התנועה הציונית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(13 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''הציונות''' היא תנועה ואידיאולוגיה פוליטית החותרת לקיבוץ גלויות ב[[ארץ ישראל]]. התנועה נעורה בעיקר בסוף המאה ה-19, בעקבות פוגרומים קשים נגד קהילות יהודיות באירופה וחלקים מאסיה. התנועה הציונית, בהנהגת הקונגרס הציוני, מיסודו ובהנהגתו של ד"ר [[בנימין זאב הרצל]], הביאה לעלייה הדרגתית של קהילות יהודיות מכל קצוות תבל לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-20, ולאחר [[השואה]], לעלייה בלתי חוקית של המוני ניצולים. יצירת יישובים יהודים מגובשים ומשגשגים גררה התנגדות עזה מצד תושבי המקום הערביים והתנגדות זו מלווה את מדינת ישראל בכל תחומי החיים מיום הקמת המדינה ועד ימינו אנו.
'''הציונות''' היא תנועה ואידיאולוגיה פוליטית החותרת לקיבוץ גלויות ב[[ארץ ישראל]]. התנועה נעורה בעיקר בסוף המאה ה-19, בעקבות פוגרומים קשים נגד קהילות יהודיות באירופה וחלקים מאסיה. התנועה הציונית, בהנהגת הקונגרס הציוני, מיסודו ובהנהגתו של ד"ר [[בנימין זאב הרצל]], הביאה לעלייה הדרגתית של קהילות יהודיות מכל קצוות תבל לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-20, ולאחר [[השואה]], לעלייה בלתי חוקית של המוני ניצולים. יצירת יישובים יהודים מגובשים ומשגשגים גררה התנגדות עזה מצד תושבי המקום הערביים והתנגדות זו מלווה את מדינת ישראל בכל תחומי החיים מיום הקמת המדינה ועד ימינו אנו.
==היסטוריה==
===מבשרי הציונות===
ישנם כמה אישים הנחשבים למבשרי הציונות:
*[[הרב צבי הירש קלישר]]
*[[הרב יהודה חי אלקלעי]]
*משה הס


==יש"ע==
===חובבי ציון===
יהודה, שומרון ועזה הם האזורים בארץ ישראל שהיו תחת שלטון [[המנדט הבריטי]] עד לסיומו בה' אייר תש"ח ( 15 במאי 1948) ולא נכללו ב[[מדינת ישראל]]. אזורים אלו עמדו להיות חלק מהמדינה הערבית שעמדה להיות מוקמת לפי החלטת עצרת האו"ם מיום 29 בנובמבר 1947.
===גיבוש התנועה הציונית והקונגרס הציוני===


המדינה הערבית לא הוקמה וצבא '''ממלכת ירדן''' השתלט על האיזורים [[יהודה]] ו[[שומרון]]. בשנת 1949 החליט מלך ירדן לספח את האזורים לארצו. פעולה זו זכתה להכרה רק על ידי שתי מדינות: בריטניה ופקיסטן. שמם של האזורים נקבע בהתאם למינוח המקובל על היהודים. האחרים כינו אותם בשם "הגדה המערבית" של הירדן לעומת "הגדה המזרחית" שהיא ממלכת ירדן. שטחם הוא של 5,860 קמ"ר<ref>לפי נתוני CIA ב- World Factbook 2002 [http://permanent.access.gpo.gov/lps35389/2002/we-1.html].מצוטט מהויקיפדיה העברית</ref>
===לאחר הקמת המידנה===
==זרמי הציונות==
===הציונות המדינית===


ביוני 1967, [[צבא הגנה לישראל]] כבש את האזורים האלה. מאז הם מכונים על-ידי נאמני ארץ ישראל "השטחים המשוחררים" והאחרים וכן זהו המינוח הרשמי "השטחים המוחזקים". מעשית הם מצויים תחת שלטון צבאי. בהסכמי אוסלו - 20 באוגוסט 1993 - נקבע כי אזורים אלו יחולקו לשלושה חלקים:
===הציונות הרוחנית===
# A -  שליטת הרשות הפלסטינית.
===הציונות הדתית והמזרחי===
# B - שלטון אזרחי - פלסטיני - שלטון צבאי - ישראלי
# C - המשך המימשל הצבאי <ref>לפי הויקיפדיה העברית:"בתחומים אזרחיים שאינם נוגעים לשטח (כמו רישוי עסקים, דיני עבודה וכדומה)- האחריות של הרשות הפלסטינית"</ref>


בשטח מתגוררים בהתאם להערכות הקיימות בין 1.4 לכ-2.4 מיליון פלסטינים וכ-300 אלף ישראלים <ref>285,800 תושבים ישראלים נכון ל 30 בספטמבר 2008 על פי נתוני אוכלוסייה ארעיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref>. הנתון הגבוה מגיע מהלשכה '''הפלסטינית''' המרכזית לסטטיסטיקה והנתון הנמוך הוא תוצאת מחקר של "מרכז בגין-סאדאת ללימודים אסטרטגיים". שאלת גודל האוכלוסייה משמש בסיס לדיון על "הסכנה הדמוגרפית בהחלת הריבונות של מדינת ישראל על האזורים.
==תמיכת הרבנים בציונות==
==מתנגדי הציונות==
בתחילת המאה ו19 התרבו הניסיונות לישוב יהודי מטעם ארגון [[חובבי ציון]], בתחילה הרבנים לא ייחסו לכך בשלילה, אולם לאחר שהארגון [[חובבי ציון]] החל להתחבר עם ה[[משכילים]] החלו רבנים רבים לצאת נגדם,ביניהם היו [[אדמו"ר|אדמור"י]] [[חסידות מונקאץ']], רבי [[צבי הירש שפירא]], ובנו [[חיים אלעזר שפירא]]. התנגדותם הייתה ברוח ההשקפה דתית השוללת הכנסת שינויים באורח החיים היהודי, וכן מטעמים הלכתיים של איסור שלוש השבועות.{{מקור}}


==חוקיות==
בשנת 1882, באו חברי תנועת [[ביל"ו]] שנקראה לפי ראשי התיבות של הפסוק {{ציטוטון|'''בֵּ'''ית '''יַ'''עֲקֹב '''לְ'''כוּ '''וְ'''נֵלְכָה}}. וביקשו את תמיכתו של הרבי [[רבי שמואל שניאורסון|מהר"ש]] מ[[חסידות חב"ד|חב"ד]]. הם נענו על ידי הרב, כי אם יוסיפו גם את המשך הפסוק "בְּאוֹר ה'" לראשי התיבות של תנועתם, הוא יתמוך בהם, "והייתי גם כן נוסע ומביא מאה אלף חסידים לארץ ישראל".{{הערה|ראו: יוסף שלמון, ציונות ואנטי ציונות ביהדות המסורתית במזרח אירופה, בתוך: '''ציונות ודת''', (עורכים: [[שמואל אלמוג]], [[יהודה ריינהרץ]] ו[[אניטה שפירא]], ירושלים: [[מרכז זלמן שזר]], תשנ"ד-1994, עמ' 33.}}
נושא החוקיות של ההתיישבות היהודית הוא נושא לדיון. נצטט את דברי הדיפלומט האמריקאי המשפטן פרופ' יוג'ין רוסטוב, לשעבר סגן מזכיר המדינה של ארצות הברית וממנסחי "החלטה 242" שטחי יהודה ושומרון "הם חלקים מיותמים מהמנדט הבריטי על ארץ ישראל אשר נותרו מאז 1048 ללא ריבונות וללא כבולות מסודרים". ייתכן כי שטחים אלה יהיו פעם מדינה ערבית "אך אפשרות זו אינה סותרת את התביעות היהודיות על אדמה זו".‏‏<ref>http://www.tzemachdovid.org/Facts/islegal1.shtml</ref>,


סברה דומה יש לפרופ' אליאב שוחטמן דיקן מכללת "שערי משפט"<ref>‏פרופ' אליאב שוחטמן, [http://erez.israel.net/Prof-Eliav-shohetman-The-Rights-of-JeweshPeople-on-Land-of-Israel.htm התנתקות מהחוק], מתוך מאמר במקור ראשון‏</ref>, ואף נשיא [[בית המשפט העליון]] לשעבר, השופט שמעון אגרנט‏‏<ref>‏בג"ץ 223/67, פ"ד כב(1), 441‏</ref>, הרואים בישראל בעלת הזכויות החזקות ביותר בשטחים אלה: יותר מ[[ירדן]], שסיפחה את [[הגדה המערבית]] אחרי 1948 (סיפוח שלא הוכר על ידי הקהילה הבינלאומית), ויותר מה[[פלסטינים]], שמעולם לא הייתה להם ריבונות שם.
מהראשונים שהתנגדו לציונות משום סיבת [[שלושת השבועות]] היה [[אדמו"ר הרש"ב]].
 
==מפות להשוואה==
המקור: ויקישיתוף
 
<gallery widths="180px" heights="200px" perrow="3">
תמונה:PartitionPlan1947 Electionworld.png| '''תוכנית החלוקה של האו"ם''' - 29 בנובמבר 1947 - תרם:Electionworld
תמונה:West Bank map he Hobo Lifting Aroma.png|'''יהודה ושומרון''' - 5 ביוני 1967 - תרם:Hobo Lifting Aroma
תמונה:Palestine_election_map_Roke.png|'''הסכמי אוסלו''' - השטח בצבע ירוק בשלטון פלסטיני - תרם:Roke
</gallery>
 
==הערות שוליים==
<references />
 
==קישורים חיצוניים==
* '''[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%A2%D7%96%D7%94 יהודה והשומרון וחבל עזה]''' בויקיפדיה העברית
* [http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/text_search_heb_new.html?CYear=2008&Vol=59&input=%e9%e4%e5%e3%e4+%e5%f9%e5%ee%f8%e5%ef  על '''יהודה ושומרון'''] - בשנתון הסטטיסטי לישראל 2008
* אלי א.הרץ,  [http://www.mythsandfacts.com/Conflict/mandate_for_palestine/MandateN%20-%2010-29-07-Hebrew.pdf המנדט על פלשתינה (א"י) - ההיבטים החוקיים של זכויות היהודים] - ארץ זו היא ארצי


התנגדות מהותית לציונות, גם כלפי פעילות בעלת צביון דתי, השמיע ה[[רש"ר הירש]], מראשי היהדות האורתודוקסית בגרמניה. במכתב לרב [[רבי צבי הירש קלישר]], ממבשרי הציונות בשנות השישים והשבעים, כתב הרב הירש:
{{ציטוט|תוכן=דעתי קצרה מהכיר את הטוב והאמת אשר יפרחו כפי דעתו הרמה מהשתדלותו בעניין ישוב א"י, '''ואת אשר לבבו למצוה וגם חובה גדולה יחשוב, לקט שכלי לא כן ידומה'''. ואני בעניי אשר אין לי עסק בנסתרות אין טוב לי כי אם להחזיק בדרך הכבושה מאבותינו קדמונינו נ"ע, אשר לא שמו לנגד עינינו כי אם להיות חרדים בכל מאמצי כחנו לתקן דרכנו בדרך התורה לפני אלוקינו ולהרים מכשול מקרבנו, ולצפות לגאולה בכל יום אם בקולו נשמע. '''ומעולם לא שמו על שכמנו דרך הגאולה על ידי חיזוק ותיקון אדמת קדש, כי אם על ידי חיזוק ותיקון לבבנו ומעשנו לתושיה'''.|מקור=שו"ת שמש מרפא, אגרות ומכתבים י"ב}}


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל]]
[[קטגוריה:התנועה הציונית|*]]

גרסה אחרונה מ־20:23, 9 במרץ 2021

הציונות היא תנועה ואידיאולוגיה פוליטית החותרת לקיבוץ גלויות בארץ ישראל. התנועה נעורה בעיקר בסוף המאה ה-19, בעקבות פוגרומים קשים נגד קהילות יהודיות באירופה וחלקים מאסיה. התנועה הציונית, בהנהגת הקונגרס הציוני, מיסודו ובהנהגתו של ד"ר בנימין זאב הרצל, הביאה לעלייה הדרגתית של קהילות יהודיות מכל קצוות תבל לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-20, ולאחר השואה, לעלייה בלתי חוקית של המוני ניצולים. יצירת יישובים יהודים מגובשים ומשגשגים גררה התנגדות עזה מצד תושבי המקום הערביים והתנגדות זו מלווה את מדינת ישראל בכל תחומי החיים מיום הקמת המדינה ועד ימינו אנו.

היסטוריה[עריכה]

מבשרי הציונות[עריכה]

ישנם כמה אישים הנחשבים למבשרי הציונות:

חובבי ציון[עריכה]

גיבוש התנועה הציונית והקונגרס הציוני[עריכה]

לאחר הקמת המידנה[עריכה]

זרמי הציונות[עריכה]

הציונות המדינית[עריכה]

הציונות הרוחנית[עריכה]

הציונות הדתית והמזרחי[עריכה]

תמיכת הרבנים בציונות[עריכה]

מתנגדי הציונות[עריכה]

בתחילת המאה ו19 התרבו הניסיונות לישוב יהודי מטעם ארגון חובבי ציון, בתחילה הרבנים לא ייחסו לכך בשלילה, אולם לאחר שהארגון חובבי ציון החל להתחבר עם המשכילים החלו רבנים רבים לצאת נגדם,ביניהם היו אדמור"י חסידות מונקאץ', רבי צבי הירש שפירא, ובנו חיים אלעזר שפירא. התנגדותם הייתה ברוח ההשקפה דתית השוללת הכנסת שינויים באורח החיים היהודי, וכן מטעמים הלכתיים של איסור שלוש השבועות.{{{1}}}

בשנת 1882, באו חברי תנועת ביל"ו שנקראה לפי ראשי התיבות של הפסוק "בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה". וביקשו את תמיכתו של הרבי מהר"ש מחב"ד. הם נענו על ידי הרב, כי אם יוסיפו גם את המשך הפסוק "בְּאוֹר ה'" לראשי התיבות של תנועתם, הוא יתמוך בהם, "והייתי גם כן נוסע ומביא מאה אלף חסידים לארץ ישראל".‏[1]

מהראשונים שהתנגדו לציונות משום סיבת שלושת השבועות היה אדמו"ר הרש"ב.

התנגדות מהותית לציונות, גם כלפי פעילות בעלת צביון דתי, השמיע הרש"ר הירש, מראשי היהדות האורתודוקסית בגרמניה. במכתב לרב רבי צבי הירש קלישר, ממבשרי הציונות בשנות השישים והשבעים, כתב הרב הירש:

דעתי קצרה מהכיר את הטוב והאמת אשר יפרחו כפי דעתו הרמה מהשתדלותו בעניין ישוב א"י, ואת אשר לבבו למצוה וגם חובה גדולה יחשוב, לקט שכלי לא כן ידומה. ואני בעניי אשר אין לי עסק בנסתרות אין טוב לי כי אם להחזיק בדרך הכבושה מאבותינו קדמונינו נ"ע, אשר לא שמו לנגד עינינו כי אם להיות חרדים בכל מאמצי כחנו לתקן דרכנו בדרך התורה לפני אלוקינו ולהרים מכשול מקרבנו, ולצפות לגאולה בכל יום אם בקולו נשמע. ומעולם לא שמו על שכמנו דרך הגאולה על ידי חיזוק ותיקון אדמת קדש, כי אם על ידי חיזוק ותיקון לבבנו ומעשנו לתושיה.
– שו"ת שמש מרפא, אגרות ומכתבים י"ב

הערות שוליים

  1. ↑ ראו: יוסף שלמון, ציונות ואנטי ציונות ביהדות המסורתית במזרח אירופה, בתוך: ציונות ודת, (עורכים: שמואל אלמוג, יהודה ריינהרץ ואניטה שפירא, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשנ"ד-1994, עמ' 33.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=התנועה_הציונית&oldid=150052"