הרב אהרן וואלקין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''הרב אהרן וואלקין''' היה רבה של פינסק ופוסק חשוב במזרח אירופה. נספה בשואה. ==תולדות חייו...")
 
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''הרב אהרן וואלקין''' היה רבה של פינסק ופוסק חשוב במזרח אירופה. נספה ב[[שואה]].  
'''הרב אהרן וואלקין''' היה רבה של פינסק-קרלין, מגדולי הפוסקים במזרח אירופה בדור שלפני ה[[שואה]]. נספה בשואה.  
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בשומיאטש שברוסיה הלבנה בשנת תרכ"ה. למד ב[[ישיבת וולוז'ין]] והתחבב מאד על ראש הישיבה [[הנצי"ב]], שכן בלט מאד בהתמדתו ובכשרונו. בהיותו בן 18 התחתן עם רחל סורוצקין, בת למשפחת רבנים מפורסמת ברוסיה (אביה הרב בן ציון סורוצקין היה רבה לש זכרין. אחיה היה [[הרב זלמן סורוצקין]] מ[[ירושלים]]). לאחר נישואיו החל ללמוד בכולל בקובנא אצל [[רבי יצחק אלחנן ספקטור]], ממנו נסמך. תוך זמן קצר נבחר לכהן כרב בגרוזר, שם ניהל ישיבה. שמו התפרסם בזכות ספר הדרשות שהדפיס "זקן אהרן", שהתפרסם בחמש מהדורות והקנה לו שם ברוסיה ובליטא. לאחר מכן כיהן כרב בשאד ובאמציסלאב. בהיותו רב באמציסלאב נעצר על ידי השלטון הקומוניסטי בשל מלחמתו ביבסקציה, אך גם במעצרו המשיך ללמוד ולכתוב חידושי תורה.  הוא התקבל לכהן כרבה של פינסק הגדולה, ובהמלך כהונתו איחד את קהילת פינסק עם קהילת קארלין הצמודה לקהילת פינסק קארלין. הוא הצפרסם כאחד מגדולי פוסקי ההלכה, והשיב תשובות לרחבי מזרח אירופה. כמו כן, היה פעיל גדול בעניינים ציבוריים, ונמנה על מייסדי אגודת ישראל לפני מלחמת העולם הראושנה. בשנת תרפ",ב יצא יחד עם [[הרב עזריאל הילדסהיימר]] מגרמניה לסיור באנגליה ובארה"ב לצורך פרסום האגדוה ורעיונותיה. במהלך מסעו הוצעו לו משרות רבונת מכבודות בארמיקה, אולם הוא סרב להן.  
נולד בשומיאטש שברוסיה הלבנה בשנת תרכ"ה לאביו ר' יעקב צבי. למד ב[[ישיבת וולוז'ין]] והתחבב מאד על ראש הישיבה [[הנצי"ב]], שכן בלט מאד בהתמדתו ובכשרונו. בהיותו בן 18 התחתן עם רחל סורוצקין, בת למשפחת רבנים מפורסמת ברוסיה (אביה הרב בן ציון סורוצקין היה רבה לש זכרין. אחיה היה [[הרב זלמן סורוצקין]] מ[[ירושלים]]). לאחר נישואיו החל ללמוד בכולל בקובנא אצל [[רבי יצחק אלחנן ספקטור]], ממנו נסמך. תוך זמן קצר נבחר לכהן כרב בגרוזר, שם ניהל ישיבה. שמו התפרסם בזכות ספר הדרשות שהדפיס "זקן אהרן", שהתפרסם בחמש מהדורות והקנה לו שם ברוסיה ובליטא. לאחר מכן כיהן כרב בשאד ובאמציסלאב. בהיותו רב באמציסלאב נעצר על ידי השלטון הקומוניסטי בשל מלחמתו ביבסקציה, אך גם במעצרו המשיך ללמוד ולכתוב חידושי תורה.  הוא התקבל לכהן כרבה של פינסק הגדולה, ובהמלך כהונתו איחד את קהילת פינסק עם קהילת קארלין הצמודה לקהילת פינסק קארלין. הוא הצפרסם כאחד מגדולי פוסקי ההלכה, והשיב תשובות לרחבי מזרח אירופה. כמו כן, היה פעיל גדול בעניינים ציבוריים, ונמנה על מייסדי אגודת ישראל לפני מלחמת העולם הראושנה. בשנת תרפ",ב יצא יחד עם [[הרב עזריאל הילדסהיימר]] מגרמניה לסיור באנגליה ובארה"ב לצורך פרסום האגדוה ורעיונותיה. במהלך מסעו הוצעו לו משרות רבונת מכבודות בארמיקה, אולם הוא סרב להן.  


עם פרוץ השואה הועבר על ידי הנאצים לגטו פינסק, שם נרצח סמוך ל[[פסח]] תש"א.  
עם פרוץ השואה הועבר על ידי הנאצים לגטו פינסק, שם נרצח סמוך ל[[פסח]] תש"א.  


==ספריו==  
==ספריו==  
* '''זקן אהרן'''- [[שו"ת]] (שני כרכים). ספר זה תפס מקום חשוב בעולם הפסיקה, בין היתר בשל פסקים ייחודים וחסרי תקדים שנמצאים בו, כגון פסק דין האוסר לפטר שוחט ממשרתו בשל חשד שראוהו נכנס לבית אשה פרוצה; איסור לפרסם דברי תורה בעיתונים; היתר אמירת [[קדיש]] ל[[גר]] על אביו הנכרי ועוד. בספר זה מכתכתב עם רבנים חשובים, בהם [[רבי אברהם מרדכי אלתר]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות גור|גור]].  
* '''זקן אהרן'''- [[שו"ת]] ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=835&pgnum=1 ח"א]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=834&pgnum=1 ח"ב]). ספר זה תפס מקום חשוב בעולם הפסיקה, בין היתר בשל פסקים ייחודים וחסרי תקדים שנמצאים בו, כגון פסק דין האוסר לפטר שוחט ממשרתו בשל חשד שראוהו נכנס לבית אשה פרוצה; איסור לפרסם דברי תורה בעיתונים; היתר אמירת [[קדיש]] ל[[גר]] על אביו הנכרי ועוד. בספר זה מכתכתב עם רבנים חשובים, בהם [[רבי אברהם מרדכי אלתר]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות גור|גור]].  
* '''בית אהקן'''- על מסכתות הש"ס.  
* '''בית אהרן'''- על מסכתות הש"ס (מהדורה סרוקה על מסכתות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36248&pgnum=1 בבא קמא]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40766&pgnum=1 בבא מציעא]). 
* '''חושן אהרן''' על [[חושן משפט]] (שלושה חלקים)  
* '''חושן אהרן''' על [[חושן משפט]] (שלושה כרכים: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8613&pgnum=1 ח"א]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8612&pgnum=1 ח"ב])
* '''סביב ליראיו'''- על [[ספר יראים]].  
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22401&pgnum=1 סביב ליראיו]'''- על [[ספר יראים]].
*  '''מצח אהרן'''- דרשות ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33959&pgnum=1 ח"א]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39017&pgnum=1 ח"ב])


==לקריאה נוספת==
הרב אהרן בן ציון שורין, '''קשת גבורים''' חלק ג', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], עמ' 92-97.
{{מיון רגיל:וואלקין אהרן}}
{{מיון רגיל:וואלקין אהרן}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]

גרסה אחרונה מ־19:08, 29 ביוני 2014

הרב אהרן וואלקין היה רבה של פינסק-קרלין, מגדולי הפוסקים במזרח אירופה בדור שלפני השואה. נספה בשואה.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בשומיאטש שברוסיה הלבנה בשנת תרכ"ה לאביו ר' יעקב צבי. למד בישיבת וולוז'ין והתחבב מאד על ראש הישיבה הנצי"ב, שכן בלט מאד בהתמדתו ובכשרונו. בהיותו בן 18 התחתן עם רחל סורוצקין, בת למשפחת רבנים מפורסמת ברוסיה (אביה הרב בן ציון סורוצקין היה רבה לש זכרין. אחיה היה הרב זלמן סורוצקין מירושלים). לאחר נישואיו החל ללמוד בכולל בקובנא אצל רבי יצחק אלחנן ספקטור, ממנו נסמך. תוך זמן קצר נבחר לכהן כרב בגרוזר, שם ניהל ישיבה. שמו התפרסם בזכות ספר הדרשות שהדפיס "זקן אהרן", שהתפרסם בחמש מהדורות והקנה לו שם ברוסיה ובליטא. לאחר מכן כיהן כרב בשאד ובאמציסלאב. בהיותו רב באמציסלאב נעצר על ידי השלטון הקומוניסטי בשל מלחמתו ביבסקציה, אך גם במעצרו המשיך ללמוד ולכתוב חידושי תורה. הוא התקבל לכהן כרבה של פינסק הגדולה, ובהמלך כהונתו איחד את קהילת פינסק עם קהילת קארלין הצמודה לקהילת פינסק קארלין. הוא הצפרסם כאחד מגדולי פוסקי ההלכה, והשיב תשובות לרחבי מזרח אירופה. כמו כן, היה פעיל גדול בעניינים ציבוריים, ונמנה על מייסדי אגודת ישראל לפני מלחמת העולם הראושנה. בשנת תרפ",ב יצא יחד עם הרב עזריאל הילדסהיימר מגרמניה לסיור באנגליה ובארה"ב לצורך פרסום האגדוה ורעיונותיה. במהלך מסעו הוצעו לו משרות רבונת מכבודות בארמיקה, אולם הוא סרב להן.

עם פרוץ השואה הועבר על ידי הנאצים לגטו פינסק, שם נרצח סמוך לפסח תש"א.

ספריו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הרב אהרן בן ציון שורין, קשת גבורים חלק ג', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 92-97.