ח (1088), בגיל 75, נמלט הרי"ף לספרד בעקבות הלשנת-שווא שאויביו הלשינו עליו למלכות. בלוסנה שבספרד מונה הרי"ף לראש הישיבה המקומית, והעמיד תלמידים הרבה, ביניהם הר"י מיגאש ורבי יהודה הלוי (ריה"ל). למעשה מהווה הרי"ף אבן השתיה שעליה מושתתת תורתה של ספרד.
ספריו
שמו של הרי"ף התפרסם בעולם בזכות עבודתו הגדולה, ספר ההלכות, בו כתב את הדברים שהם הלכה למעשה. בספרו הוא מצטט ומקצר את הגמרא בנושאים הרלוונטים להלכה, וכך רואים את פסיקותיו. ספר זה הוא אחד מעמודי התווך של ההלכה בכל ישראל וזכה לפירושים רבים.
מאות מתשובותיו הגיעו אלינו כתובות בעברית וגם בערבית, הלכות בכורות וחלה ושו"ת הלכות נדרים.