חידושי הרשב"א: הבדלים בין גרסאות בדף
יצירת דף עם התוכן "'''חדושי הרשב"א''' הוא חיבורו על התלמוד של רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת, מגדולי חכמי ספרד בתקופת הראשונים, תלמיד הרמב"ן. ספר זה מהווה ספר יסוד בארון הספרים היהודי. כתב רבי אלחנן וסרמן באחד ממכתביו: {{ציטוטון|"ללמוד את כל הראשונים זה קשה, וראוי ללמו..." |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חדושי הרשב"א''' הוא | '''חדושי הרשב"א''' הוא ספר חידושים על הש"ס מאת [[רשב"א|רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת]], מ[[ראשוני ספרד]], תלמידו של ה[[רמב"ן]]. ספר זה הוא אחד מספרי היסוד בפרשנות הש"ס. | ||
[[רבי אלחנן וסרמן]] כתב באחד ממכתביו: {{ציטוטון|"ללמוד את כל הראשונים זה קשה, וראוי ללמוד חדושי רמב"ן ורשב"א, ואם גם זה יקשה עליו ילמוד רשב"א בלבד, והלימוד הזה יהיה כמו לימוד תוספות".}} | |||
==הוצאה לאור== | ==הוצאה לאור== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
'''שבת:''' נדפס לראשונה בקושטא ה'ת"פ. | '''שבת:''' נדפס לראשונה בקושטא ה'ת"פ. | ||
'''עירובין:''' | '''עירובין:''' חלקו של הפירוש נדפס בורשה בשנת ה'תרנ"ה, והפירוש המלא נדפס במהדורת מוסד הרב קוק. | ||
'''ראש השנה:''' נדפס לראשונה | '''ראש השנה:''' נדפס לראשונה בקושטא בשנת ה'ת"פ. | ||
'''ביצה:''' נדפס לראשונה בלמברג על ידי רבי צבי הירש גוט בשנת ה'תר"ז מתוך כת"י שהיה בספרייתו של אביו רבי אברהם בראדי בעל "דבר המלך". | '''ביצה:''' נדפס לראשונה בלמברג על ידי רבי צבי הירש גוט בשנת ה'תר"ז מתוך כת"י שהיה בספרייתו של אביו רבי אברהם בראדי בעל "דבר המלך". | ||
'''מגילה:''' נדפס בשנת ה'ת"פ בקושטא. | '''מגילה:''' נדפס לראשונה בשנת ה'ת"פ בקושטא. | ||
'''יבמות:''' נדפס בפראג בשנת ה'תקס"ב. | '''יבמות:''' נדפס לראשונה בפראג בשנת ה'תקס"ב. | ||
'''כתובות:''' | '''כתובות:''' נדפס לראשונה בשנת ה'תשל"ג ע"י חיים בן ציון הרשלר ומשה הרשלר. | ||
'''נדרים:''' נדפס בשנת ה'ת"פ בקושטא. הרשב"א הוא אחד הראשונים הבודדים | '''נדרים:''' נדפס לראשונה בשנת ה'ת"פ בקושטא. הרשב"א הוא אחד הראשונים הבודדים שמפרשים מסכת זו, שכן הראשונים לא הרבו לעסוק במסכת זו כמו שכתב רב יהודאי גאון (אוצר הגאונים עמ' 19 ועמ' 23). | ||
'''גיטין:''' יצא לאור לראשונה בונציה בשנת ה'רפ"ג. כמו כן כתב הרשב"א ספר בשם "תיקון הגט" הנדפס במהדורת מוה"ק. | '''גיטין:''' יצא לאור לראשונה בונציה בשנת ה'רפ"ג. כמו כן כתב הרשב"א ספר בשם "תיקון הגט" הנדפס במהדורת מוה"ק. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
'''בבא קמא:''' נדפס לראשונה בקושטא ה'ת"פ עד דף סז., והמשך המסכת נדפס בשנת ה'תצ"ד בפראג. | '''בבא קמא:''' נדפס לראשונה בקושטא ה'ת"פ עד דף סז., והמשך המסכת נדפס בשנת ה'תצ"ד בפראג. | ||
'''בבא מציעא:''' נדפס לראשונה בשנת ה'תרצ"א ע"י חברת תורה ותבונה, אך צוטט פעמים רבות בשיטה מקובצת, בנמוקי יוסף ועוד ראשונים. | '''בבא מציעא:''' נדפס לראשונה בשנת ה'תרצ"א ע"י חברת תורה ותבונה, אך כבר קודם לכן צוטט פעמים רבות בשיטה מקובצת, בנמוקי יוסף ועוד ראשונים. | ||
'''בבא בתרא:''' נדפס לראשונה בשנת ה'תש"ז, אך קטעים רבים ממנו הובאו בשיטה מקובצת (שהודפס בשנת ה'תקל"ד), | '''בבא בתרא:''' נדפס לראשונה בשנת ה'תש"ז, אך קטעים רבים ממנו הובאו כבר קודם לכן בשיטה מקובצת (שהודפס בשנת ה'תקל"ד), הראשונים כבר קודם לכן מרבים לצטט מחדושי הרשב"א לבבא בתרא. | ||
'''שבועות:''' נדפס לראשונה בלבוב בשנת ה'תקמ"ה. | '''שבועות:''' נדפס לראשונה בלבוב בשנת ה'תקמ"ה. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
==חדושי אגדות== | ==חדושי אגדות== | ||
כמו כן כתב הרשב"א חדושים על אגדות הש"ס, נדפסו בפירוש הכותב ל"עין יעקב" | |||
==מהדורות== | ==מהדורות== | ||
כיום המהדורות הנפוצות ביותר הם של ההוצאות [[מוסד הרב קוק]] וזכרון יעקב. | כיום המהדורות הנפוצות ביותר הם של ההוצאות [[מוסד הרב קוק]] וזכרון יעקב. | ||
{{מפרשי הש"ס}} | |||
{{מפרשי הש"ס}} | |||
גרסה אחרונה מ־06:32, 1 בינואר 2026
|
|
חדושי הרשב"א הוא ספר חידושים על הש"ס מאת רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת, מראשוני ספרד, תלמידו של הרמב"ן. ספר זה הוא אחד מספרי היסוד בפרשנות הש"ס.
רבי אלחנן וסרמן כתב באחד ממכתביו: ""ללמוד את כל הראשונים זה קשה, וראוי ללמוד חדושי רמב"ן ורשב"א, ואם גם זה יקשה עליו ילמוד רשב"א בלבד, והלימוד הזה יהיה כמו לימוד תוספות"."
הוצאה לאור[עריכה]
ברכות: נדפס לראשונה בונציה בשנת ה'רפ"ג.
שבת: נדפס לראשונה בקושטא ה'ת"פ.
עירובין: חלקו של הפירוש נדפס בורשה בשנת ה'תרנ"ה, והפירוש המלא נדפס במהדורת מוסד הרב קוק.
ראש השנה: נדפס לראשונה בקושטא בשנת ה'ת"פ.
ביצה: נדפס לראשונה בלמברג על ידי רבי צבי הירש גוט בשנת ה'תר"ז מתוך כת"י שהיה בספרייתו של אביו רבי אברהם בראדי בעל "דבר המלך".
מגילה: נדפס לראשונה בשנת ה'ת"פ בקושטא.
יבמות: נדפס לראשונה בפראג בשנת ה'תקס"ב.
כתובות: נדפס לראשונה בשנת ה'תשל"ג ע"י חיים בן ציון הרשלר ומשה הרשלר.
נדרים: נדפס לראשונה בשנת ה'ת"פ בקושטא. הרשב"א הוא אחד הראשונים הבודדים שמפרשים מסכת זו, שכן הראשונים לא הרבו לעסוק במסכת זו כמו שכתב רב יהודאי גאון (אוצר הגאונים עמ' 19 ועמ' 23).
גיטין: יצא לאור לראשונה בונציה בשנת ה'רפ"ג. כמו כן כתב הרשב"א ספר בשם "תיקון הגט" הנדפס במהדורת מוה"ק.
קידושין: נדפס לראשונה בקושטא בשנת ה'תע"ז.
בבא קמא: נדפס לראשונה בקושטא ה'ת"פ עד דף סז., והמשך המסכת נדפס בשנת ה'תצ"ד בפראג.
בבא מציעא: נדפס לראשונה בשנת ה'תרצ"א ע"י חברת תורה ותבונה, אך כבר קודם לכן צוטט פעמים רבות בשיטה מקובצת, בנמוקי יוסף ועוד ראשונים.
בבא בתרא: נדפס לראשונה בשנת ה'תש"ז, אך קטעים רבים ממנו הובאו כבר קודם לכן בשיטה מקובצת (שהודפס בשנת ה'תקל"ד), הראשונים כבר קודם לכן מרבים לצטט מחדושי הרשב"א לבבא בתרא.
שבועות: נדפס לראשונה בלבוב בשנת ה'תקמ"ה.
עבודה זרה: יצא לאור לראשונה מכת"י על ידי מוסד הרב קוק בשנת ה'תשכ"ו (הפרק הראשון יצא בשנת ה'תרפ"ה ע"י הרב משה יהודה ערנרייך). אך רבים מחדושיו מובאים בחדושי הריטב"א.
חולין: נדפס לראשונה בונציה בשנת ה'רפ"ג.
נדה: נדפס לראשונה בשנת ה'תצ"ז באלטונא.
חדושי אגדות[עריכה]
כמו כן כתב הרשב"א חדושים על אגדות הש"ס, נדפסו בפירוש הכותב ל"עין יעקב"
מהדורות[עריכה]
כיום המהדורות הנפוצות ביותר הם של ההוצאות מוסד הרב קוק וזכרון יעקב.