שיחה:שיטת פסיקה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: == שיטת פסיקה == חמישה שינויים ביצעת לאחרונה בערך הנ"ל (שאותו יזמתי). # החלפת "כנ"ל" ב"שהתורה נדרשת בהן". ...)
 
(דיאלוג שהועתק מדף שיחת משתמש - נמחק כעת - בהסכמת שני הצדדים)
שורה 1: שורה 1:
== [[שיטת פסיקה]] ==


חמישה שינויים ביצעת לאחרונה בערך הנ"ל (שאותו יזמתי).
# החלפת "כנ"ל" ב"שהתורה נדרשת בהן".
# הוספת "ההלכה" אחרי "הַפְּסָק".
# החלפת "דהיום" ב"בן ימינו".
# החלפת "שלפיה" ב"לפיה".
# הוספת תבנית שיכתוב, בטענה שערך זה "לא ברור ולא מסודר".
להלן הערותיי:
1. מסכים ש"כנ"ל" זה לא מספיק ברור, ושעדיף במקום זה לכתוב במפורש: "שהתורה נדרשת בהן". אגב, הסיבה שבהתחלה העדפתי לקצר ולכתוב "כנ"ל" - במקום להאריך ולכתוב במפורש: "שהתורה נדרשת בהן" - זה כדי להרויח קומפקטיות של ניסוח וחיסכון במלים; עם זאת, בדיעבד - ובעקבות התיקון שלך - אני כעת סבור שאכן המילה "כנ"ל" עשויה שלא להיות מספיק ברורה, ושאכן עדיף להאריך כדי למנוע אי בהירות אפשרית זו. יישר כח על התיקון.
2. לגבי הוספת "ההלכה" אחרי "הַפְּסָק": אם תעיין בהיסטוריה של דף הערך (למשל בגירסאות הראשונות), תיווכח שבהתחלה באמת כתבתי "פסק ההלכה", ורק בגירסאות מאוחרות יותר שיניתי אל "הַפְּסָק", בגלל היתרון הטכני שיש ל"הַפְּסָק" - מבחינת הקומפקטיות של הניסוח והחיסכון במילים - מחד גיסא, שעה שמאידך גיסא אין אפשרות של טעות בפרשנות של המושג "הַפְּסָק" - שהרי אין מדובר כאן במאמר בויקיפדיה (שבה יש אפשרות לפרש את "הַפְּסָק" במובן של פסק בית משפט) - אלא מדובר כאן במאמר בויקישיבה בתוך משפט המדבר במפורש על "רב פוסק" אשר "מוציא את הַפְּסָק מתוך מקורות הפסיקה", כך שאין שום אפשרות אחרת של פרשנות, פרט אל "פסק ההלכה".
:על אף כל האמור לעיל, אני ניטרלי לגבי ההחלפה של "הַפְּסַק" ב"פְּסַק ההלכה". כלומר, אינני מתנגד, למרות שגם אינני תומך. למה אני ניטרלי? כי כאמור, לפי ההקשר שם, "הַפְּסָק" זה היינו הך כמו "פסק ההלכה", וממילא אין שום יתרון עקרוני של אחת החלופות על פני רעותה (בעוד שהיתרון שיש ב"הַפְּסָק" - בגלל קומפקטיות הניסוח - אינו עקרוני אלא טכני), כך שבשורה התחתונה: החלפת "הַפְּסָק" - ב"פסק ההלכה" - אינה פוגעת בפרשנות, ולכן אינני מתנגד עקרונית להחלפה זו. מאידך גיסא, אם "פסק ההלכה" מצטלצל לך יותר, ולי זה לא משנה '''עקרונית''', אז ברור שגם אין סיבה שאתנגד-'''מעשית''' אל העדפה של ביטוי שמצטלצל לך יותר ושכלפיו אין לי התנגדות '''עקרונית''' כאמור.
3. כשלעצמי, העדפתי את "דהיום" על פני "בן ימינו", בגלל קומפקטיות הניסוח והחיסכון במילים. עם זאת, אני ניטרלי לגבי ההחלפה של "דהיום" ב"בן ימינו". כלומר, אינני מתנגד, למרות שגם אינני תומך. למה אני ניטרלי? כי "דהיום" זה היינו הך כמו "בן ימינו", וממילא אין שום יתרון עקרוני של אחת החלופות על פני רעותה (בעוד שהיתרון שיש ב"דהיום" - בגלל קומפקטיות הניסוח - אינו עקרוני אלא טכני), כך שבשורה התחתונה: החלפת "דהיום" - ב"בן ימינו" - אינה פוגעת בפרשנות, ולכן אינני מתנגד עקרונית להחלפה זו. מאידך גיסא, אם "בן ימינו" מצטלצל לך יותר, ולי זה לא משנה '''עקרונית''', אז ברור שגם אין סיבה שאתנגד '''מעשית''' אל העדפה של ביטוי שמצטלצל לך יותר ושכלפיו אין לי התנגדות '''עקרונית''' כאמור.
4. לגבי ההחלפה של "'''ש'''לפיה" ב"לפיה": באופן כללי - ומבלי להיכנס ליותר מידי פרטים דקדוקיים טכניים - ניתן לומר, כי הנטייה של חלק מדוברי העברית הישראלית - להשמיט את "שין הזיקה" (כגון לומר: "האיש אותו אני רואה" - במקום הניסוח התיקני: "האיש שאותו אני רואה"),  היא השפעה (עקיפה) משפות אירופאיות, ובמיוחד מהאנגלית ('''ש'''בה אומרים "according to which" במקום להגיד "that according to which"). שים לב כי: נטיה זו של חלק מהישראלים אל דרכה של הלועזית, לא רק שמנוגדת לכללי התחביר העברי של לשון חז"ל - '''ש'''בו לא משמיטים את "ש" הזיקה (למשל בסנהדרין פו ע"ב: "בית הדין הגדול שבלישכת הגזית - שממנו יוצא תורה לכל ישראל", ולא: "בית הדין הגדול שבלישכת הגזית - ממנו יוצא תורה לכל ישראל"), אלא היא אף מנוגדת לכללי התחביר העברי האותנטי התנכי - שגם בו לא משמיטים את מילת הזיקה (אשר אגב מופיעה בדרך כלל בתנ"ך בתור "אשר" - שזה כמובן היינו הך כמו "ש"): למשל, "וכל רומש על הארץ - אשר בו נפש חיה", ולא: "וכל רומש על הארץ - בו נפש חיה"; וכיוצא בזה: "לשחת כל בשר - אשר בו רוח חיים", ולא: "לשחת כל בשר - בו רוח חיים"; וכדומה.
5. לגבי תבנית שיכתוב: אני תומך בכל שיכתוב קונסטרוקטיבי שיבוצע בערך הנ"ל: יתר על כן, כל מטרתי בכתיבת הערך בויקישיבה - היתה שאחרים ישפרו אותו (כפי שלמשל אתה עשית כשהחלפת את "כנ"ל" בביטוי ברור יותר), ובמיוחד: אני מעוניין שאחרים יוסיפו מידע נוסף (למשל ידגימו שיטות פסיקה של פוסקים אחרים בנוסף על אלו '''ש'''אותם הדגמתי). עם זאת, אני תמה על הנימוק '''ש'''אותו מצאת לנכון לציין לטובת שיכתוב הערך: כתבת שהערך אינו ברור ואינו מסודר. תמהני מה לא כל כך ברור בערך הזה (במיוחד אחרי שכבר תיקנת את: "כנ"ל"), ובמיוחד תמהני מה לא מסודר שם. הרי: למען היות הערך ברור ומסודר - ישבתי על כתיבתו - לא פחות משבעה ימים נקיים תמימים, תוך השתדלות מירבית לעמוד על קוצו של יו"ד - על מנת שלא ייצא מתחת ידי דבר שאינו מתוקן - לפחות מבחינת סדר ובהירות (להוציא את החוסר בדוגמאות נוספות - '''ש'''אותן יוסיפו הקוראים - כפי שאני מקווה שיקרה). הד להשתדלות מירבית זו (במשך שבעה ימים נקיים תמימים פשוטו כמשמעו), תוכל לשמוע - אם תבדוק בדף ההיסטוריה של הערך, ותיווכח שערכתי אותו עשרות פעמים - תוך עמידה לעיתים על קוצו של יו"ד - כדי להוציא דבר מסודר ומזוקק עד כמה שידי מגעת.
:לכן, הייתי מציע אחת משתיים: א. או להחליף את הביטוי "ערך לא ברור ולא מסודר" - בנימוק הנכון יותר (לפחות לטעמי): "יש להשלים ערך זה בדוגמאות נוספות של שיטות פסיקה"; ב. או (אם אתה באמת חושב שהערך לא ברור ולא מסודר) - לציין בדף השיחה של הערך מה לא ברור ולא מסודר, ואשתדל (ביחד איתך או לבדי) לתקן את הטעון תיקון - לפי מה שיצויין בדף השיחה.
בברכה, [[משתמש:אלי כהן|אלי כהן]] 12:23, 13 במאי 2012 (IDT)
:שלום וברכה,
:ראשית, ישר כח על התגובה הרצינית.
:אשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:
:1. ניסוח קצר ולא מכביד הוא ודאי עקרון חשוב בויקישיבה, אך בשום פנים ואופן לא כשהוא מתנגש בעקרונול חשובים הרבה יותר- ניסוח בהיר וברור ומשלב לשוני מתאים. לכן החלפית את המילה כנ"ל, אע"פ שזו כביכול רק טעות טכנית.
:2. הוספתי את המילה "ההלכה" לא מפני שניתן לחשוב כי מדובר בפסק דין משפטי, אלא מפני שצריך לכתוב בלשון ברורה ובהירה ובמשלב לשוני מתאים, גם אם הערך ניתן להבנה בצורתו הקודמת.
:3. מבחינה עברית -תקנית המינוח בן ימינו עדיף על פני "דהיום", ודאי בכתיבת אנציקלופדיה שצריכה להשתמש בביטויים שגורים ובהירים, בניגוד למסמכים רשמיים (משפטיים וכד')- בהם השימוש הזה אולי היה טוב יותר.
:4. הנטיה של ישראלים רבים לשמיט את שי"ן הזיקה נובעת מכללי העברית המודרנית. אני לא זוכר כרגע בדיוק את הכלל שמדבר על זה, אבל בעברית המודרנית (בניגוד לעברית של המקרא ושל חז"ל) במקרים מסוימים יותר נכן להשמיט את שי"ן הזיקה (אשתדל לברר זאת). אם היינו מנסחים את הערכים על פי כללי הדקדוק של חז"ל:, היינו צריכים לכתוב פעלים ברבים-זכרים עם "ן" בסוף נ
המילה ("הולכין", "יושבין" וכד')- דבר שודאי שבימינו יחשב טעות (למעט מילים מסוימות שהתקבלו,בעיקר בתחום המשפט, כמו מקרקעין, טובין וכד').
:5. אין בכוונתי חלילה כוונה לזלזל בערך הזה. הוא ודאי ערך גדול וגדוש, ואתה ראוי להערכה עליו ללא צל של ספק. אם כך הובנתי- אז מחילה מכבודו, לא לזו התכוונתי. כוונתי היתה, שלמרות זאת, חסר בו תוכן, ובייחוד חסר בו סדר (לדעתי, כעורך ותיק שכתב מאות ערכים וקרא עשרות אלפים, הערך הזה לא בנוי בצורה אנציקלופדית מתאימה). עם זאת, אני מסכים שהניסוח שכתבתי בתבנית שהכנסתי איננו מתאים דיו (והאמת שהתלבטתי רבות כיצד לכתוב)- אתה מוזמן לשנותו אם הנך חושב כך. באופן עקרוני, אני לע בטוח שאוכל לכתוב את דעתי בדף השיחה מפני שאינני יודע כיצד לנסח זאת, אשתדל פשוט לערוך זאת בעצמי, ואם יהיו לך או למשתמשים אחרים הערות- אשמח לענות עליהן בדף השיחה שם (ועד אז אסיר את התבנית הזו ואכניס תחתיה תבנית "בעבודה").
:בכבוד, [[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] 15:12, 13 במאי 2012 (IDT)

גרסה מ־18:06, 14 במאי 2012
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=שיחה:שיטת_פסיקה&oldid=59066"