הרב חיים דרוקמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ravdrukman.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב חיים דרוקמן בעת נאום]] | [[תמונה:Ravdrukman.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב חיים דרוקמן בעת נאום]] | ||
'''הרב חיים מאיר דרוקמן''' (נולד בט"ז ב[[חשוון]] תרצ"ג) ראש [[ישיבת אור עציון]] | '''הרב חיים מאיר דרוקמן''' (נולד בט"ז ב[[חשוון]] תרצ"ג) ראש [[ישיבת אור עציון]], מרכז [[ישיבות בני עקיבא]] ואיגוד [[ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר]], ורב תנועת [[בני עקיבא]]. נחשב לאחד מחשובי הרבנים והמחנכים בציבור הדתי לאומי וכאחד האידאולוגים הגדולים שלו. | ||
==תולדות חייו== | |||
נולד בשנת תרצ"ג בפולין לר' אברהם מרדכי ומלכה דרוקמן. ניצל מה[[שואה]] בנסים, ובשנת תש"ד עלה ל[[ארץ ישראל]], ונקלט במוסד "עליה" ב[[פתח תקווה]]. | |||
בצעירותו למד ב[[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה]] אצל [הרב משה צבי נריה]], ובהמשך עבר ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]] והיה תלמיד מובהק ומקורב לראש הישיבה, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. | |||
בצבא שרת בגרעין נח"ל של בני עקיבא, ומשנת תשי"ב הוא חבר ההנהלה הארצית של התנועה. | |||
היה מהוגי רעיון [[ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר]], ובמסגרת זו ייסד בשנת תשי"ד יחד עם חניכיו, חברי שבט איתנים, את [[ישיבת כרם ביבנה]]. | |||
בשנת תשכ"ד הקים את [[ישיבת בני עקיבא אור עציון]] ביישוב [[מרכז שפירא]], שכללה אז ישיבה תיכונית, ופנימיה צבאית תורנית לפיקוד. הקמת פנימיה תורנית צבאית היוותה חידוש בציבור הדתי, ובוגרים רבים משמשים כמפקדים וקצינים בכירים (ביניהם מפכ"ל משטרת ישראל, רב ניצב יוחנן דנינו). | |||
בשנת תשל"ז הקים את ישיבת ההסדר אור עציון, שהפכה לאחת הישיבות הלאומיות הגדולות בארץ. | |||
עם התחלת העליה הגדולה של [[יהדות אתיופיה]], ייסד [[מכינה קדם צבאית]] לעולים מאתיופיה בשם "אור מאופיר". | |||
כיהן כחבר כנסת (בשנים תשל"ז- תשמ"ט ותשנ"ט-תשס"ג), ושימש כסגן שר הדתות וחבר ועדות שונות, ואף היה מועמדו של הרצי"ה למשרת שר החינוך. | |||
בשנת תש"ן, כאשר החלו גלי העליה ממדינות ברית המועצות לשעבר, ראה הרב דרוקמן כי רבים מהעולים נזקקים ל[[גר|גיור]], ותהליך הגיור אז בישראל ארך זמן רב ולווה בקשיים ומחסומים. הוא יזם, בעידוד הרב הראשי לישראל דאז, [[הרב שלמה גורן]] והרב הראשי אחריו [[הרב מרדכי אליהו]] הקמת [[בית דין]] מיוחד לגיור במסגרת [[הרבנות הראשית לישראל]]. | |||
בשנת תשנ"ו הקים בית מדרש גבוה לבנות- מדרשת "אורות עציון", ומשמש עד היום כנשיא המדרשה. | |||
הרב דרוקמן נחשב אחד מגדולי הרבנים המחנכים בציונות הדתית, ומאות תלמידים גדלו על תורתו והדרכתו בישיבת 'אור עציון'. | |||
הרב דרוקמן מדגיש רבות את ערכה של [[מדינת ישראל]] כראשית צמיחת גאולתנו, ואת ערך ההשתתפות במערכותיה. | |||
החל משנת תשנ"ו מכהן כראש מרכז ישיבות בני עקיבא (במקומו של [[הרב אברהם צוקרמן]] שפרש בהגיעו לגבורות), המונה כ-60 מוסדות ובהם כ-21,000 תלמידים. | |||
בשנת תשנ"ז נקרא לעמוד בראשות "ועדת נאמן" שעסקה בגיורי קטינים, ובשנת תשס"ד נקרא על ידי ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, לעמוד בראש מערך הגיור שהוקם במשרד ראש הממשלה. בשנים האחרונות, נעשו נסיונות להדיחו מתפקיד זה ולפסול את גיוריו, אך הם לא צלחו. | |||
הרב דרוקמן משמש כרב תנועת בני עקיבא, ומייעץ לה בתחום ההלכתי, החינוכי והאידאולוגי. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&filter=&orderby=29&q=&search_in=0&cat=3 שיעורי הרב באתר ישיבה] | |||
{{מיון רגיל:דרוקמן חיים}} | {{מיון רגיל:דרוקמן חיים}} | ||
[[קטגוריה: רבנים בימינו]] | [[קטגוריה: רבנים בימינו]] | ||
| שורה 15: | שורה 41: | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]] | [[קטגוריה:רבנים ציוניים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | |||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | |||
גרסה מ־12:02, 23 באוקטובר 2011
|
|
הרב חיים מאיר דרוקמן (נולד בט"ז בחשוון תרצ"ג) ראש ישיבת אור עציון, מרכז ישיבות בני עקיבא ואיגוד ישיבות ההסדר, ורב תנועת בני עקיבא. נחשב לאחד מחשובי הרבנים והמחנכים בציבור הדתי לאומי וכאחד האידאולוגים הגדולים שלו.
תולדות חייו
נולד בשנת תרצ"ג בפולין לר' אברהם מרדכי ומלכה דרוקמן. ניצל מהשואה בנסים, ובשנת תש"ד עלה לארץ ישראל, ונקלט במוסד "עליה" בפתח תקווה.
בצעירותו למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה אצל [הרב משה צבי נריה]], ובהמשך עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב והיה תלמיד מובהק ומקורב לראש הישיבה, הרב צבי יהודה הכהן קוק.
בצבא שרת בגרעין נח"ל של בני עקיבא, ומשנת תשי"ב הוא חבר ההנהלה הארצית של התנועה.
היה מהוגי רעיון ישיבות ההסדר, ובמסגרת זו ייסד בשנת תשי"ד יחד עם חניכיו, חברי שבט איתנים, את ישיבת כרם ביבנה.
בשנת תשכ"ד הקים את ישיבת בני עקיבא אור עציון ביישוב מרכז שפירא, שכללה אז ישיבה תיכונית, ופנימיה צבאית תורנית לפיקוד. הקמת פנימיה תורנית צבאית היוותה חידוש בציבור הדתי, ובוגרים רבים משמשים כמפקדים וקצינים בכירים (ביניהם מפכ"ל משטרת ישראל, רב ניצב יוחנן דנינו).
בשנת תשל"ז הקים את ישיבת ההסדר אור עציון, שהפכה לאחת הישיבות הלאומיות הגדולות בארץ.
עם התחלת העליה הגדולה של יהדות אתיופיה, ייסד מכינה קדם צבאית לעולים מאתיופיה בשם "אור מאופיר".
כיהן כחבר כנסת (בשנים תשל"ז- תשמ"ט ותשנ"ט-תשס"ג), ושימש כסגן שר הדתות וחבר ועדות שונות, ואף היה מועמדו של הרצי"ה למשרת שר החינוך.
בשנת תש"ן, כאשר החלו גלי העליה ממדינות ברית המועצות לשעבר, ראה הרב דרוקמן כי רבים מהעולים נזקקים לגיור, ותהליך הגיור אז בישראל ארך זמן רב ולווה בקשיים ומחסומים. הוא יזם, בעידוד הרב הראשי לישראל דאז, הרב שלמה גורן והרב הראשי אחריו הרב מרדכי אליהו הקמת בית דין מיוחד לגיור במסגרת הרבנות הראשית לישראל.
בשנת תשנ"ו הקים בית מדרש גבוה לבנות- מדרשת "אורות עציון", ומשמש עד היום כנשיא המדרשה.
הרב דרוקמן נחשב אחד מגדולי הרבנים המחנכים בציונות הדתית, ומאות תלמידים גדלו על תורתו והדרכתו בישיבת 'אור עציון'.
הרב דרוקמן מדגיש רבות את ערכה של מדינת ישראל כראשית צמיחת גאולתנו, ואת ערך ההשתתפות במערכותיה.
החל משנת תשנ"ו מכהן כראש מרכז ישיבות בני עקיבא (במקומו של הרב אברהם צוקרמן שפרש בהגיעו לגבורות), המונה כ-60 מוסדות ובהם כ-21,000 תלמידים.
בשנת תשנ"ז נקרא לעמוד בראשות "ועדת נאמן" שעסקה בגיורי קטינים, ובשנת תשס"ד נקרא על ידי ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, לעמוד בראש מערך הגיור שהוקם במשרד ראש הממשלה. בשנים האחרונות, נעשו נסיונות להדיחו מתפקיד זה ולפסול את גיוריו, אך הם לא צלחו.
הרב דרוקמן משמש כרב תנועת בני עקיבא, ומייעץ לה בתחום ההלכתי, החינוכי והאידאולוגי.