כסדרן: הבדלים בין גרסאות בדף
אוריה אורן (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אוריה אורן (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
חובת כתיבת הפרשיות והאותיות שב[[תפילין]] ובמזוזות לפי הסדר שבו הן כתובות ב[[תורה]].פסול זה נילמד מהפסוק והיו הדברים וכו' ודרשו בהויתם יהיו. | חובת כתיבת הפרשיות והאותיות שב[[תפילין]] ובמזוזות לפי הסדר שבו הן כתובות ב[[תורה]].פסול זה נילמד מהפסוק והיו הדברים וכו' ודרשו בהויתם יהיו. | ||
פסול "שלא כסדרן" קיים רק בתפילין ובמזוזות. ב[[ספר תורה]] וכן במגילות אין פסול שלא כסדרן. את ד' הפרשיות שבתפילין יש לכתוב לפי הסדר הזה: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע", "והיה אם שמע". גם שתי הפרשיות שב[[מזוזה]] "שמע" "והיה אם שמע" חייבות להכתב כסידרן. | פסול "שלא כסדרן" קיים רק בתפילין ובמזוזות. ב[[ספר תורה]] וכן במגילות אין פסול שלא כסדרן. את ד' הפרשיות שבתפילין יש לכתוב לפי הסדר הזה: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע", "והיה אם שמע". גם שתי הפרשיות שב[[מזוזה]] "שמע" "והיה אם שמע" חייבות להכתב כסידרן. | ||
לדעת [[רבינו תם]] (ראה: [[תפילין דרבנו תם]]), קיים שינוי בסדר הנחת הפרשיות בבתי התפילין. בתפילין של ראש שמים בבית השלישי: "והיה אם שמע", ובבית הרביעי שהוא החיצון: "שמע". בתפילין של יד, שבהן הפרשיות נכתבות על קלף אחד, פרשת "והיה אם שמע" נמצאת במקום השלישי ופרשת "שמע" במקום הרביעי. רק מקום הפרשיות שונה בתפילין דרבנו תם מהתפילין של רש"י, אולם בסדר כתיבתן הן חייבות להכתב {{מקור|מבחינת זמן הכתיבה|כן}} לפי הסדר שהן כתובות בתורה: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע", "והיה אם שמע". לפיכך, כאשר הסופר כותב תפילין של יד, הוא מדלג על מקום פרשת "והיה אם שמע", כותב בסוף הקלף את פרשת "שמע", ואחר כך הוא חוזר לכתוב את פרשת "והיה אם שמע". בכתיבת הפרשיות לתפילין של ראש הנכתבות על ד' קלפים נפרדים, הכתיבה היא באותו סדר שבה נכתבות הפרשיות לתפילין של [[רש"י]]. משתנה רק מקום הנחת הפרשיות בבתי הראש. | לדעת [[רבינו תם]] (ראה: [[תפילין דרבנו תם]]), קיים שינוי בסדר הנחת הפרשיות בבתי התפילין. בתפילין של ראש שמים בבית השלישי: "והיה אם שמע", ובבית הרביעי שהוא החיצון: "שמע". בתפילין של יד, שבהן הפרשיות נכתבות על קלף אחד, פרשת "והיה אם שמע" נמצאת במקום השלישי ופרשת "שמע" במקום הרביעי. רק מקום הפרשיות שונה בתפילין דרבנו תם מהתפילין של רש"י, אולם בסדר כתיבתן הן חייבות להכתב {{מקור|מבחינת זמן הכתיבה|כן}} לפי הסדר שהן כתובות בתורה: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע", "והיה אם שמע". לפיכך, כאשר הסופר כותב תפילין של יד, הוא מדלג על מקום פרשת "והיה אם שמע", כותב בסוף הקלף את פרשת "שמע", ואחר כך הוא חוזר לכתוב את פרשת "והיה אם שמע". בכתיבת הפרשיות לתפילין של ראש הנכתבות על ד' קלפים נפרדים, הכתיבה היא באותו סדר שבה נכתבות הפרשיות לתפילין של [[רש"י]]. משתנה רק מקום הנחת הפרשיות בבתי הראש. | ||
צריך להזהר מאוד שהפרשיות של תפילין של ראש לא תתערבנה לאחר כתיבתן בפרשיות של ראש של זוג תפילין אחר. אם הפרשיות תתערבנה לא נדע להבחין איזו פרשה נכתבה קודם ואיזו נכתבה לאחר מכן, כלומר, אלו פרשיות משתייכות לכל זוג תפילין. אם לאחר סיום הכתיבה התקלקלה אחת הפרשיות, צריך לכתוב מחדש את כל הפרשיות שאחריה, כדי שתהיינה כתובות כסידרן. | צריך להזהר מאוד שהפרשיות של תפילין של ראש לא תתערבנה לאחר כתיבתן בפרשיות של ראש של זוג תפילין אחר. אם הפרשיות תתערבנה לא נדע להבחין איזו פרשה נכתבה קודם ואיזו נכתבה לאחר מכן, כלומר, אלו פרשיות משתייכות לכל זוג תפילין. אם לאחר סיום הכתיבה התקלקלה אחת הפרשיות, צריך לכתוב מחדש את כל הפרשיות שאחריה, כדי שתהיינה כתובות כסידרן. | ||
גרסה אחרונה מ־22:39, 21 במרץ 2015
|
|
חובת כתיבת הפרשיות והאותיות שבתפילין ובמזוזות לפי הסדר שבו הן כתובות בתורה.פסול זה נילמד מהפסוק והיו הדברים וכו' ודרשו בהויתם יהיו. פסול "שלא כסדרן" קיים רק בתפילין ובמזוזות. בספר תורה וכן במגילות אין פסול שלא כסדרן. את ד' הפרשיות שבתפילין יש לכתוב לפי הסדר הזה: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע", "והיה אם שמע". גם שתי הפרשיות שבמזוזה "שמע" "והיה אם שמע" חייבות להכתב כסידרן. לדעת רבינו תם (ראה: תפילין דרבנו תם), קיים שינוי בסדר הנחת הפרשיות בבתי התפילין. בתפילין של ראש שמים בבית השלישי: "והיה אם שמע", ובבית הרביעי שהוא החיצון: "שמע". בתפילין של יד, שבהן הפרשיות נכתבות על קלף אחד, פרשת "והיה אם שמע" נמצאת במקום השלישי ופרשת "שמע" במקום הרביעי. רק מקום הפרשיות שונה בתפילין דרבנו תם מהתפילין של רש"י, אולם בסדר כתיבתן הן חייבות להכתב (מבחינת זמן הכתיבה) לפי הסדר שהן כתובות בתורה: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע", "והיה אם שמע". לפיכך, כאשר הסופר כותב תפילין של יד, הוא מדלג על מקום פרשת "והיה אם שמע", כותב בסוף הקלף את פרשת "שמע", ואחר כך הוא חוזר לכתוב את פרשת "והיה אם שמע". בכתיבת הפרשיות לתפילין של ראש הנכתבות על ד' קלפים נפרדים, הכתיבה היא באותו סדר שבה נכתבות הפרשיות לתפילין של רש"י. משתנה רק מקום הנחת הפרשיות בבתי הראש. צריך להזהר מאוד שהפרשיות של תפילין של ראש לא תתערבנה לאחר כתיבתן בפרשיות של ראש של זוג תפילין אחר. אם הפרשיות תתערבנה לא נדע להבחין איזו פרשה נכתבה קודם ואיזו נכתבה לאחר מכן, כלומר, אלו פרשיות משתייכות לכל זוג תפילין. אם לאחר סיום הכתיבה התקלקלה אחת הפרשיות, צריך לכתוב מחדש את כל הפרשיות שאחריה, כדי שתהיינה כתובות כסידרן.
שלא כסדרן באותיות[עריכה]
כאמור, פסול "שלא כסדרן" קיים גם באותיות. פסול שלא כסדרן באותיות, יתכן בשלשה אופנים:
- אם הסופר החסיר את אחת האותיות והמשיך לכתוב הלאה, התקנה היחידה היא לגרד את כל הכתב עד מקום הטעות ולכתוב מחדש. אם בינתיים הוא כתב את אחד השמות הקדושים שאינם נמחקים, אסור למחוק את הכתב ולכן אין תקנה לפרשיות אלו.
- גם כאשר הסופר לא החסיר אות אלא שאחת האותיות נכתבה שלא כדין ואין צורת האות ניכרת, אם כתב הלאה, תיקון האות לבדה (בלי מחיקת כל המילים עד למקום הפסול), פוסל את המזוזה או את התפילין משום "שלא כסדרן"[1]. במקרה זה התיקון נחשב ככתיבת אות חדשה שחייבת להכתב "כסדרן".
- גם במקרה שכל הכתיבה היתה כראוי אלא שאחר כך, מיד או כעבור שנים, התקלקלה צורת האות, אי אפשר לתקן את האות.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כאשר למרות הפסול ניכרת צורת האות (כגון, באותיות דבוקות זו לזו אם הדיבוק אינו משנה את צורתן, "נפסק" בדיו של האות מבלי שהאות תשנה את צורתה ומבלי שהאות תיראה כשתי אותיות אחרות על ידי הפרדה זו) - מותר לתקן. למרות שהאות פסולה על ידי הדיבוק או הפירוד (כי אין צורתה עליה בשלמות), התיקון אינו נחשב כיצירת אות חדשה ואינו פסול משום "שלא כסדרן" (ראה: שו"ע סימן לב סעיף כה, ובמשנה ברורה ס"ק קיד). אולם כאשר השתנתה צורת האות או שהיא נחלקת ודומה לשתי אותיות אחרות (כגון, צד"י שנחלקה ליו"ד ונו"ן, שי"ן שנחלקה לעי"ן ויו"ד, חי"ת שנחלקה לשתי אותיות זי"ן וכדומה), התיקון נחשב ככתיבת אות חדשה והיא פסולה משום "שלא כסדרן".