שביתה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''שביתה''' הוא כלל בהלכות עירובין, האומר כי הלכות תחום שבת נקבעים לפי הרגע שבו החלה השביתה ב[[בבין השמשו...)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''שביתה''' הוא כלל בהלכות עירובין, האומר כי הלכות תחום שבת נקבעים לפי הרגע שבו החלה השביתה ב[[בבין השמשות]] של [[ערב שבת]]. ברגעים ראשונים של יום השבת, חלים דיני אסור והיתר על האדם, וממילא דיני תחום שבת ודומיהן מתייחסים לאדם במצב זה.
'''שביתה''' הוא כלל בהלכות עירובין, האומר כי הלכות תחום שבת נקבעים לפי הרגע שבו החלה השביתה ב[[בין השמשות]] של [[ערב שבת]]. ברגעים ראשונים של יום השבת, חלים דיני אסור והיתר על האדם, וממילא דיני תחום שבת ודומיהן מתייחסים לאדם במצב שהיה בשעה זו.


תחום שבת נקבע לפי המקום בו שהה היהודי בבין השמשות, אם אדם שהה בבין השמשות בעיר או במקום מוקף מחיצות, מותר לו להלך בכל המקום בחופשיות, אך אם הוא שבת מחוץ לעיר ובאו [[נכרים]] והכניסו אותו לשבת בעיר, או שנכרים הקיפו אותו בשבת במחיצות, אסור לו להלך בכל המקום בחופשיות אלא אך ורק אלפיים אמה שבהם קנה שביתה מערב שבת.  
תחום שבת נקבע לפי המקום בו שהה היהודי בבין השמשות, אם אדם שהה בבין השמשות בעיר או במקום מוקף מחיצות, מותר לו להלך בכל המקום בחופשיות, אך אם הוא שבת מחוץ לעיר ובאו [[נכרים]] והכניסו אותו לשבת בעיר, או שנכרים הקיפו אותו בשבת במחיצות, אסור לו להלך בכל המקום בחופשיות אלא אך ורק אלפיים אמה שבהם קנה שביתה מערב שבת.  


נחלקו [[רבן גמליאל]] ורבי [[אלעזר בן עזריה]] עם [[רבי יהושע]] ו[[רבי עקיבא]] בדין אדם שנתנוהו במחיצות בשבת, האם מותר לו להלך את כל המחיצות, ולהלכה נפסק כרבן גמליאל שמותר{{מקור|עירובין מב א}}.
נחלקו [[רבן גמליאל]] ו[[רבי אלעזר בן עזריה]] עם [[רבי יהושע]] ו[[רבי עקיבא]] בדין אדם שנתנוהו במחיצות בשבת, האם מותר לו להלך את כל המחיצות, ולהלכה נפסק כרבן גמליאל שמותר{{מקור|עירובין מב א}}.
[[קטגוריה:הלכות עירובין]]
[[קטגוריה:הלכות עירובין]]

גרסה מ־03:34, 25 ביולי 2011

שביתה הוא כלל בהלכות עירובין, האומר כי הלכות תחום שבת נקבעים לפי הרגע שבו החלה השביתה בבין השמשות של ערב שבת. ברגעים ראשונים של יום השבת, חלים דיני אסור והיתר על האדם, וממילא דיני תחום שבת ודומיהן מתייחסים לאדם במצב שהיה בשעה זו.

תחום שבת נקבע לפי המקום בו שהה היהודי בבין השמשות, אם אדם שהה בבין השמשות בעיר או במקום מוקף מחיצות, מותר לו להלך בכל המקום בחופשיות, אך אם הוא שבת מחוץ לעיר ובאו נכרים והכניסו אותו לשבת בעיר, או שנכרים הקיפו אותו בשבת במחיצות, אסור לו להלך בכל המקום בחופשיות אלא אך ורק אלפיים אמה שבהם קנה שביתה מערב שבת.

נחלקו רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה עם רבי יהושע ורבי עקיבא בדין אדם שנתנוהו במחיצות בשבת, האם מותר לו להלך את כל המחיצות, ולהלכה נפסק כרבן גמליאל שמותרעירובין מב א.