מטריה בשבת

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

בדין נשיאת מטריה בשבת נחלקו הפוסקים:


נודע ביהודה[edit]

הנודע ביהודה[1] אסר לשאת מטריה בשבת וחשש לחטאת לנושאים. טעמו הוא משום שיש בה משום אוהל, שיש בה 3 טפחים ועשויה לצל. ואפילו על ידי גוי לא התיר לפתוח שאמירה לנכרי לצורך ישראל אסורה בשבת.

החת"ם סופר[edit]

בחת"ם סופר [2] סובר שאמנם "לאו משנת חסידים היא ושומר נפשו ירחק ממנו", אך יש מקום להתיר, ומביא החת"ם סופר 3 סיבות להתיר:

  • זהו אוהל רק לשעה המותר (אמנם גם המשכן היה לשעה, אך מכיון שהיה ע"פ ה' נחשב כבנין קבוע).
  • לא מצינו אוהל הנישא ע"י אדם שמעביר אותו.
  • אינו מגיע עד הארץ כמו במשכן.

ולכן מסכם החת"ם סופר: "ע"כ קרוב לומר שאפילו מדרבנן שרי, וא"כ לכל הפחות מותר לפותחם ע"י גוי ואין להרעיש העולם בשביל זה".


ה"משפטי עוזיאל"[edit]

ר' ב"צ מאיר חי עוזיאל[3] מסיק שיש על מי לסמוך לפתוח מטריה (ע"פ ה"תפארת ישראל") מטעם שיש בזה איסור דרבנן במקום כבוד הבריות וצער (בהרטבות בגשם ובגדיו מתלכלכים), ולכן מסיק שאין למחות בידי הנושאים מטריה במקום שיש עירוב.

אומנם במקום שאין עירוב אסור לכו"ע משום טלטול.


המשנה ברורה[edit]

כתב בביאור הלכה (או"ח שט"ו) לאסור. וגם העלה שם מטעם שצריך להדקו בחוט או ברזל, שאינו שייך במטריות של ימינו שבהם רק מרחיב את הקמטין שבהן. וכן אסר הרב עובדיה יוסף שליט"א[4]


השמירת שבת כהלכתה[edit]

כתב לאסור מטעם פורץ גדר.


סיכום[edit]

טעמים להקל[edit]

  • אינה דומה לאוהל שבמשכן, מפני שהיא ארעית, נישאת ביד אדם ואינה מגיעה לארץ (חת"ם סופר).
  • כשפתוחה טפח מבעוד יום יש בכך דין של "מוסיף על אוהל ארעי" שמותר.
  • איסור דרבנן במקום צער וכבוד הבריות. (תפארת ישראל)
  • ע"י נכרי, או שפתוחה מבעוד יום.


טעמים לאסור[edit]

  • אוהל (נו"ב).
  • טלטול - לכו"ע אסור ברה"ר (ולמתירים יהיה מותר ביום טוב).
  • הכנת כלי - כשצריך להדקו (משנה ברורה).
  • פורץ גדר (שש"כ).
  • גם אם פתח מבעוד יום או ע"י נכרי - יש מראית עין.

הערות שוליים[edit]

  1. נו"ב מהדורא בתרא, סימן ל
  2. חלק א', או"ח ע"ב
  3. משפטי עוזיאל כרך א', או"ח סימן י"ב
  4. שו"ת יחווה דעת חלק ב' סימן מ"ג