קברי ישי ורות

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חברון העברית
מערת המכפלה
חברון
היישוב היהודי בחברון
קרית ארבע
בית הדסה
בית השלום בחברון
קברי ישי ורות
אדמות ישי
בית הכנסת חזון דוד
אלוני ממרא
הכניסה למערת הקברים - המקור:ויקישיתוף, צילם:בית השלום
המערה - מקום התפילה - המקור:ויקישיתוף, צילם:בית השלום
בית חב"ד חברון ערך מסיבת חודש אלול ללוחמי פלוגת גולני המשרתים בעיר האבות. באווירה מרוממת במיוחד כיאה לחודש אלול בו "המלך בשדה" ישבו החיילים להתוועדות חסידית עם השליח בחברון הרב דני כהן, שדיבר עימם על מהותו של חודש אלול בראי תורת החסידות ותורתו של הרבי מלך המשיח. ההתוועדות החסידית התקיימה במתחם קבר ישי ורות בחברון, והיא נערכה ביוזמתו של הת' איציק ניימרק, מפעילי בית חב"ד חברון

קברי ישי ורות מצויים בפסגת התל של חברון המקראית. התל המכונה היום "תל רומידה" ולידו שכונת אדמות ישי. הקבר מצוי בתוך מבנה מהתקופה הצלבנית. על פי המסורת מצויים בתוכו קברו של ישי אבי דוד, וכן קברה של רות המואביה. אתר חברון כותב כי "בעקבות מסורת זו נקבע סמוך למקום בית הקברות היהודי".

האגדה מיחסת למקום מחילה שהיציאה ממנה במערת המכפלה.

במערב החצר מצוי מבנה מקומר, הבנוי בדיוק מפליא לכיוון ירושלים, מה שמעיד על בית כנסת שפעל במקום.

מעל מבנה הקבר ישנה תצפית על כל העיר חברון, מערת המכפלה, קרית ארבע ובימים טובים ניתן לראות גם את הרי מואב.

כל שטח התל, כולל שטח הבית קברות, נקנה על ידי קהילת יהודי חברון מידי "הקדש תמימי". ברוך ברזל, תושב "שכונת ישי" הסמוכה לקבר היה מבין אלה ששיפץ את אתר קבר ישי ורות והקים בו בית כנסת. חב"ד הדפיסו במקום את ספר התניא ואף עורכים אירועים לחיילים המשרתים המקום (ראו תמונה)

תאור המקום

מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, משנת 1890 , מאת אברהם משה לונץ ,מתאר את המקום כך: "לשמאל דרך ירושלים, רחוק כעשרה רגעים מהעיר, יש משעול המלא אבני נגף וצורי מכשולים, אשר דרכו ילכו לקבר ישי ולבית הקברות. ראשונה יעברו על בית הקברות המוסלמי, והלאה על ההר יראה חורבות רעועות , הם שרידי חברון הישנב הנקראת עד היום בשם "אלחברא". ובאחת מהנה יש מערה עמוקה אשר לפי המסורה בה קבר ישי אבי דוד, וההמון יוסיף עוד להראות בה את קבר רות. אחרי שלוש רגעים יבוא את בית הקברות אשר ליהודים".

אוצר ישראל חוזר על התיאור ומציין כי מדובר בשני דברים: יש מערה ובה קבר ישי אבי דוד ו"הגדה חדשה כי גם רות נקברה שם".

מסורות

ר' עובדיה מברטנורה באיגרת לאביו, אחרי עלייתו ארצה ב- 1488 , מתאר כיצד הוא מגיע לחברון : " וביום השני באנו לחברון, והיא יושבת בצלע ההר, המוסלמים קוראים לה "חליל" (חליל- אל- רחמן) האהוב, הידיד של האל (ישעיה מא' ח' : "זרע אברהם אהבי") (המדרש אומר חברון = חבר נאה, והכוונה היא לאברהם).

חלק מהעיר ליד מערת המכפלה והחלק האחר כנגדה, הרחק כמטחווי קשת... הייתי במערת המכפלה... וההר האחר מנגד למערת המכפלה, שם על ראש ההר מערה גדולה ויפה, ובנין נאה בראשה, ואומרים כי שם קבר ישי אבי דוד... גם שם הלכנו להתפלל ולהשתטח...".

זאב וילנאי (ב"מצבות קודש בא"י") מציין כי המסורת הזאת היא מהמאה ה- 13 , ומוזכרת ע"י נוסעים צלבנים.

ביקור שנערך בחברון על ידי חסידי חב"ד, ומתואר בקובץ יגדיל תואר משנת תקמ"ט (1798) מתאר בין שאר המקומות שבקרו את "קבר ישי אשר בחברון"

חיים אלעזר בן צבי הירש שפירא בדברי תורה ב' כותב :"כפי המקובל מאנשי חברון ואה"ק המבינים הוא מערת רמכפלה מתפשטת למטה תחת כל העיר חברון וי"א שפתח מערה שיש בצד העיר מבחוץ שאומרים ששם קבר ישי אבי רור הוא פתח המערת המכפלה מצדה השני ולפי זה לא הוצרך לכפוף קומתו של ארם הראשון שהיה רק מאה אמה ומה זה מאה אמות של ו' טפחים אולם י"ל כי נחשבו המאה אמה באמת איש ולפי ערך גדלו שהיה מקודם כמו שאמרה התורה גבי עוג מלךהבשן באמת איש ומי יודע כמה גדלם על כן הוצרכו לכשף קומתו" - מכאן גם הדעה כי קיימת מחילה מקבר ישי ורות עד למערת המכפלה.

תצפית על חברון