זמית
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
זמית היא מין מאכל המוזכר שלש פעמים בש"ס, פעמיים במסכת ברכות ופעם במסכת נדרים: בבלי ברכות לו ע"א, בבלי ברכות מ ע"ב, בבלי נדרים נה ע"ב. ברכתו שהכל נהיה בדברו.
זיהוי הזמית
ישנן מספר שיטות מהי הזמית:
- מי מלח (רש"י, ר"ן ספר התרומה).
- מרק שנקרש (שיטה מקובצת, ראבי"ה, הערוך, אור זרוע רבנו חננאל והמאירי).
- הקצף העולה כשהקדרה רותחת (רב האי גאון, הובא בביאור הגר"א אורח חיים רד).
- מי כותח- חלב חמוץ (בעל הלכות גדולות).
עירוב עם זמית
אין עירוב חצרות אלא בפת (בבלי עירובין עא) לכן אין מערבין בזמית, עירוב תחומין ניתן לעשות בכל חוץ ממים ומלח (בבלי עירובין כו ב), אבל מים ומלח יחד (שזוהי הזמית לחלק מהשיטות) ניתן לערב בהם (רמב"ם עירובין א ח).