פסיקתא רבתי
|
|
פסיקתא רבתי[1] הוא הוא מדרש אגדה המכיל דרשות למועדים ולהפטרות של השבתות המיוחדות במהלך השנה. מחברו הוא כנראה רבי תנחומא ברבי אבא.
זמנו
בתחילת הספר (פסקא א) נכתב: "הרי כמה זמן שחרב בית חיינו הרי שבע מאות ושבעים ושבע ועתה הוא כבר אלף ומאה וחמשים ואחד". יש חוקרים הסוברים כי התאריך הראשון מתייחס לזמנה של הדרשה והתאריך האחרון מתייחס לזמן בעל המאמר הסופי, ולכן מסיקים שזמנו של החיבור נמשך שנים ארוכות. אולם, ר' שלמה בובר[2] טוען שהתאריך השני הינו הגהה של מעתיק מאוחר יותר, ולכן מתארך את כתבת החיבור לשנת ד' אלפים תר"ה.
משמעות השם
משמעות השם 'פסיקתא' הוא פרק או פרשה. כנראה נקרא המדרש במקור פסיקאתא (צורת הריבוי של פסיקתא בארמית). ישנם שני הסברים לשם זה. ר' שלמה בובר[3] כותב שזה משום שהספר הזה הינו מדרש על פרשיות מסוימות ולא ספר שלם, והוא מביא את דעת ספר "ערך מלין" שכתב שזה משום שהיא עוסקת בענייני הפרשיות בתורה ובנביא שבהן מסיימים את הקריאה בתורה. השם רבתי (שמשמעותו "הגדולה") בא להבדילו ממדרש פסיקתא דרב כהנא שקטן יותר בכמותו.
מחברו
מחבר ספר הפסיקאת רבתי הוא ככל הנראה רבי תנחומא ברבי אבא, שכן כך פותחות כל הפרשיות בספר[4]. עם זאת, יתכן שחלו בו שינויים מסוימים, ולמעשה ניסוחו הסופי היה רק בהדפסתו הראשונה.
הבלבול בינו לבין פסיקתא דרב כהנא
המדרש שואב הרבה מהפסיקתא דרב כהנא שקדמה לו בשנים רבות. פעמים רבות הוא מציג מדרשים שהובאו בה בצורה שונה או בתוספות, ולעיתים מתרגם ללשון הקודש מדרשים שהובאו שם בארמית. ראשונים רבים שהבחינו בהבדל שבין שני המדרשים כינו את הפסיקתא דרב כהנא "פסיקתא" על מנת להבדילה מהפסיקתא רבתי. בין השאר, דבר זה גרם לבלבול וחוסר הבחנה בין הספרים, ועם השנים מדרש זה נשכח ולא היה מוכר כלל. גם בהדפסה הראשונה (ללא ציון מקום ותאריך[5], נכתב "פסיקתא רבתא דרב כהנא", אף על פי שהספר אינו שייך כלל לרב כהנא. ואכן, חכמי הדורות לא הבחינו בין המדרשים הללו[6]. הראשון שחזר להבדיל בין שני הצדרשים היה ר' יום טוב ליפמן צונץ בשנת 1832[7].
פירושים
- זרע אפרים- מאת רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי
- ביאור מאת ר' אפרים זלמן מרגליות מבראדי.
- פירוש מהרז"ו לרבי זאב וולף איינהורן
- פירוש הרד"ל לרבי דוד לוריא.
קישורים חיצוניים
- מדרש פסיקתא רבה אתר מעין
- פסיקתא רבתי, עם תוספות מאיר עין - קראתים בשם מגן דוד- מאיר איש שלום באתר דעת