הר סיני: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[תמונה:Karkom___masosh_30.jpg|left|thumb|250px|מהר כרכום, ויקישתוף, צילם מאשוש 30]] | [[תמונה:Karkom___masosh_30.jpg|left|thumb|250px|מהר כרכום, ויקישתוף, צילם מאשוש 30]] | ||
'''הר סיני''' הוא מוקד ההתרחשות המרשימה של [[עם ישראל]] בצאתו מ[[מצרים]]. בחודש השלישי לצאת ישראת ממצרים הם הגיעו למדבר סיני והמתינו ל[[מעמד הר סיני]] בו | '''הר סיני''' הוא מוקד ההתרחשות המרשימה של [[עם ישראל]] בצאתו מ[[מצרים]]. בחודש השלישי לצאת ישראת ממצרים הם הגיעו למדבר סיני והמתינו ל[[מעמד הר סיני]] בו הםקבלו את [[לוחות הברית]] ובהן '''עשרת הדברות'''. היכן הוא הר סיני ? | ||
[[עלונים#יש"ע שלנו|יש"ע שלנו]] <ref>הדברים נכתבים לעילוי נשמת סבא משה ליכטנשטיין ז"ל שהלך השבוע לעולמו בן 78 . אוד מוצל מאש מהגולה הדוויה שזכה לראות בנים נכדים ונינים בארץ הקודש. | [[עלונים#יש"ע שלנו|יש"ע שלנו]] <ref>הדברים נכתבים לעילוי נשמת סבא משה ליכטנשטיין ז"ל שהלך השבוע לעולמו בן 78 . אוד מוצל מאש מהגולה הדוויה שזכה לראות בנים נכדים ונינים בארץ הקודש. | ||
סייע בכתיבת המאמר: ז'אבו ארליך</ref> | סייע בכתיבת המאמר: ז'אבו ארליך</ref> מביא את הדעות מרכזיות על מיקומו האפשרי של ההר: | ||
* השיטה הדרומית. באזור ההר הגבוה של סיני שיטה זו נאמנת למסורת של ג'בל מוסא, המכונה הר משה או באחד ההרים הסמוכים לו. | * השיטה הדרומית. באזור ההר הגבוה של סיני שיטה זו נאמנת למסורת של '''ג'בל מוסא''', המכונה הר משה או באחד ההרים הסמוכים לו. | ||
* השיטה הצפונית באזור ג'בל הילאל בחלקו הצפוני של חצי האי סיני. | * השיטה הצפונית באזור '''ג'בל הילאל''' בחלקו הצפוני של חצי האי סיני. | ||
* אפשרות שלישית מזהה את הר סיני עם ג'בל סין | * אפשרות שלישית מזהה את הר סיני עם '''ג'בל סין''' במערב חצי האי. | ||
* דעה נוספת, מודרנית, הר-כרכום בנגב המרכזי. | * דעה נוספת, מודרנית, '''הר-כרכום''' בנגב המרכזי. | ||
הר סיני היה מוכר בימי [[אליהו הנביא]] המצווה ללכת אליו. ההר מכונה ב[[ספר מלכים]] "עַד הַר הָאֱלֹקִים חֹרֵב" <ref>א' י"ט, ח'</ref>. בהר הוא נוכח לדעת כי לא באש ה' ולא ברעש ה' אלא אחריהם מגיעה הרוח המדברית העדינה בקול דממה דקה. | |||
כיום מצויות אבנים שבתוכם יש ציור של סנה, ואף אם ישברום יראו בכל שבר הציור הזה. וכנראה שאבנים אלו הן מהר סיני | כיום מצויות בהר אבנים שבתוכם יש ציור של סנה, ואף אם ישברום יראו בכל שבר הציור הזה. וכנראה שאבנים אלו הן מהר סיני<ref>ראה על זה במחזור "איש מצליח" לחג השבועות, בחלק מהמהדורות</ref>. | ||
==הר כרכום== | ==הר כרכום== | ||
הוא אחד האתרים המענינים. סביבו נמצאו מימצאים העשויים ליחס אותם עם | הוא אחד האתרים המענינים. סביבו נמצאו מימצאים העשויים ליחס אותם עם אירועים המוזכרים במקרא . סביב ההר התגלו ציורי–סלע רבים, חרותות–סלע, עד היום למעלה מ– 40,000 במספר!, רובם הגדול חקיקות שונות,מרדפי–ציד, דמויות בעלי–חיים וכיו"ב. כמוהן ניתן למצוא בכל חצי האי סיני. | ||
מרדפי–ציד, דמויות בעלי–חיים וכיו"ב. כמוהן ניתן למצוא בכל חצי האי סיני. | |||
כמה מהן מעניינות בהקשר לעניננו: | כמה מהן, נפוצות באזור הר כרכום, והן מעניינות בהקשר לעניננו: | ||
* "עשר הדברות" - חרותת של עשר משבצות, שתי העליונות קשתיות. | * "עשר הדברות" - חרותת של עשר משבצות, שתי העליונות קשתיות. | ||
* "המטה והנחש" - חרותת של מטה | * "המטה והנחש" - חרותת של מטה ולידן נחש. | ||
* "נחש שרף ועקרב" - חרותת של נחשים, עקרבים ודמות גדולה משונה,אולי שרף. | * "נחש שרף ועקרב" - חרותת של נחשים, עקרבים ודמות גדולה משונה, אולי שרף. | ||
* "אדם בתפילה" - חרותות רבות של אדם נושא ידיו כלפי מעלה, אולי מתפלל. | * "אדם בתפילה" - חרותות רבות של אדם נושא ידיו כלפי מעלה, אולי מתפלל. | ||
| שורה 34: | שורה 33: | ||
על כך נוכל לצטט את דברים אלא "תניא, ר' יוסי אומר: לא המקום מכבד את האדם אלא האדם מכבד את המקום, שכן מצינו בהר–סיני שכל זמן שהייתה שכינה שרויה עליו אמרה תורה 'גם הצאן והבקר | על כך נוכל לצטט את דברים אלא "תניא, ר' יוסי אומר: לא המקום מכבד את האדם אלא האדם מכבד את המקום, שכן מצינו בהר–סיני שכל זמן שהייתה שכינה שרויה עליו אמרה תורה 'גם הצאן והבקר | ||
אל ירעו אל מול ההר ההוא' וכשנסתלקה שכינה ממנו אמרה תורה 'במשוך היובל המה יעלו בהר" בבלי <ref>תענית כ"ב</ref> . להר–סיני אין קדושה עצמית, אין לו כל קדושה מצד עצמו. קדושתו היא חד פעמית - בשעת המעמד בלבד! לאחר מכן חוזר הר–סיני להיות הר ככל ההרים. | אל ירעו אל מול ההר ההוא' וכשנסתלקה שכינה ממנו אמרה תורה 'במשוך היובל המה יעלו בהר" בבלי <ref>תענית כ"ב</ref> . להר–סיני אין קדושה עצמית, אין לו כל קדושה מצד עצמו. קדושתו היא חד פעמית - בשעת המעמד בלבד! לאחר מכן חוזר הר–סיני להיות הר ככל ההרים. | ||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:חצי האי סיני]] | [[קטגוריה:חצי האי סיני]] | ||
גרסה מ־13:11, 20 בפברואר 2009
|
|
הר סיני הוא מוקד ההתרחשות המרשימה של עם ישראל בצאתו ממצרים. בחודש השלישי לצאת ישראת ממצרים הם הגיעו למדבר סיני והמתינו למעמד הר סיני בו הםקבלו את לוחות הברית ובהן עשרת הדברות. היכן הוא הר סיני ?
יש"ע שלנו [1] מביא את הדעות מרכזיות על מיקומו האפשרי של ההר:
- השיטה הדרומית. באזור ההר הגבוה של סיני שיטה זו נאמנת למסורת של ג'בל מוסא, המכונה הר משה או באחד ההרים הסמוכים לו.
- השיטה הצפונית באזור ג'בל הילאל בחלקו הצפוני של חצי האי סיני.
- אפשרות שלישית מזהה את הר סיני עם ג'בל סין במערב חצי האי.
- דעה נוספת, מודרנית, הר-כרכום בנגב המרכזי.
הר סיני היה מוכר בימי אליהו הנביא המצווה ללכת אליו. ההר מכונה בספר מלכים "עַד הַר הָאֱלֹקִים חֹרֵב" [2]. בהר הוא נוכח לדעת כי לא באש ה' ולא ברעש ה' אלא אחריהם מגיעה הרוח המדברית העדינה בקול דממה דקה.
כיום מצויות בהר אבנים שבתוכם יש ציור של סנה, ואף אם ישברום יראו בכל שבר הציור הזה. וכנראה שאבנים אלו הן מהר סיני[3].
הר כרכום
הוא אחד האתרים המענינים. סביבו נמצאו מימצאים העשויים ליחס אותם עם אירועים המוזכרים במקרא . סביב ההר התגלו ציורי–סלע רבים, חרותות–סלע, עד היום למעלה מ– 40,000 במספר!, רובם הגדול חקיקות שונות,מרדפי–ציד, דמויות בעלי–חיים וכיו"ב. כמוהן ניתן למצוא בכל חצי האי סיני.
כמה מהן, נפוצות באזור הר כרכום, והן מעניינות בהקשר לעניננו:
- "עשר הדברות" - חרותת של עשר משבצות, שתי העליונות קשתיות.
- "המטה והנחש" - חרותת של מטה ולידן נחש.
- "נחש שרף ועקרב" - חרותת של נחשים, עקרבים ודמות גדולה משונה, אולי שרף.
- "אדם בתפילה" - חרותות רבות של אדם נושא ידיו כלפי מעלה, אולי מתפלל.
סמוך לראש ההר, בגובה של למעלה מ– 840 מ' מעל פני הים, קיימת בהר מערה קטנטנה. אפשר לכנות אותה "נקרה". והרי הכתוב אומר: "ויַֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל–הַצּוּר. וְהָיהָ בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד–עָבְרִי" [4]. אותה נקרה מוזכרת גם על-ידי אליהו הנביא.
אקטואליות ההר
על כך נוכל לצטט את דברים אלא "תניא, ר' יוסי אומר: לא המקום מכבד את האדם אלא האדם מכבד את המקום, שכן מצינו בהר–סיני שכל זמן שהייתה שכינה שרויה עליו אמרה תורה 'גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא' וכשנסתלקה שכינה ממנו אמרה תורה 'במשוך היובל המה יעלו בהר" בבלי [5] . להר–סיני אין קדושה עצמית, אין לו כל קדושה מצד עצמו. קדושתו היא חד פעמית - בשעת המעמד בלבד! לאחר מכן חוזר הר–סיני להיות הר ככל ההרים.