סמיכה לרבנות

מתוך ויקישיבה
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרשאה לתלמיד חכם להורות הוראה בישראל.

מבואר בגמרא במסכת סנהדרין דף ה עמוד ב שאין להורות הלכה אלא אם כן נטל רשות מרבו. [1]

טעם לסמיכה בזמן הזה[עריכה]

ריב"ש בשו"ת סימן רע"א דן במשמעות הסמיכה שנהגו בה בזמן זה, שאין סמיכה איש מפי איש עד משה רבינו, מה עניינה. הוא נוקט שעניינה רשות מרבו להורות, שאל"כ הוי מורה הלכה בפני רבו[2].

נוסח תעודת סמיכה לרבנות[עריכה]

סמיכה לרבנות מהגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

אין נוסח קבוע לתעודת הסמיכה לרבנות, אך בדרך כלל מופיע בה הלשון "יורה יורה" שמשמעותו הרשאה להורות כהלכה.

הנה דוגמה לנוסח, מתוך סמיכה שכתב הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל.

הנני בזה להודיע שבחו של ת"ח מופלג בתורה
הרי הוא הרב __________ שליט"א
אשר מנעוריו יושב באהלי תורה ומילא כרסו בגמרא וסברה
ובשנים האחרונות נשאו לבו בחכמה ללמוד בהלכות הנצרכות
לדעת המעשה אשר יעשון בית ישראל
ולמד בהלכות איסור והיתר ובהלכות שבת
ממקור הש"ס והראשונים עד שהגיע לטור ובית יוסף ושו"ע ונושאי כליו
ושאלתי אותו בהלכות אלו וענה כהלכה
על כן מצאה ידי לנכון לסמכו בסמיכת חכמים
יורה יורה
ובעזרת השי"ת יורה כהלכה
והקב"ה יעזרהו להמשיך בלימודו בתורת ה' כחפצו הטוב
ויזכה לסיים עוד ספרים והלכות
ולהורות לעם ה' כפי התורה והמצווה
הכותב לכבוד התורה ולומדיה

[ - חתימת הרב הסומך]

סמיכה מהרבנות הראשית לישראל[עריכה]

הרבנות הראשית לישראל מעניקה הרשאה להוראה, על סמך המלצה מראש הישיבה של הלומד שהוא ראוי להיבחן להוראה, ועל סמך בחינות.

ניתן לקבל מהרבנות הראשית לישראל סמיכה בשלוש רמות:

  • 'יורה יורה' - לאחר לימוד ובחינה על הלכות שבת, איסור והיתר, נידה, מקואות, אבלות, והלכות חופה וקידושין.
  • 'כושר לרב עיר' - לאחר לימוד ובחינה על מבחני יורה יורה, וע הלכות עירובין, הלכות שחיטה וטריפות, הלכות מצוות התלויות בארץ, הלכות פסח ויו"ט, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכה וארבעת המינים, הלכות סת"ם, הלכות מילה וגרות, הלכות תפילה, הלכות ברכות, הלכות בית כנסת.
  • 'ידין ידין' - סמיכה לדיינות, לאחר לימוד ובחינות על דיני ממונות ואישות. רק מי שהוסמך 'יורה יורה' יוכל לגשת לבחינה לדיינות.

חומר הלימודים למבחני הסמיכה של הרבנות הראשית לישראל[עריכה]

באופן כללי חומר הלימודים כולל לימוד ממקורות הסוגיה במסכתות הש"ס, עם מפרשים, תוס', רא"ש, רי"ף, ר"ן, ועובר אל הרמב"ם, הטור, בית יוסף, דרכי משה, השו"ע עם נושאי הכלים, ט"ז, ש"ך, פתחי תשובה, הגהות רעק"א. על הלומד להכיר שו"ת בנושאי הלימוד, וללמוד ספרי פוסקים אחרונים שמיישמים את ההלכות בנוגע למצבים משתנים ומציאות משתנה.

פירוט החומרים בתכנית החדשה מניסן תשע"ז ראה במכתב הרבנות הראשית: מתכונת חדשה במבחני הרבנות הראשית לישראל. לא כל הדברים מעודכנים להלן.

חומר הלימודים בהלכות שבת[עריכה]

  • מסכת שבת
  • טור עם בית יוסף ודרכי משה הלכות שבת

חומר הלימודים בהלכות איסור והיתר[עריכה]

  • חלק ממסכת חולין, בעיקר פרק גיד הנשה.
  • חלק ממסכת עבודה זרה.
  • חלק ממסכת ביצה

מניסן תשע"ז עודכן חומר הלימוד לבחינות והוא כולל:

הלכות מליחה

הלכות תולעים: פ"ד

הלכות בשר וחלב

הלכות תערובות

הלכות בישולי עכו"ם: קי"ב, קי"ג, קט"ו.

הלכות טבילת כלים: ק"כ - קכ"ב.

בעבר (עד ניסן תשע"ז) כלל החומר את הסימנים הבאים:

  • טור שולחן ערוך יורה דעה - הלכות מליחה (סימנים סט-עח) , בשר בחלב (סימנים פז-צז), תערובות (סימנים צח-קיא), ובישולי עכו"ם (סימנים קיב-קיג ; קכ-קכא).

ערכים בויקישיבה שכוללים את חומר הלימודים בהלכות איסור והיתר[עריכה]

הלכות מליחה:

הלכות בשר בחלב

הלכות תערובות

הלכות מאכלי עכו"ם

הלכות הכשרת כלים הנקנים מהעכו"ם



חומר הלימודים בהלכות נידה[עריכה]

חלק גדול ממסכת נידה, וטור ושולחן ערוך הלכות נידה.

חומר הלימודים בהלכות מקוואות[עריכה]

משנה מסכת מקוואות, טור ושולחן ערוך הלכות מקוואות.

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

חומר הלימודים בהלכות שמחות (אבילות)[עריכה]

חלק ממסכת מועד קטן, וטור שולחן ערוך הלכות אבילות

כל חומר הלימוד להלכות שמחות מובא בשירת הים פרויקט פרשני על הלכות שמחות

חומר הלימודים בהלכות חופה וקידושין[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

חומר הלימודים בהלכות חופה וקידושין, כולל הלכות הנוגעות לסידור חופה וקידושין: חומר הלימוד השתנה החל מניסן תשע"ז. מתאריך זה, חומר הלימוד הוא[3]: אבן העזר: כ"ו, כ"ז, כ"ט, ל"ד, מ"ב. ס"א - ס"ו, קכ"ו (סעיף א' - ז'). חושן משפט: ל"ג, ל"ד, מ"ב, מ"ד, מ"ט.[4]


חומר הלימוד הקודם בהלכות תפילה, ברכות, בית כנסת ומזוזה[עריכה]

  • תפילה: מ"ו - קכ"ז
  • קריאת התורה: קל"ה - קמ"ז
  • בית כנסת: ק"נ - קנ"ו
  • ברכות: קס"ח - רי"ב
  • מזוזה: יו"ד סימן רפ"ה - רצ"א

ראה גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

עצות להקל הלימוד והחזרה[עריכה]

  • לאחר הלימוד כדאי לחזור על חומר הלימוד מתוך הספר "ערוך השולחן" שמביא את כל השיטות בצורה של הרצאת הדברים באופן שוטף, ומחדש ומוסיף דברים שעוזרים להבנה מלאה של הנושאים. רוב ספר ערוך השולחן על יורה דעה ניתן למצוא בויקיטקסט - ערוך השולחן יורה דעה.
  • קיים בלוג בשם kasrut notes של אריה שור שבו מסכם בצורה קלה ובהירה מאד, הלכות איסור והיתר, מליחה, תערובות, ובשר בחלב. הסיכומים כוללים הרבה מידע על איך הדברים נעשים בפועל בגופי הכשרות וכיו"ב. מומלץ לקרוא את הסיכומים שם. kasrut notes. לדוגמה סיכום על צליית הכבד בבלוג שם.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ) תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ה/ב תניא פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה בני אדם שמגבלין עיסותיהם בטומאה אמר להם מפני מה אתם מגבלין עיסותיכם בטומאה אמרו לו תלמיד אחד בא לכאן והורה לנו מי בצעים אין מכשירין והוא מי ביצים דרש להו ואינהו סבור מי בצעים קאמר וטעו נמי בהא מי קרמיון ומי פיגה פסולין מפני שהן מי (בצעים) [ביצים] ואינהו סבור מדלגבי חטאת פסילי אכשורי נמי לא מכשרי ולא היא התם לענין חטאת בעינן מים חיים הכא אכשורי כל דהו מכשרי תנא באותה שעה גזרו תלמיד אל יורה אלא אם כן נוטל רשות מרבו
  2. ריב"ש סימן רע"א: תחלת כל דבר צריך לבאר מה זו סמיכה שנהגו בצרפת ובאשכנז שהרבנים נסמכים והם סומכים אחרים שהרי הסמיכה שהיתה בימי רז"ל היתה כדי לדון דיני נפשות ודיני קנסות שצריכין מומחין ר"ל סמוכין שהיו נסמכין מסמוכים אחרים וגם הם מסמיכים אחרים איש מאיש עד משה רבינו ע"ה והסמוכין היו ראויין להיות בסנהדרין ועתה כבר בטלה סמיכה ופסקה שאין סמוך איש מאיש עד אדון הנביאים עליו השלום וגם שאין סמיכה בחו"ל אלא צריך שיהיו הסמוכין והנסמכים כלם בארץ כדאיתא בפ"ק דסנהדרין (י"ד.) ואין לומר שהסמיכה זו הוא כמו נטילת רשות לדון בכפיה ואי טעי ליפטר... ולפי זה י"ל שהסמיכה שנהגו בה בצרפת ובאשכנז היא בדרך זו שהתלמיד כשהגיע להוראה ומדינא מותר להורות חוץ לשלש פרסאות ואף חייב להורות כמו שדרשו ז"ל בפ"ק דע"ז (י"ט:) ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה אלא דמשום גזרה אסור לו אא"כ נטל רשות מרבו או רבו נותן לו רשות לקבוע ישיבה בכל מקום ולדרוש ולהורות לכל הבא לשאול וזה בשקוראין לו רב כלומר הרי זה מעתה כאלו אינו תלמיד אבל ראוי ללמד לאחרים בכל מקום ולהקרא רב. ואם לא בדרך זה איני רואה לסמיכה ההיא סמך כלל. עכ"ל
  3. במועד ניסן תשע"ז ניתן עדיין להבחן על תכנית חופה וקידושין במתכונת הישנה או החדשה.
  4. בעבר חומר הלימוד כלל את הסימנים הבאים: אבן העזר: א'. ב'. ד'. ו'. ט'. י"ג. כ"ו. כ"ז. כ"ט. ל"ד. מ"ב. נ"ה (סעיף א'). ס"א. ס"ב. ס"ד. ס"ו. קכ"ו (סעיף ב' - ז'). חושן משפט: סי' ל"ג. ל"ד. * אבן העזר סימן א - מניסן תשע"ז חומר הלימודים אינו כולל סימן זה. * אבן העזר סימן ב - מניסן תשע"ז חומר הלימודים אינו כולל סימן זה. * אבן העזר סימן ד - מניסן תשע"ז חומר הלימודים אינו כולל סימן זה. * אבן העזר סימן ו- מניסן תשע"ז חומר הלימודים אינו כולל סימן זה. * אבן העזר סימן ט- מניסן תשע"ז חומר הלימודים אינו כולל סימן זה. * אבן העזר סימן יג- מניסן תשע"ז חומר הלימודים אינו כולל סימן זה. * אבן העזר סימן כו * אבן העזר סימן כז - סימן זה הוכנס לחומר הלימודים מניסן תשע"ז. * אבן העזר סימן כט * אבן העזר סימן לד * אבן העזר סימן מב * אבן העזר סימן נה- מניסן תשע"ז חומר הלימודים אינו כולל סימן זה. * אבן העזר סימן סא * אבן העזר סימן סב * אבן העזר סימן סג- סימן זה הוכנס לחומר הלימודים מניסן תשע"ז. * אבן העזר סימן סד * אבן העזר סימן סה - סימן זה הוכנס לחומר הלמודים מניסן תשע"ז. * אבן העזר סימן סו * אבן העזר סימן קכו * חושן משפט סימן לג * חושן משפט סימן לד * חושן משפט סימן מב- סימן זה הוכנס לחומר הלמודים מניסן תשע"ז. * חושן משפט סימן מד- סימן זה הוכנס לחומר הלמודים מניסן תשע"ז. * חושן משפט סימן מט- סימן זה הוכנס לחומר הלמודים מניסן תשע"ז.
  5. - סימן זה הוכנס לחומר הלימודים מניסן תשע"ז.
  6. - סימן זה הוכנס לחומר הלימודים מניסן תשע"ז.
  7. - סימן זה הוכנס לחומר הלמודים מניסן תשע"ז.
  8. - סימן זה הוכנס לחומר הלמודים מניסן תשע"ז.
  9. - סימן זה הוכנס לחומר הלמודים מניסן תשע"ז.
  10. - סימן זה הוכנס לחומר הלמודים מניסן תשע"ז.