הרב משה אריה פריינד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב משה אריה פריינד''' | [[תמונה:Rav freind.jpg|שמאל|200px|ממוזער| הרב משה אריה פריינד]] | ||
'''הרב משה אריה פריינד''' היה גאב"ד [[העדה החרדית]]. | |||
נולד בהונגריה לרבי ישראל פריינד, חסיד [[חסידות סאטמר|סאטמר]] (רבו של [[רבי אברהם יצחק קאהן]] מתולדות אהרן). בזמן ה[[שואה]] איבד את רעייתו ועשרת בניו. לאחר המלחמה שימש זמן קצר [[רב]] העיר סאטמאר, ואחריה עלה ל[[ארץ ישראל]] ומונה ל[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "ייטב לב" ב[[ירושלים]] המשתייכת ל[[חסידות סאטמאר]]. לאחר פטירת [[רבי יואל טייטלבוים]], ה[[אדמו"ר]] מסאטמאר, בכ"ו ב[[אב]] תשל"ט, התמנה לשמש [[אב בית דין|ראב"ד]] של העדה החרדית כנציג חסידות סאטמאר. ב[[סיוון]] תשמ"ט התמנה לגאב"ד העדה החרדית בעקבות פטירתו של [[הרב יצחק יעקב וייס]], בעל [[שו"ת]] "מנחת יצחק". | נולד בהונגריה לרבי ישראל פריינד, חסיד [[חסידות סאטמר|סאטמר]] (רבו של [[רבי אברהם יצחק קאהן]] מתולדות אהרן). בזמן ה[[שואה]] איבד את רעייתו ועשרת בניו. לאחר המלחמה שימש זמן קצר [[רב]] העיר סאטמאר, ואחריה עלה ל[[ארץ ישראל]] ומונה ל[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "ייטב לב" ב[[ירושלים]] המשתייכת ל[[חסידות סאטמאר]]. לאחר פטירת [[רבי יואל טייטלבוים]], ה[[אדמו"ר]] מסאטמאר, בכ"ו ב[[אב]] תשל"ט, התמנה לשמש [[אב בית דין|ראב"ד]] של העדה החרדית כנציג חסידות סאטמאר. ב[[סיוון]] תשמ"ט התמנה לגאב"ד העדה החרדית בעקבות פטירתו של [[הרב יצחק יעקב וייס]], בעל [[שו"ת]] "מנחת יצחק". | ||
כשבוע לפני פטירתו התקיים מעמד חנוכת הבית למוסדות רמ"א שבנשיאותו, והם קיימים עד היום. המוסדות כוללים [[ישיבה]], [[תלמוד תורה]] ו[[בית מדרש]]. | כשבוע לפני פטירתו התקיים מעמד חנוכת הבית למוסדות רמ"א שבנשיאותו, והם קיימים עד היום. המוסדות כוללים [[ישיבה]], [[תלמוד תורה]] ו[[בית מדרש]]. נפטר בכ' ב[[אלול]] תשנ"ו ונקבר ב[[הר הזיתים]]. | ||
{{מיון רגיל:פריינד, משה אריה}} | {{מיון רגיל:פריינד, משה אריה}} | ||
גרסה מ־23:37, 30 במרץ 2013
|
|
הרב משה אריה פריינד היה גאב"ד העדה החרדית.
נולד בהונגריה לרבי ישראל פריינד, חסיד סאטמר (רבו של רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן). בזמן השואה איבד את רעייתו ועשרת בניו. לאחר המלחמה שימש זמן קצר רב העיר סאטמאר, ואחריה עלה לארץ ישראל ומונה לראש ישיבת "ייטב לב" בירושלים המשתייכת לחסידות סאטמאר. לאחר פטירת רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמאר, בכ"ו באב תשל"ט, התמנה לשמש ראב"ד של העדה החרדית כנציג חסידות סאטמאר. בסיוון תשמ"ט התמנה לגאב"ד העדה החרדית בעקבות פטירתו של הרב יצחק יעקב וייס, בעל שו"ת "מנחת יצחק".
כשבוע לפני פטירתו התקיים מעמד חנוכת הבית למוסדות רמ"א שבנשיאותו, והם קיימים עד היום. המוסדות כוללים ישיבה, תלמוד תורה ובית מדרש. נפטר בכ' באלול תשנ"ו ונקבר בהר הזיתים.