ערבית: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
מסוף זמן תפילת [[מנחה]] - היינו מ[[פלג המנחה]] ל[[רבי יהודה]] ומ[[שקיעה]] לחכמים - והלכה "דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד" ובלבד שלא יעשה כשניהם יחד שהוא "תרתי דסתרי". האשכנזים נוהגים להמתין כעשרים דקות ל[[צאת הכוכבים]]. אם מתפללים ערבית קודם שקיעה (כרבי יהודה) יש להקפיד לחזור ולקרוא [[קריאת שמע]] לאחר [[צאת הכוכבים]]. סוף זמנה: ל[[רבי אליעזר]] - עד סוף האשמורה הראשונה (השליש הראשון של הלילה) ואין הלכה כמותו, ול[[רבן גמליאל]] עד עלות השחר, ואף חכמים מודים שזמנה עד עלות השחר אלא שגזרו עד [[חצות]] כדי להרחיק את האדם מן העבירה, לפיכך יש להקפיד להתפלל עד [[חצות]] ואם עבר חצות עדיין צריך להתפלל ערבית אם לא עלה עמוד השחר. | מסוף זמן תפילת [[מנחה]] - היינו מ[[פלג המנחה]] ל[[רבי יהודה]] ומ[[שקיעה]] לחכמים - והלכה "דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד" ובלבד שלא יעשה כשניהם יחד שהוא "תרתי דסתרי". האשכנזים נוהגים להמתין כעשרים דקות ל[[צאת הכוכבים]]. אם מתפללים ערבית קודם שקיעה (כרבי יהודה) יש להקפיד לחזור ולקרוא [[קריאת שמע]] לאחר [[צאת הכוכבים]]. סוף זמנה: ל[[רבי אליעזר]] - עד סוף האשמורה הראשונה (השליש הראשון של הלילה) ואין הלכה כמותו, ול[[רבן גמליאל]] עד עלות השחר, ואף חכמים מודים שזמנה עד עלות השחר אלא שגזרו עד [[חצות]] כדי להרחיק את האדם מן העבירה, לפיכך יש להקפיד להתפלל עד [[חצות]] ואם עבר חצות עדיין צריך להתפלל ערבית אם לא עלה עמוד השחר. | ||
עוד על זמני התפילה ראה בערך [[זמני היום]]. | עוד על זמני התפילה ראה בערך [[זמני היום]]. | ||
להלכה "תפילת ערבית רשות", ונחלקו מה משמעות הדבר: או לומר שרק אם יש מצווה עוברת מבטלים ערבית בשבילה אך בחינם אין לבטלה ([[תוספות]]), או לומר שאם כבר פשט אבנטו אינו מחוייב לקום ולהתפלל ([[רא"ש]] ע"פ [[ירושלמי]]. | להלכה "תפילת ערבית רשות", ונחלקו מה משמעות הדבר: או לומר שרק אם יש מצווה עוברת מבטלים ערבית בשבילה אך בחינם אין לבטלה ([[תוספות]]), או לומר שאם כבר פשט אבנטו אינו מחוייב לקום ולהתפלל ([[רא"ש]] ע"פ [[ירושלמי]]). | ||
גרסה מ־11:09, 13 בנובמבר 2008
|
|
תפילת הלילה. תקנה יעקב אבינו. נתקנה כנגד אברים ופדרים של קרבנות שלא נשרפו מבעוד יום שנשרפים והולכים כל הלילה.
חלקי התפילה
"והוא רחום", ברכו, ברכות קריאת שמע - 2 ברכות לפניה (המעריב ערבים ואהבת עולם), קריאת שמע, ו-2 ברכות אחריה (גאל ישראל והשכיבנו), (בחו"ל: יראו עינינו), חצי קדיש, עמידה, קדיש תתקבל, שיר המעלות - לנוסח ספרד ואז קדיש יתום וברכו, עלינו לשבח, קדיש יתום ולאשכנזים ברכו.
זמני התפילה
מסוף זמן תפילת מנחה - היינו מפלג המנחה לרבי יהודה ומשקיעה לחכמים - והלכה "דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד" ובלבד שלא יעשה כשניהם יחד שהוא "תרתי דסתרי". האשכנזים נוהגים להמתין כעשרים דקות לצאת הכוכבים. אם מתפללים ערבית קודם שקיעה (כרבי יהודה) יש להקפיד לחזור ולקרוא קריאת שמע לאחר צאת הכוכבים. סוף זמנה: לרבי אליעזר - עד סוף האשמורה הראשונה (השליש הראשון של הלילה) ואין הלכה כמותו, ולרבן גמליאל עד עלות השחר, ואף חכמים מודים שזמנה עד עלות השחר אלא שגזרו עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה, לפיכך יש להקפיד להתפלל עד חצות ואם עבר חצות עדיין צריך להתפלל ערבית אם לא עלה עמוד השחר. עוד על זמני התפילה ראה בערך זמני היום. להלכה "תפילת ערבית רשות", ונחלקו מה משמעות הדבר: או לומר שרק אם יש מצווה עוברת מבטלים ערבית בשבילה אך בחינם אין לבטלה (תוספות), או לומר שאם כבר פשט אבנטו אינו מחוייב לקום ולהתפלל (רא"ש ע"פ ירושלמי).