פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ב ה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:48, 11 באפריל 2018 מאת Davidn (שיחה | תרומות) (הוספת קישור למקור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ב ה

סעיף ה - משפחה שנתערב בה חלל בנוגע לישראלים, הגמרא אומרת שמשפחה שהיה בה פסול והיא נטמעה, אין צורך להכריז עליה. באותו הכיוון סובר רבי יוסי שלעתיד לבוא ממזרים ונתינים נטהרים, ונפסקה הלכה כמותו (במחלוקתו עם ר"מ).

⦿ אלמנת עיסה בגמרא במסכת כתובות כתובות יד א מובא שתנאים העידו על אלמנת עיסה שכשרה לכהונה, ורבן גמליאל אמר להם שבפועל נהגו שלא להתיר אותה. רש"י ביאר שאלמנת עיסה היא אלמנה של ספק חלל. תוס' ור"ן חלקו עליו וסוברים שהכוונה היא לאלמנה ממשפחה שהתערבב בה ספק חלל. הראשונים קיבלו את פירושם.

רמב"ם, טור ושו"ע: אלמנה ממשפחה שהתערבב בה ספק חלל לא תינשא לכהן, ואם נישאת לא תצא. (לכתחילה לא תינשא כמו שאמר רבן גמליאל, ואם נישאת לא תצא כי יש כאן שתי ספקות - האם היא אלמנת אותו ספק חלל, וגם אם כן האם הוא באמת חלל).

ב"ש: אם טוענת שברור לה שבעלה לא היה החלל, מותרת לכהן. מאידך, אם קוראים לה 'חללה' והיא שותקת, אפילו אם נישאת תצא כי יש בכך הודאה.


⦿ הבת של אלמנת עיסה רשב"ג בגמרא במסכת קידושין קידושין עה ב סובר שאסור לכהן לשאת כל אלמנה שהבת שלה אסורה עליו. הגמרא מבארת את דבריו שהתכוון לפסול אלמנת עיסה לכהן, ולהוציא מהסוברים שהיא מותרת. תוס' כתבו שמהגמרא יוצא שגם המכשירים באלמנה יסכימו לפסול בבת שלה. בטעם הדבר כתבו תוס' שלאמא יש חזקת כשרות ולבת לא, כי היא נולדה למשפחה שהיא עיסה.

רמב"ם: דווקא אלמנת העיסה עצמה לא תצא אם נישאת, אך אם הבת שלה נישאה לכהונה אפילו אם נישאת תצא.

☜ כך פסק השו"ע (כך נראה לדייק בשיטתו, כמו שהוא דייק בדעת הרמב"ם).

ר"ת: גם בבת שלה, אם נישאת לא תצא.

☜ כך פסקו הח"מ והב"ש (וכתבו שכך סוברים גם הרמב"ם והשו"ע).


֎ אם נתערב במשפחה חלל ודאי. כל אשה מהם אסורה לכהן עד שיבדוק, וגם אם נישאת תצא. כך הדין גם במקרה שהתערב במשפחה ממזר ודאי (רמב"ם, טור, שו"ע ונו"כ. הב"ש כתב שדווקא אם התערב בעדים).


֎ משפחה שנתערב בה ספק ממזר. הרמב"ם כתב שהדין הוא כמו בספק חלל, אך נחלקו הפוסקים בנוגע לאלמנה שכזאת לישראל:

שו"ע וגר"א: גם אם רוצה להתחתן עם ישראל לכתחילה לא תינשא.

ב"ש, מהרש"ל, דרישה וט"ז: רק הכהנים נהגו להחמיר בספק ספיקא, ולישראל מותר לכתחילה לשאת אותה.

⦿ לספר על פסול יוחסין הגמרא לומדת מהפסוק "והיו לה' מגישי מנחה בצדקה", שהקב"ה עשה צדקה עם ישראל ומשפחה שנטמעה - נטמעה. בהמשך מובאות מימרות של אמוראים שידעו על משפחה שיש בה פסול ולא סיפרו עליה לרבים, ורק לתלמידיהם הם סיפרו פעם בכמה שנים.

אור זרוע: יש להתרחק ממשפחות לא ידועות (לשיטתו, לומדים ממקום אחר בגמרא שגם לעתיד לבוא ממזרים לא ייטהרו, ולא אומרים 'משפחה שנטמעה נטמעה').

ר"ן: אין רשות לגלות על פסול יוחסין אלא ישאיר את המשפחה בחזקת כשרה. בצנעה יגלה לתלמידיו כדי שיימנעו מלהתחתן איתה. (הגהות אלפסי - אך כל עוד שלא נטמעה, יש להכריז עליה כדי שהכשרים לא יתחתנו איתם).

☜ כך פסקו הב"י והרמ"א.

⤶ באיזה ידיעה מדובר?

ב"ש וישועות יעקב: אפילו אם שני עדים יודעים על פסול ודאי, אין להם להעיד.

לבוש: אם התערב פסול ודאי, צריך לגלות לציבור

אגרות משה: אם יודעים מיהו האדם הפסול צריך לגלות, אך אם יודעים רק על המשפחה באופן כללי, אין לגלות.


֎ לגלות על חלל שנטמע. בגמרא מובא שרבי יוסי ורבי מאיר נחלקו האם ממזרים ונתינים טהורים לעתיד לבוא, ונפסקה ההלכה כרבי יוסי שהם טהורים. הר"ן כתב שהמחלוקת היא בדין משפחה שנטמעה, והב"ש למד מדבריו שדווקא בממזרים ונתינים רבי יוסי סובר שאין לגלות, אך חללים יתגלו לעתיד לבוא וממילא כבר עכשיו צריך לגלות אותם (טעם נוסף לגלות הוא שיש להם תקנה, שיינשאו לישראל). הרמב"ן כתב שכל המחלוקת היא דווקא בממזרים ונתינים ידועים, אך בכל הפסולים שאינם ידועים לכו"ע הם לא יתגלו לעתיד לבוא. על פי דבריו כתב החזון איש שאין לגלות גם חלל שנטמע.