רבי יעקב פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:
*הרב יצחק דדון, '''אתחלתא היא'''-יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה''' חלק א', ירושלים.
*הרב יצחק דדון, '''אתחלתא היא'''-יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה''' חלק א', ירושלים.
*ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 356-359.   
*ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 356-359.   
 
{{מיון רגיל:פרדימן יעקב}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]]
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]]
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]]
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]]

גרסה מ־18:35, 6 במאי 2011

רבי יעקב פרידמן, האדמו"ר מהוסיאטין. נודע בתמיכתו בציונות ובמדינת ישראל. בעל הספר "אהלי יעקב" (תורותיו שלוקטו לאחר מותו).

תולדות חייו

נולד בכ"ה בחשוון תרל"ט בבוהוש שברומניה, לאביו הרב יצחק פרידמן, האדמו"ר מבוהוש. הרבי מבוהוש, היה נכדו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, מייסד שושלת רוז'ין. כבר מילדותו, שודך לקרובת משפחתו, חיה שרה רחל פרידמן, בתו של הרב ישראל פרידמן מהוסיאטין, שהיה גם הוא משושלת בית רוז'ין, בגיל 17 נישא לה, ועבר לגור בבית חמיו בהוסיאטין. בזמן מלחמת העולם הראשונה, עבר ביחד עם חמיו לוינה. בוינה שהו איתו עוד כמה מאדמו"רי בית רוז'ין, ביניהם הרב חיים יחיאל שפירא- האדמו"ר מדרוהביטש, ורבי שלמה פרידמן מסדיגורא, שיחד איתם יסד ר' יעקב את "חברת ישוב ארץ ישראל", שלאחר זמן נתחברה למזרחי. עלה ארצה יחד עם חמיו בטבת תרצ"ז, והחליטו להתיישב בתל אביב, ולא בירושלים או בבני ברק כרוב האדמו"רים, כי רצו להתחבר לכלל עם ישראל, הדתיים והחילוניים. חמיו רבי ישראל נפטר בחנוכה תש"ט, ורבי יעקב החל למלא את מקומו באדמו"רות. למרות שהתשייך לשושלת אדמו"רי רוז'ין, שהיתה ידועה בהנהגותיה המלכותיות, נהג בפשטות ובהסתפקות במועט. היה תומך נלהב בציונות ובמדינה, והיה עורך "טיש" ביום העצמאות. הוא אף הסכים לרשום את שמו במקום המאה ועשרים ברשימת המזרחי לכנסת. נפטר ביום י"ז בחשוון תשי"ז, ונקבר סמוך לחמיו בטבריה. לאחר מותו, מילא את מקומו באדמו"רות בנו הרב יצחק פרידמן.

תורותיו נערכו וקובצו בספר "אהלי יעקב".

לקריאה נוספת

  • הרב יהודה ברנדס, במלכות הקדושה הוצאת תבונות, אלון שבות תשס"ו.
  • הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת, מכון הר ברכה תש"ע, עמ' 172-177.
  • הרב יצחק דדון, אתחלתא היא-יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה חלק א', ירושלים.
  • ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 356-359.