משתמש:שמואל חיים/פורטל הלכה: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (9 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
|צבע=כחול | |צבע=כחול | ||
|id=mp-tfp | |id=mp-tfp | ||
|title= | |title=שולחן ערוך | ||
|תוכן= | |תוכן= | ||
[[שולחן ערוך]] הוא חיבורו ההלכתי החשוב של [[רבי יוסף קארו]], הנחשב לספר הפסיקה המרכזי ביותר. הספר נכתב כסיכום לספרו של המחבר על ה[[טור]] "[[בית יוסף]]". [[רבי משה איסרליש]] (הרמ"א) כתב עליו את ה"מפה" - הגהות שבהם הביא בעיקר את מנהגי אשכנז. | |||
<center><div style="font-size:18px; text-align:center; background-color:#DFDFFF; width:450px;">'''[[:קטגוריה:שולחן ערוך|'''שולחן ערוך על ארבעה טורים בפירוש פרשני''']]''' | |||
'''[[:קטגוריה:אורח חיים|אורח חיים]] · [[:קטגוריה:יורה דעה (פרשני)|יורה דעה]] · [[:קטגוריה:יאיר השולחן אבן העזר|אבן העזר]] · [[:קטגוריה:יאיר השולחן חושן משפט|חושן משפט]] | |||
</div> | |||
</center> | |||
}} | }} | ||
{{עמוד ראשי/תיבה | {{עמוד ראשי/תיבה | ||
| שורה 29: | שורה 37: | ||
|צבע=סגול | |צבע=סגול | ||
|id=mp-tfp | |id=mp-tfp | ||
|title= | |title=התפתחות ההלכה | ||
|תוכן= | |תוכן= | ||
}} | }} | ||
{{עמוד ראשי/תיבה | {{עמוד ראשי/תיבה | ||
|רוחב=34 | |רוחב=34 | ||
|צבע= | |צבע=סגול | ||
|id=mp-tfp | |id=mp-tfp | ||
|title=נושא 3 | |title=נושא 3 | ||
| שורה 44: | שורה 54: | ||
{{עמוד ראשי/תיבה | {{עמוד ראשי/תיבה | ||
|רוחב=34 | |רוחב=34 | ||
|צבע= | |צבע=כחול | ||
|id=mp-tfp | |id=mp-tfp | ||
|title=נושא 4 | |title=נושא 4 | ||
|תוכן={{ | |תוכן='''מנהגים''' | ||
ה'''[[מנהג (יהדות)|מנהג]]''' הוא צורת התנהגות שהשתרשה ב[[הקהילה היהודית|קהילה היהודית]] כתוספת למצוות התורה. ככלל, מיוחסת חשיבות רבה למנהג כגורם מחייב, וב[[תלמוד]] נסמך [[רבי יוחנן]] על ה[[פסוק]]: {{ציטוטון|שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך}} כדי להדגיש עד כמה חשוב להחזיק במנהג-אבות. קיים מגוון רחב של מנהגים בעלי משמעות רבה עבור החיים היהודיים, ומנהגים אלה בעלי מעמדות שונים; החל מ[[תחפושת|התחפשות]] ב[[פורים]] שאינו אלא מנהג קליל ובלתי-מחייב, עבור דרך [[כפרות]] שנהוגות ברוב עדות ישראל, וכלה ב[[חומרא דרבי זירא]] שהפך למנהג יסודי ומחייב בהלכות החמורות של [[טהרת המשפחה]]. כן יש את המנהג הנפוץ של חבישת ה[[כיפה]], שמעיקרו לא היה חובה כלל וכלל מבחינה הלכתית, אך כיום רבים מחשיבים אותו כחובה, והוא מאפיין רוב מוחלט של הדתיים. | |||
בהלכה קיימת הכלה של מנהגים סותרים במקומות שונים, כמו מנהגי ה[[מזרחים|ספרדים]] וה[[אשכנזים]], ששניהם נתפסים כלגיטימיים במידה שווה. אמנם, במידה שמנהגים שונים נובעים מוויכוח על פרשנות ההלכה המקורית, ההלכה שואפת להכריע בהם. | |||
}} | }} | ||
{{עמוד ראשי/תיבה | {{עמוד ראשי/תיבה | ||
|רוחב=34 | |רוחב=34 | ||
|צבע= | |צבע=כחול | ||
|id=mp-tfp | |id=mp-tfp | ||
|title=נושא 5 | |title=נושא 5 | ||
|תוכן= | |תוכן= | ||
'''מסורת''' | |||
'''ה[[מסורת]] היהודית''' כוללת את מכלול האמונות שמועברות מדור לדור עד ל[[מעמד הר סיני]], ואף עד [[בריאת העולם ]] כפי שמסופר ב[[ספר בראשית]]. המסורת נתפסת כמטא-הלכתית, והיא שמעצבת את ההלכה; כך לדוגמה, פרטי ההלכות המדוקדקים הנוגעים להלכות אפיית [[מצה]], נובעים מהמסורת לפיה בני-ישראל אפו בצק שלא הספיק להחמיץ בעת [[יציאת מצרים|יציאתם ממצרים]]. המסורת נתפסת כחשובה עד כדי שנאמר ב[[תלמוד]] כי מקורה של כל ה[[תורה שבעל-פה]] ב[[מעמד הר סיני]], ו"אפילו מה שהתלמיד שואל לרב, אמר הקב"ה למשה". | |||
}} | }} | ||
{{עמוד ראשי/תיבה | {{עמוד ראשי/תיבה | ||
| שורה 61: | שורה 76: | ||
|id=mp-tfp | |id=mp-tfp | ||
|title=נושא 6 | |title=נושא 6 | ||
|תוכן= | |תוכן='''[[תקנת חכמים|תקנות חכמים]]''' מהוות נדבך חשוב בתולדות ההלכה, והן מהוות מרכיב יסודי ב[[פסיקת הלכה]] בכל תחום. בדומה ל[[חקיקת משנה]] המקובלת במשפט הכללי שנעשית על ידי ממונים מטעם, כך בהלכה בסמכות [[חז"ל]] לתקן תקנות מחייבות. קיימים כמה סוגים של תקנות; סייגים - תקנות שנועדו למנוע [[עבירה|עבירות]], תקנות הודאה והלל שמיתקנות על [[נס|ניסים]] (כגון חג [[פורים]]), בנוסף קיימות תקנות המתייחסות להלכות שקבעו חכמים מכוח הגיונם למטרות מוסריות או רוחניות, כגון [[קריאת התורה]]. | ||
סוג נוסף של תקנות הן כאלה שהותקנו לצרכים מסוימים שהתעוררו במהלך ההיסטוריה, כדוגמת [[פרוזבול]]. מאוחר יותר, החלו להיתקן גם [[תקנות הקהילה]] - תקנות שמוזכרות כבר בתקופת ה[[תנאים]], ומטרתן הסדרת חיי הקהילה - ונעשה בהן שימוש רב בתקופות שונות. תקנות אלה קיבלו משנה תוקף ומשמעות משהחלו להיתקן במסגרת פנים-קהילתית, לאחר שנוצרו צרכים חדשים מכוח התפצלות העולם ההלכתי בתחילת האלף הראשון, והן התחייבו בכל [[הקהילה היהודית|קהילה]] בפני עצמה לצורך הניהול השוטף של חיי הקהילה. כיום אין אף גוף הלכתי שמתקן תקנות המקובלות על כלל הציבור היהודי, בין השאר בעקבות הגישה ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסית]] לפיה בדורנו אנו מצווים בעיקר לשמור על המסורת, ופחות ליצור אותה. | |||
}} | }} | ||
{| | {| | ||
| שורה 76: | שורה 93: | ||
}} | }} | ||
__NOTOC__ | __NOTOC__ | ||
גרסה אחרונה מ־13:19, 25 בספטמבר 2020
|
|
| {{{כותרת}}} |
|
הלכה היא השם הכללי למה שצריך לעשות לפי רצון ה'. מקורות ההלכה מתנ"ך, משנה, גמרא ומנהגי קהילות וספרי פוסקים הידועים הם יד החזקה לרמב"ם ושולחן ערוך. בעולם התורני "הלכה" הוא כינוי לפסקי הלכה למעשה. |
|
|
| {{{כותרת}}} |