קדש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תיקון קצר)
אין תקציר עריכה
שורה 43: שורה 43:
וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה
וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה
וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ
וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ
כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת <small>עד כאן</small>}} {{ציטוטון|סַבְרִי מָרָנָן}} '''נוסח אשכנז:'''  {{ציטוטון|וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי}} '''נוסח עדות המזרח:''' ועונים: {{ציטוטון|לְחַיִּים}} {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן}} {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן אֶת יוֹם (בְּשַׁבָּת: הַשַׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם) חַג הַמַּצּוֹת הַזֶה}} '''נוסח עדות המזרח:''' {{ציטוטון|אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ (בְּאַהֲבָה), מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, (וְשַׁבָּת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ (בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן,) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם מְקַדֵּשׁ (הַשַׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים}} {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה}}}}
כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת <small>עד כאן</small>}} {{ציטוטון|סַבְרִי מָרָנָן}} '''נוסח אשכנז:'''  {{ציטוטון|וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי}} '''נוסח עדות המזרח:''' ועונים: {{ציטוטון|לְחַיִּים}} {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן}} {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן אֶת יוֹם (בְּשַׁבָּת: הַשַׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם) חַג הַמַּצּוֹת הַזֶה}} '''נוסח עדות המזרח:''' {{ציטוטון|אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ (בְּאַהֲבָה), מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, (וְשַׁבָּת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ (בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן,) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם מְקַדֵּשׁ (הַשַׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים}} {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה}}
|מקור=ע"פ הברכות שכתוב להגיד בקדש ב[[שולחן ערוך]], אורח חיים, סימן תע"ג, סעיף א'.}}


ב[[משנה]]{{הערה|[[מסכת פסחים|פסחים]], י', ב'}} יש מחלוקת בין [[בית שמאי]] ל[[בית הלל]] אם ב[[ליל הסדר]] ששותים את ה[[יין]] מברכים קודם את ברכת "היום" ואז את ברכת "היין" הוא להפך.
ב[[משנה]]{{הערה|[[מסכת פסחים|פסחים]], י', ב'}} יש מחלוקת בין [[בית שמאי]] ל[[בית הלל]] אם ב[[ליל הסדר]] ששותים את ה[[יין]] מברכים קודם את ברכת "היום" ואז את ברכת "היין" הוא להפך.
שורה 59: שורה 60:
מוזגים לכל בני הבית את היין ובעל הבית מברך על היין כדי להוציא את כולם לידי חובה.{{הערה|[https://www.yeshiva.org.il/midrash/748 ליל הסדר - הסימנים] ב{{ישיבה}}.}}
מוזגים לכל בני הבית את היין ובעל הבית מברך על היין כדי להוציא את כולם לידי חובה.{{הערה|[https://www.yeshiva.org.il/midrash/748 ליל הסדר - הסימנים] ב{{ישיבה}}.}}


כל מי שצריך בהסיבה ולא שתה את הקדש בהסיבה לא יצא לידי חובה{{הערה|[[שולחן ערוך]], אורח חיים, סימן תע"ב, סעיף ז'.}}.
מי ששתה את [[ארבעת הכוסות]] לא בסדר (לדוגמה את הכוס הראשונה בזמן שצריך את הכוס השלישית וכו') לא יצא לידי חובה{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ב, סעיף ח.}}.
בהמשך{{הערה|סעיף ט'.}}  כתוב שצריך לשתות לפחות רוב מרביעית כוס, ואם יש בכוס הרבה רביעיות (למשל אם הכוס גדול מאוד) שותים ממנו אנשים כמניין הרביעות (לדוגמה אם בכוס יש 3 רביעיות ישתו ממנו 3 אנשים).
מוזגים כוס ראשונה ומוספים את ברכת שהחיינו, ואם [[פסח]] יצא ב[[שבת]] מוסיפים גם את ברכת ויכולו ו"אם חל במוצאי שבת אומר יקנה"ז ואם שכח להבדיל ולא נזכר עד שהתחיל ההגדה ישלים ההגדה עד גאל ישראל ואחר כך יבדיל"{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ג, סעיף א'.}}. 
==טעמו==
==טעמו==
{{להשלים}}
{{להשלים}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־07:59, 4 במרץ 2021
Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
התבנית הונחה ע"י ספרא (להשארת הודעה לחצו כאן) • 17:33, 2 במרץ 2021 (IST)


קדש הינו הראשון מסימני ליל הסדר שבו עושים קידוש על יין.

ב"קדש" שותים את הכוס הראשונה מארבע כוסות.

מקור

במשנה‏[1] כתוב:

Geresh.png עַרְבֵי פְסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ וַאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּסֵב וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן וַאֲפִלּוּ מִן הַתַּמְחוּי Geresh.png
– משנה, מסכת פסחים, פרק י', משנה א'

ארבעת הכוסות היא תקנת חז"ל והכוס הראשונה מארבעת הכוסות היא הכוס ששותים בקדש.

הלכות קדש

סדר אמירת הקדש

כשחל שבת מתחילים כך: "(וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר) יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת עד כאן" "סַבְרִי מָרָנָן" נוסח אשכנז: "וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי" נוסח עדות המזרח: ועונים: "לְחַיִּים" "בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" "בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן אֶת יוֹם (בְּשַׁבָּת: הַשַׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם) חַג הַמַּצּוֹת הַזֶה" נוסח עדות המזרח: "אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ (בְּאַהֲבָה), מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, (וְשַׁבָּת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ (בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן,) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם מְקַדֵּשׁ (הַשַׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים" "בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה"

ע"פ הברכות שכתוב להגיד בקדש בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ג, סעיף א'.

במשנה‏[2] יש מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל אם בליל הסדר ששותים את היין מברכים קודם את ברכת "היום" ואז את ברכת "היין" הוא להפך.

בית שמאי אומרים שקודם את ברכת היום מברכים ואז את ברכת היין ובית הלל אומרים להפך שקודם מברכים את ברכת היין ואז את ברכת היום.

בשולחן ערוך‏[3] כתוב כשהאדם מסיב לא יטה‏[4] ושאשה לא צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה‏[5] ושבן אצל אביו צריך הסיבה ושתלמיד אצל רבו לא צריך הסיבה‏[6].

כמו בכל שאר ארבע הכוסות, גם את כוס הקדש צריך לשתות בהסבה.

בסוף הקידוש אומרים את ברכת שהחיינו הנאמרת בכל אחד משלושת הרגלים. המשנה ברורה מביא כי בברכת שהחיינו זו יש לכוון לפטור גם את שאר מצוות ליל הסדר- אכילת מצה, שתיית ארבע כוסות וכן סיפור יציאת מצרים. במידה ושכחו לברך שהחיינו בקידוש- ניתן לברך בכל ימות החג, ואף באמצע חול המועד ‏[7].

צריך לשתות את כל הכוס וצריך לפחות רוב של רביעית, ומי שקשה לו לשתות יין ולגמור לפחות את רוב כוס גדולה יישתה כוס בינונית.‏[8]

מוזגים לכל בני הבית את היין ובעל הבית מברך על היין כדי להוציא את כולם לידי חובה.‏[9]

כל מי שצריך בהסיבה ולא שתה את הקדש בהסיבה לא יצא לידי חובה‏[10].

מי ששתה את ארבעת הכוסות לא בסדר (לדוגמה את הכוס הראשונה בזמן שצריך את הכוס השלישית וכו') לא יצא לידי חובה‏[11].

בהמשך‏[12] כתוב שצריך לשתות לפחות רוב מרביעית כוס, ואם יש בכוס הרבה רביעיות (למשל אם הכוס גדול מאוד) שותים ממנו אנשים כמניין הרביעות (לדוגמה אם בכוס יש 3 רביעיות ישתו ממנו 3 אנשים).

מוזגים כוס ראשונה ומוספים את ברכת שהחיינו, ואם פסח יצא בשבת מוסיפים גם את ברכת ויכולו ו"אם חל במוצאי שבת אומר יקנה"ז ואם שכח להבדיל ולא נזכר עד שהתחיל ההגדה ישלים ההגדה עד גאל ישראל ואחר כך יבדיל"‏[13].

טעמו

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

הערות שוליים

  1. ↑ פסחים, י', א'
  2. ↑ פסחים, י', ב'
  3. ↑ אורח חיים, הלכות פסח, תעב.
  4. ↑ סעיף ג'
  5. ↑ סעיף ד'
  6. ↑ סעיף ה'
  7. ↑ משנה ברורה תעג א
  8. ↑ ליל הסדר - הסימנים בקדש מתוך אתר Yeshiva.
  9. ↑ ליל הסדר - הסימנים בקדש מתוך אתר Yeshiva.
  10. ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ב, סעיף ז'.
  11. ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ב, סעיף ח.
  12. ↑ סעיף ט'.
  13. ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ג, סעיף א'.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=קדש&oldid=149921"