כורש: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''כורש''' היה מלך פרס ונתן ליהודים לבנות את בית המקדש השני לאחר שעם ישראל היה בגלות 50 שנה...") |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==קורותיו== | ==קורותיו== | ||
==הצהרת כורש== | |||
לאחר שכורש כבש את מלכות בבל, [[ספר עזרא]] מתאר כי ה' העיר את רוחו והוביל אותו להעביר קול ולהכריז על הענקת רישיון להקמה מחודשת של בית המקדש לקב"ה בירושלים. בפסוק נרמז כי הצהרה זו גם התאימה לנבאותו של [[ירמיהו]] ({{#makor-new:ירמיהו כט י|תנ"ך-ירמיהו|כט|י}}) שנשלחה לגולים כי לאחר שבעים שנה הקב"ה ישיב את עם ישראל לארצו. | |||
ההצהרה פותחת בקריאה {{ציטוטון|כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם}}. כחלק מהענקת הרישיון לבניית בית המקדש, כורש גם מאפשר ליהודים לעלות לירושלים וכן מאפשר ואף מעודד אנשים לתרום לעולים אשר רוצים לבוא ולבנות את בית המקדש. | |||
כתגובה להצהרה, ראשי האבות של יהודה ובנימין, ובראשם [[ששבצר]], יחד עם הכהנים והלווים עלו לבנות את בית המקדש, כאשר האנשים מסביבם תרמו להם כסף וזהב ואף כורש העניק להם את כלי בית ה' אשר גלו בימי נבוכדנאצר. חזרת הכלים מבטאת גם היא השלמה לנבואת ירמיהו, כאשר בעוד ירמיהו מטיח בעם כי למרות נביאי השקר הגלות תבוא וכל כלי המקדש יגלו ({{#makor-new:ירמיהו כז כב|תנ"ך-ירמיהו|כז|כב}}) חזרתם של כלי המקדש מבטאת את הכיוון ההפוך ואת הגאולה. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[ספר עזרא]] | *[[ספר עזרא]] | ||
גרסה מ־10:01, 20 ביוני 2021
|
|
כורש היה מלך פרס ונתן ליהודים לבנות את בית המקדש השני לאחר שעם ישראל היה בגלות 50 שנה אולם לאחר שנה הלשינו לכורש והבנייה נעצרה והמשיכה רק לאחר כ20 שנה.
קורותיו
הצהרת כורש
לאחר שכורש כבש את מלכות בבל, ספר עזרא מתאר כי ה' העיר את רוחו והוביל אותו להעביר קול ולהכריז על הענקת רישיון להקמה מחודשת של בית המקדש לקב"ה בירושלים. בפסוק נרמז כי הצהרה זו גם התאימה לנבאותו של ירמיהו (ירמיהו כט י) שנשלחה לגולים כי לאחר שבעים שנה הקב"ה ישיב את עם ישראל לארצו.
ההצהרה פותחת בקריאה "כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם". כחלק מהענקת הרישיון לבניית בית המקדש, כורש גם מאפשר ליהודים לעלות לירושלים וכן מאפשר ואף מעודד אנשים לתרום לעולים אשר רוצים לבוא ולבנות את בית המקדש.
כתגובה להצהרה, ראשי האבות של יהודה ובנימין, ובראשם ששבצר, יחד עם הכהנים והלווים עלו לבנות את בית המקדש, כאשר האנשים מסביבם תרמו להם כסף וזהב ואף כורש העניק להם את כלי בית ה' אשר גלו בימי נבוכדנאצר. חזרת הכלים מבטאת גם היא השלמה לנבואת ירמיהו, כאשר בעוד ירמיהו מטיח בעם כי למרות נביאי השקר הגלות תבוא וכל כלי המקדש יגלו (ירמיהו כז כב) חזרתם של כלי המקדש מבטאת את הכיוון ההפוך ואת הגאולה.