12 (מספר)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
12 (במילים: שתים עשרה או שנים עשר) הוא מספר טיפולוגי.
מדרש העוסק בהיותו של 12 מספר טיפולוגי
"אמר רבי פנחס בן יאיר:
קערת כסף שתים עשרה, מזרקי כסף שנים עשר, כפות זהב שתים עשרה, בקר שנים עשר, אילים שנים עשר, כבשים שנים עשר, שעירים שנים עשר -
כנגד י"ב מזלות
וכנגד שנים עשר חדשים לחמה ושנים עשר חדשים ללבנה
וכנגד שנים עשר שבטים
ושנים עשר נשיאים
ושנים עשר מנהיגים בנפש
ושנים עשר לחם הפנים על השלחן" - מדרש רבה במדבר פרשה יד פסקה יז
עניינים הקשורים למספר 12
- שנים עשר מזלות
- שנים עשר חודשים
- שנים עשר נשיאי ישמעאל[1]
- שנים עשר שבטים בני יעקב אבינו
- שנים עשר שבטים בעם ישראל
- שתים עשרה שעות זמניות
- שנים עשר מנהיגים בנפש
- שנים עשר לחם הפנים על השולחן במשכן ובמקדש
- שנים עשר חודשים שנותנים לאשה להכין תכשיטיה לנישואיה[2].
- שנים עשר גבולי אלכסון[3]
- משפט רשעים בגהנום שנים עשר חודש[4].
- כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך (במתן תורה)חזרו ישראל לאחוריהם 12 מיל. [5].
- תחום שבת מדאורייתא לפי כמה שיטות הוא 12 מיל[6].
- שנים עשר איברים באדם[7]
הערות שוליים
- ↑ ספר בראשית פרק יז, כ "וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדול". וכן, ספר בראשית פרק כה, טז "אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתם".
- ↑ מסכת כתובות דף נז/א - "נותנין לבתולה שנים עשר חודש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה וכשם שנותנין לאשה כך נותנין לאיש לפרנס את עצמו"
- ↑ ביאור גבולי אלכסון ראה בספר באר הגולה - הבאר השישי - "חכמים אומרים על י"ב עמודים והם גבול אלכסונים והם קיום העולם. ופירוש זה, כי אלו י"ב חלקים הם חלוקי הגשם, כאשר כל הגשם יש לו ששה רחקים והם המעלה והמטה וארבע צדדין שהם מזרח מערב דרום צפון. ואלו ששה צדדין יש להם שנים עשר גבולי אלכסנים, שהם גבול מזרחית רומית וגבול מזרחית תחתית, גבול דרומית רומית גבול דרומית תחתית, גבול מערבית רומית גבול מערבית תחתית, גבול צפונית רומית גבול צפוני תחתית, גבול מזרחית דרומית, גבול דרומית מערבית, גבול מערבית צפונית, גבול צפונית מזרחית, אלו הם י"ב גבולים שיש לכל גשם. ומפני כך אמר שיש לארץ י"ב עמודים, כי כפי הגבולים אשר יש לכל גשם, אשר כל גשם הוא מתחלק לאלו י"ב הגבולים שאין זה כזה, ולכל אחד יש קיום בפני עצמו על ידי שיש לו קשור למעלה מיוחד, ולכך אמר שיש לארץ י"ב עמודים, ור"ל כי יש לארץ התקשרות למעלה בכל החלופים שלה שהם י"ב. ולכך אמר הכתוב (דברים ל"ב) יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, ר"ל שהוא מציב גבולות עמים שהם גבולי אלכסוני' עולה למספר בני ישראל שהם י"ב". ועוד בעניין זה כתב מהר"ל בספר גבורות השם - פרק יג - מצא כי כמו שהיה יעקב תם שורש האמת הוא אחד כמו כל שורש שהוא אחד, כן ראוי שיהיו בניו שנים עשר גם כן, והיינו שאמרו בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נ"ו ע"א) שאמרו בני יעקב ליעקב אביהם כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד כדאיתא בפסחים. וזה כמו שיעקב הוא שורש ישראל, והשורש הוא אחד, כך בניו הם אחד בעבור שיש לדבר אחד שנים עשר גבולים, וכמו שהדבר בעצמו הוא אחד, כך גבוליו אחדים ולכך מספר שנים עשר הוא ראוי לבני יעקב. ויוצאי ירך יעקב היו שבעים נפש זה היה התחלת אומה הישראלית ע' נפש כמו כלל האומות ע' אומות, והדברים אלו עמוקים, ואין לפרש יותר מזה".
- ↑ משנה מסכת עדיות פ"ב: "משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חודש".
- ↑ דרוש מקור: אמר רבי יהושע בן לוי כל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך חזרו ישראל לאחריהן שנים עשר מיל והיו מלאכי השרת מדדין אותן שנאמר מלאכי צבאות ידודון אל תקרי ידודון אלא ידדון
- ↑ דרוש מקור
- ↑ ספר נצח ישראל - פרק לז: "...אומה ישראלית הם דומים לאדם אחד, שיש בו שנים עשר אברים, והם מנויים וידועים, והם כנגד י"ב מזלות, וכנגד י"ב חדשי השנה. ויש באדם שני אברים, והם מלכים על כל האברים, והם הראש והלב. כי מלכות יהודה נגד הראש, וכדכתיב (ר' שופטים א, ב) "יהודה יעלה בראש". ויוסף תמיד הוא באמצע, כנגד הלב. [שכן] תמצא בנשיאים, נשיא אפרים באמצע, דומה ללב שהוא באמצע האדם. וידוע כי הנשמה הנבדלת היא במוח, והנשמה היא אלקית יותר מן הלב. וכן הוא מלכות יהודה, כאשר המלכות הוא כראוי, אז מקבלים כבוד ה', ואין כאן רק מלכות בית דוד. ולפיכך ראוי כי יהיה מלך אחד לכל י"ב שבטים, שהם י"ב אברי האדם. אבל כאשר אינם זוכים, אינם מקבלים לגמרי כבוד השם, ואין להם מעלה זאת כאשר ראוי, ואז נחלק המלכות. ורוב האברים נמשכים אל הלב, שהוא עיקר, ומעוט אל הראש, כאשר הוא בחסרון. לכך לא היה ליהודא רק שבט יהודא ובנימין, שהם האברים הקרובים ביותר לקבל כבוד השם, כאשר המקדש בחלקם. אבל שאר האברים, שהם השבטים, לא היו נמשכים אחריהם, כאשר לא היו ישראל במדריגה הזאת העליונה לקבל זה". נראה ששנים עשר האברים הכוונה לראש ולב, 2 ידים, 2 רגלים, 2 עינים, 2 אוזנים, פה, ואף. דרוש מקור.