תפילה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (24 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
קשר בין אדם לקונו המתבטא בדיבור האדם אל בוראו בשבח, בקשה והודיה. | '''תפילה''' היא קשר בין אדם לקונו המתבטא בדיבור האדם אל בוראו בשבח, בקשה והודיה. | ||
== חיוב התפילה == | == חיוב התפילה מדאורייתא ומדרבנן == | ||
== | לפי ה[[רמב"ם]] ישנה [[מצוות עשה]] להתפלל בכל יום, אך הנוסח ומספר התפילות הוא דרבנן. ה[[רמב"ן]] לעומת זאת, סובר שרק בשעת צרה ישנה מצווה להתפלל, והתפילות הקבועות הן תקנה דרבנן. | ||
אנשי | אנשי [[כנסת הגדולה]] תקנו נוסח קבוע לתפילות, וחיוב להתפלל 3 פעמים ביום חול [[תפילת שחרית|שחרית]], [[תפילת מנחה|מנחה]] ו[[תפילת ערבית|ערבית]] כנגד ה[[קרבנות]], במועדים ושבתות גם [[תפילת מוסף]], וב[[יום כיפור]] גם [[תפילת נעילה]]. | ||
== מטרת התפילה == | |||
לכאורה נראה שמטרת התפילה היא בקשה מה' שיסכים לעשות רצוננו. אבל הסבר זה קשה, מדוע ה' יסכים לעשות רצוננו? אם זכויותנו מצדיקות שנקבל טוב מה' נקבל, ואם לא, בזכות מה נקבל, הרי ודאי שאין הפליה אצל ה'! | |||
== | יש המסבירים, שמטרת התפילה היא ליצור אצלנו שינוי. ככל שנביע רצון לקבל משהו, כך נבין ונפנים שכל דבר שמגיע אלינו הוא מאת ה', וה' הוא מסובב הסיבות והמנהיג לעולם, וניכנע לפני ה' ונעשה רצונו בהבנה שלמה שזו האמת.וכתוצאה מכך באמת ה' ישמע לתפילותינו. | ||
ויש המסבירים שחוק קבע ה' בעולמו שעל מנת לקבל את השפע שהוא רוצה להביא לנו יש צורך בתפילה. גישה זו אפשר לראות כבר ברש"י על התורה. "ומה טעם לא המטיר לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתן של גשמים וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו וצמחו האילנות והדשאים" (בראשית ב ה). | |||
[[קטגוריה: | |||
== נוסח קבוע == | |||
=== התפילה לפני תיקון נוסח קבוע === | |||
אנו מוצאים תפילות בתורה, כגון כש[[אברהם]] מבקש על [[סדום]] שלא תיהפך, [[יעקב]] מתפלל לפני הפגישה עם [[עשיו]] ו[[משה]] מתחנן להכנס לארץ. במקרים אלו, התפילה באה בעקבות צרה, ומאמונה שה' הוא ריבון העולמים ורק הוא יוכל להושיע. לפני שאנשי כנסת הגדולה תיקנו נוסח קבוע התפילה הייתה בקשה טבעית מה' שימלא את משאלת הלב. | |||
=== תפילה עם נוסח קבוע === | |||
אנשי כנסת הגדולה תיקנו נוסח לתפילה, וחובה להתפלל שלוש פעמים ביום ובזמנים קבועים. | |||
סיבות לתיקון נוסח קבוע: | |||
*המוני העם פטרו עצמם בתפילות קלושות. | |||
*הצרכים הנחוצים ביותר הם הכלליים, הקשורים לעם ישראל בכללותו. על מנת שכולם יתפללו את הבקשות החשובות לעם ישראל, יש ליצור נוסח קבוע. | |||
*אנשי כנסת הגדולה ידעו אלו מילים הכי מתאימות לתפילה ומהי הסדר הראוי ביותר לתפילה, ובתפילה שתיקנו יש כוונות רבות שרק חלקם נגלו ע"י חכמי הקבלה. | |||
*יצירת מסגרת קבועה לתפילה למיסוד התפילה, שזה כחלק משאר התקנות שתקנו אנשי כנסת הגדולה לחיזוק הדת. | |||
* שיהיה לאדם סדר מפורט של בקשות ושלא יחשוב במה לפרט כדי שיכנע כלפי ה' ולבו לא יתבלבל בתפילתו<ref>חובת הלבבות שער חשבון הנפש פ"ג</ref>. | |||
אמנם בכל זאת, יש חשש שתפילה כזו, על אף שהיא מבטאת בצורה הטובה ביותר את הצרכים האמיתיים, תהיה לשלא בכוונה ואדם לא יתחבר לתפילה שלא נובעת מרצונו. תפילה זו עלולה להיות "כצפצוף הזרזיר", וכן נאמר: "העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים". אם כן, ראוי שכל אדם ישתדל ללמוד ולהבין את משמעות התפילה ופירוש המילות כדי שיתחבר לתפילה. | |||
=== בקשות אישיות === | |||
בגמרא אנו מוצאים תנאים ואמוראים רבים שהוסיפו תפילות אישיות - "בתר צלותיה אמר הכי..."{{דרוש מקור}}. | |||
מעבר לנוסח הקבוע בו אדם משתתף בבקשותיו עם הציבור, יכול להוסיף בברכת שומע תפילה או בסוף [[אלוקי נצור]] את בקשותיו האישיות, וכן גם בתוך הברכות השונות אפשר לבקש בקשות פרטיות הקשורות לברכה{{דרוש מקור}}. | |||
[[רבי נחמן מברסלב]] הדריך את תלמידיו שחוץ מהתפילה הקבועה, [[התבודדות|יתבודד]] כל אחד לבדו וישטח לפני ה' את כל מה שמפריע לו כדבר איש אל רעהו.{{דרוש מקור}} | |||
== הנוסחים לפי העדות השונות == | |||
===תפילת השחר=== | |||
קריאת פרשיות העקדה, קורבנות, קטורת | |||
===פסוקי דזמרה=== | |||
בעיקר מתוך ספר [[תהלים]], מכיל גם את שירת-הים. | |||
===שחרית=== | |||
קריאת-שמע של שחרית, תפילת עמידה, תחנון, '[[עלינו לשבח]]' | |||
===מנחה=== | |||
קטורת, '[[אשרי]]', תפילת עמידה, תחנון, '[[עלינו לשבח]]' | |||
===ערבית=== | |||
קריאת-שמע של ערבית, תפילת עמידה, '[[עלינו לשבח]]' | |||
== תפילה במניין == | |||
חכמינו תיקנו שכל דבר שבקדושה יש לומר בעשרה אנשים. בכלל זה החיוב להתפלל את התפילות שנקבעו ע"י אנשי כנסת הגדולה במניין. ויש אומרים שתפילה במנין אינה חובה גמורה(עיין ערוך השולחן צ כא). על אף שאולי תפגע כוונת התפילה של היחיד, ישנה מעלה בתפילה בציבור יותר מתפילה בכוונה כמו שכתוב בגמרא<ref>ברכות ו.</ref> "מניין שהקב"ה מצוי בבית הכנסת? שנאמר <ref>תהילים פ"ב</ref> 'אלקים ניצב בעדת א-ל'. ומניין לעשרה שמתפללין שהשכינה עמהם? שנאמר "אלקים ניצב בעדת א-ל"". | |||
ובהמשך כתוב<ref>ברכות ח.</ref>: "רבי נתן אומר: מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים, שנאמר: הן אל כביר ולא ימאס, וכתיב: פדה בשלום נפשי מקרב - לי וגו' ["כי ברבים היו עימדי"]. אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור - מעלה אני עליו כאילו פדאני, לי ולבני, מבין אומות העולם." | |||
== ראו גם == | |||
*[[תפילת העמידה]] | |||
*[[התבודדות]] | |||
*[[מניין]] | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
*[https://www.youtube.com/playlist?list=PLrXzfGNupYKUHqcobZ4zWmSTzdc0qk7LT שיעורים בעניין התפילה] מאת [[הרב חיים דרוקמן]], מתוך ערוץ היוטיוב של [[ישיבת אור עציון]] | |||
*[https://www.yeshiva.org.il/midrash/filter?rabbi=2&catId=2177 שיעורים בעניין התפילה] מאת [[הרב אליהו ברין]], מתוך אתר ישיבה | |||
*[https://www.yeshiva.org.il/midrash/filter?rabbi=77&catId=748 שיעורים בעניין התפילה] מאת [[הרב משה חביב]], מתוך אתר ישיבה | |||
*[https://www.yeshiva.org.il/midrash/filter?catId=748 שיעורים בעניין התפילה] מתוך אתר ישיבה | |||
*{{שיעור|מספר=2002|כללי=יסודות הלכות תפילה, הרב אליעזר מלמד}} | |||
[http://www.tefila.org/index.php?option=com_content&view=article&id=45:text-pray&catid=1:beggining-pray&Itemid=34 חשיבות נוסח התפילה מאתר עיוני תפילה] | |||
== הערות שוליים == | |||
<references/> | |||
[[קטגוריה:תפילה]] | |||
[[קטגוריה: סדר היום]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:22, 30 בספטמבר 2021
|
|
תפילה היא קשר בין אדם לקונו המתבטא בדיבור האדם אל בוראו בשבח, בקשה והודיה.
חיוב התפילה מדאורייתא ומדרבנן[עריכה]
לפי הרמב"ם ישנה מצוות עשה להתפלל בכל יום, אך הנוסח ומספר התפילות הוא דרבנן. הרמב"ן לעומת זאת, סובר שרק בשעת צרה ישנה מצווה להתפלל, והתפילות הקבועות הן תקנה דרבנן.
אנשי כנסת הגדולה תקנו נוסח קבוע לתפילות, וחיוב להתפלל 3 פעמים ביום חול שחרית, מנחה וערבית כנגד הקרבנות, במועדים ושבתות גם תפילת מוסף, וביום כיפור גם תפילת נעילה.
מטרת התפילה[עריכה]
לכאורה נראה שמטרת התפילה היא בקשה מה' שיסכים לעשות רצוננו. אבל הסבר זה קשה, מדוע ה' יסכים לעשות רצוננו? אם זכויותנו מצדיקות שנקבל טוב מה' נקבל, ואם לא, בזכות מה נקבל, הרי ודאי שאין הפליה אצל ה'!
יש המסבירים, שמטרת התפילה היא ליצור אצלנו שינוי. ככל שנביע רצון לקבל משהו, כך נבין ונפנים שכל דבר שמגיע אלינו הוא מאת ה', וה' הוא מסובב הסיבות והמנהיג לעולם, וניכנע לפני ה' ונעשה רצונו בהבנה שלמה שזו האמת.וכתוצאה מכך באמת ה' ישמע לתפילותינו.
ויש המסבירים שחוק קבע ה' בעולמו שעל מנת לקבל את השפע שהוא רוצה להביא לנו יש צורך בתפילה. גישה זו אפשר לראות כבר ברש"י על התורה. "ומה טעם לא המטיר לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתן של גשמים וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו וצמחו האילנות והדשאים" (בראשית ב ה).
נוסח קבוע[עריכה]
התפילה לפני תיקון נוסח קבוע[עריכה]
אנו מוצאים תפילות בתורה, כגון כשאברהם מבקש על סדום שלא תיהפך, יעקב מתפלל לפני הפגישה עם עשיו ומשה מתחנן להכנס לארץ. במקרים אלו, התפילה באה בעקבות צרה, ומאמונה שה' הוא ריבון העולמים ורק הוא יוכל להושיע. לפני שאנשי כנסת הגדולה תיקנו נוסח קבוע התפילה הייתה בקשה טבעית מה' שימלא את משאלת הלב.
תפילה עם נוסח קבוע[עריכה]
אנשי כנסת הגדולה תיקנו נוסח לתפילה, וחובה להתפלל שלוש פעמים ביום ובזמנים קבועים.
סיבות לתיקון נוסח קבוע:
- המוני העם פטרו עצמם בתפילות קלושות.
- הצרכים הנחוצים ביותר הם הכלליים, הקשורים לעם ישראל בכללותו. על מנת שכולם יתפללו את הבקשות החשובות לעם ישראל, יש ליצור נוסח קבוע.
- אנשי כנסת הגדולה ידעו אלו מילים הכי מתאימות לתפילה ומהי הסדר הראוי ביותר לתפילה, ובתפילה שתיקנו יש כוונות רבות שרק חלקם נגלו ע"י חכמי הקבלה.
- יצירת מסגרת קבועה לתפילה למיסוד התפילה, שזה כחלק משאר התקנות שתקנו אנשי כנסת הגדולה לחיזוק הדת.
- שיהיה לאדם סדר מפורט של בקשות ושלא יחשוב במה לפרט כדי שיכנע כלפי ה' ולבו לא יתבלבל בתפילתו[1].
אמנם בכל זאת, יש חשש שתפילה כזו, על אף שהיא מבטאת בצורה הטובה ביותר את הצרכים האמיתיים, תהיה לשלא בכוונה ואדם לא יתחבר לתפילה שלא נובעת מרצונו. תפילה זו עלולה להיות "כצפצוף הזרזיר", וכן נאמר: "העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים". אם כן, ראוי שכל אדם ישתדל ללמוד ולהבין את משמעות התפילה ופירוש המילות כדי שיתחבר לתפילה.
בקשות אישיות[עריכה]
בגמרא אנו מוצאים תנאים ואמוראים רבים שהוסיפו תפילות אישיות - "בתר צלותיה אמר הכי..."(דרוש מקור).
מעבר לנוסח הקבוע בו אדם משתתף בבקשותיו עם הציבור, יכול להוסיף בברכת שומע תפילה או בסוף אלוקי נצור את בקשותיו האישיות, וכן גם בתוך הברכות השונות אפשר לבקש בקשות פרטיות הקשורות לברכה(דרוש מקור).
רבי נחמן מברסלב הדריך את תלמידיו שחוץ מהתפילה הקבועה, יתבודד כל אחד לבדו וישטח לפני ה' את כל מה שמפריע לו כדבר איש אל רעהו.(דרוש מקור)
הנוסחים לפי העדות השונות[עריכה]
תפילת השחר[עריכה]
קריאת פרשיות העקדה, קורבנות, קטורת
פסוקי דזמרה[עריכה]
בעיקר מתוך ספר תהלים, מכיל גם את שירת-הים.
שחרית[עריכה]
קריאת-שמע של שחרית, תפילת עמידה, תחנון, 'עלינו לשבח'
מנחה[עריכה]
קטורת, 'אשרי', תפילת עמידה, תחנון, 'עלינו לשבח'
ערבית[עריכה]
קריאת-שמע של ערבית, תפילת עמידה, 'עלינו לשבח'
תפילה במניין[עריכה]
חכמינו תיקנו שכל דבר שבקדושה יש לומר בעשרה אנשים. בכלל זה החיוב להתפלל את התפילות שנקבעו ע"י אנשי כנסת הגדולה במניין. ויש אומרים שתפילה במנין אינה חובה גמורה(עיין ערוך השולחן צ כא). על אף שאולי תפגע כוונת התפילה של היחיד, ישנה מעלה בתפילה בציבור יותר מתפילה בכוונה כמו שכתוב בגמרא[2] "מניין שהקב"ה מצוי בבית הכנסת? שנאמר [3] 'אלקים ניצב בעדת א-ל'. ומניין לעשרה שמתפללין שהשכינה עמהם? שנאמר "אלקים ניצב בעדת א-ל"".
ובהמשך כתוב[4]: "רבי נתן אומר: מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים, שנאמר: הן אל כביר ולא ימאס, וכתיב: פדה בשלום נפשי מקרב - לי וגו' ["כי ברבים היו עימדי"]. אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור - מעלה אני עליו כאילו פדאני, לי ולבני, מבין אומות העולם."
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שיעורים בעניין התפילה מאת הרב חיים דרוקמן, מתוך ערוץ היוטיוב של ישיבת אור עציון
- שיעורים בעניין התפילה מאת הרב אליהו ברין, מתוך אתר ישיבה
- שיעורים בעניין התפילה מאת הרב משה חביב, מתוך אתר ישיבה
- שיעורים בעניין התפילה מתוך אתר ישיבה
- יסודות הלכות תפילה, הרב אליעזר מלמד מתוך אתר Yeshiva
חשיבות נוסח התפילה מאתר עיוני תפילה