רשת ישיבות פורת יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (53 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ישיבת פורת יוסף היא ישיבה ספרדית | '''ישיבת פורת יוסף''' היא [[ישיבה]] ספרדית ותיקה ב[[ירושלים]]. | ||
כיום, הישיבה כוללת מספר סניפים: | |||
*ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] מול [[הכותל המערבי]]. | |||
*ב[[שכונת גאולה]]. | |||
*ב[[שכונת קטמון]]. | |||
נקראת על שם הפסוק בבראשית (מט, כב): בֵּ֤ן '''פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף''' בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃ | |||
ישיבת פורת יוסף | ==תולדות הישיבה== | ||
ישיבת פורת יוסף הוקמה בראשיתה בעיר העתיקה בירושלים, ע"י [[רבי בן-ציון מרדכי חזן]], מתלמידיו של [[רבי יוסף חיים מבגדד]]- הבן איש חי. הבן איש חי שלח את הרב בן ציון חזן להקים בית מדרש בסמוך לכותל המערבי. רבי בן-ציון פעל רבות להקמת הישיבה, ולאחר מאמציו הצליח לרכוש מגרש גדול בו יהיה מקום הישיבה. | |||
הכסף הרב שנדרש עבור בניית בניין הישיבה נתרם ע"י הנדיב הרב יוסף אברהם שלום. | |||
הגרעין הראשון של הישיבה הורכב מרבני ותלמידי ישיבת "אוהל מועד" לבני עניים שהוקמה על ידי [[רבי עזרא הררי רפול]], ובראשה עמד [[הרב שלמה לניאדו]]. הרב לניאדו מונה להיות ראש ישיבת פורת יוסף, וכיהן בתפקיד זה במשך שנה עד לפטירתו. לאחר מכן נתמנה [[הרב עזרא עטייה]] לעמוד בראשות הישיבה, ומנהלה היה הרב בן ציון חזן. חכמי הישיבה היו [[הרב סלמאן אליהו]] זצ"ל, [[רבי אפרים הכהן]], רבי [[אברהם הררי רפול]] ועוד. | |||
ב[[מלחמת השחרור]] בשנת ה'תש"ח, נפל הרובע היהודי בידי הלגיון הירדני, ובנין הישיבה הוחרב והועלה באש. הישיבה עברה לאזור [[שכונת הבוכרים]], והשיעורים ניתנו בבתי הכנסת בשכונה - בית הכנסת "צופיוף", בית הכנסת "יששכרוף-בביוף", בית הכנסת "חאג'י-אדוניה", ועוד. | |||
בשנת ה'תשי"ז נכנסו התלמידים לבניין הישיבה החדש בשכונת "גאולה". בשנת ה'תש"ל נפטר הרב עזרא עטייה, ובמקומו החלו לכהן כראשי הישיבה [[הרב יהודה צדקה]] ו[[הרב בן ציון אבא שאול]]. | |||
הישיבה | |||
הרב יהודה צדקה נפטר בי"ב ב[[חשוון]] ה'תשנ"ב, והרב בן ציון אבא שאול נפטר בי"ט ב[[תמוז]] ה'תשנ"ח, ובמקומו נתמנה [[הרב משה צדקה]] (בנו של הרב יהודה צדקה) לעמוד בראשות הישיבה. | |||
ראש הישיבה שבעיר העתיקה הוא [[הרב]] [[שלום כהן]] (בנו של מיוחסי כהונה [[רבי]] [[אפרים הכהן]] שרבינו ה[[בן איש חי]] העלה אותו לתורה תמיד לעליית כהן באומרו שעמו מתלווה [[אהרן הכהן]]). בראשות הישיבה שבשכונת קטמון עומד [[הרב ציון הכהן זנגי]]. | |||
== | == ישיבת "עוז והדר" == | ||
בבניין הישיבה היתה ישיבה נוספת - ישיבת המקובלים "עוז והדר". בישיבה למדו ועסקו בתורת ה[[קבלה]]. בין השאר למדו בה החכמים הרב סלמאן אליהו, הרב אפרים מנשה הכהן זצ"ל, [[הרב עובדיה הדאיה]] ועוד. | |||
== חכמי הישיבה == | |||
* הרב [[אליהו בן חיים]], ראב"ד קהילת [[יהודי איראן]] בקווינס [[ארצות הברית]] וראש [[ישיבת רבי יצחק אלחנן]] בארצות הברית. | |||
*[[הרב יעקב יוסף]], ראש מוסדות וישיבת "חזון יעקב" ורבה של שכונת [[גבעת משה]] ב[[ירושלים]]. | |||
*אביו [[הרב עובדיה יוסף]], [[הראשון לציון]] ונשיא [[מועצת חכמי התורה]]. | |||
*[[הרב משה צדקה]], ראש הישיבה בשכונת "גאולה". | |||
*אביו [[הרב יהודה צדקה]], ראש הישיבה בשכונת "גאולה". | |||
* הרב [[אליהו אבא שאול]], שימש תקופה ארוכה ר"מ בישיבה. | |||
* אביו [[הרב בן ציון אבא שאול]], ראש הישיבה בשכונת "גאולה". | |||
*[[הרב בן ציון מוצפי]], ראש ישיבת "בני ציון". | |||
*אביו [[הרב סלמן מוצפי]] | |||
*הרב [[ר' שבתי אטון]], ראש ישיבת "ראשית חכמה". | |||
*אביו הרב [[ר' בן ציון אטון (הראשון)]]. | |||
*[[הרב יהודה מועלם]], ראש הישיבה בשכונת "גאולה". | |||
* הרב [[יהודה כהן]], ראש מוסדות יקירי ירושלים. | |||
*[[הרב מרדכי אליהו]], [[הראשון לציון]]. | |||
*הרב [[נעים בן אליהו]], רב [[שכונת הבוכרים]]. | |||
*אביהם [[הרב סלמאן אליהו]] מחבר [[כרם שלמה]]. | |||
*[[הרב מנצור בן שמעון]]. | |||
*[[הרב עובדיה הדאיה]], ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] ובעהמח"ס "ישכיל עבדי" ועוד. | |||
*[[הרב עזרא הדאיה]]. | |||
*[[הרב בן-ציון מרדכי חזן]]- מייסד ומנהל הישיבה. | |||
*הרב [[דוד (מאיר) כדורי]] - מייסד ישיבת [[נחלת יצחק (כדורי)]]. | |||
*אביו [[הרב יצחק כדורי]], זקן המקובלים, וראש ישיבת [[נחלת יצחק (כדורי)]]. | |||
*[[הרב אליהו לופס]], ר"מ בישיבה. | |||
*[[הרב שלום כהן]], ראש הישיבה כיום בעיר העתיקה. | |||
*אביו [[הרב אפרים הכהן זליכה]] מחכמי הקבלה עוז והדר בישיבה ומראשי הישיבה. | |||
*[[הרב שלום לופס]], רבה של [[עכו]]. | |||
*הרב [[שלמה לניאדו]], ראש הישיבה. | |||
*[[הרב אליהו מערבי]]. | |||
*[[הרב שלמה מערבי]]. | |||
*[[הרב עזרא עדס]], ר"מ בישיבה. | |||
*[[הרב יוסף משה עדס]], מראשי הישיבה בשכונת גאולה. | |||
*אביו [[הרב יעקב ציון חי עדס]], ר"מ בישיבה. | |||
*[[הרב משה עדס]], ר"מ בישיבה. | |||
*[[הרב עזרא עטייה]], ראש הישיבה. | |||
*[[הרב אברהם מונסה]] מ[[ירושלים]] יליד [[דמשק]] מחבר הספר [[פדה את אברהם]] ב' חלקים, ראש ישיבת עטרת מרדכי וישיבת רוח יעקב. | |||
רבי | *אביו המקובל האלוקי [[רבי יעקב מונסה]] מ[[ירושלים]] ראש ישיבת יגדיל תורה. | ||
*[[הרב אברהם הררי רפול]] זקן רבני אר"ץ. | |||
*אביו [[הרב עזרא הררי רפול]] מחכמי אר"ץ בירושלים וראש ישיבת אהל מועד. | |||
*[[הרב יהודה הכהן שאקו]]. | |||
*[[הרב יוסף חיים שהרבני]]. | |||
*[[הרב שלמה שהרבני]]. | |||
*[[הרב יוסף ששון עג'מי]]{{הערה|https://www.oyc.co.il/person/יוסף-ששון/}}. | |||
==מנהל הישיבה== | |||
מי שעמד בניהול הישיבה שנים רבות והבאת תרומות וממון מנדיבי עם מחוץ לארץ הוא [[ר' אברהם שרים]] בנם של עזרא ועדינה זריפה שרים. | |||
{{מיון רגיל:פורת יוסף}} | |||
[[קטגוריה:ישיבות ספרדיות בישראל]] | |||
[[קטגוריה:ישיבות בירושלים]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:18, 17 באפריל 2024
|
|
ישיבת פורת יוסף היא ישיבה ספרדית ותיקה בירושלים. כיום, הישיבה כוללת מספר סניפים:
- בעיר העתיקה מול הכותל המערבי.
- בשכונת גאולה.
- בשכונת קטמון.
נקראת על שם הפסוק בבראשית (מט, כב): בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃
תולדות הישיבה[עריכה]
ישיבת פורת יוסף הוקמה בראשיתה בעיר העתיקה בירושלים, ע"י רבי בן-ציון מרדכי חזן, מתלמידיו של רבי יוסף חיים מבגדד- הבן איש חי. הבן איש חי שלח את הרב בן ציון חזן להקים בית מדרש בסמוך לכותל המערבי. רבי בן-ציון פעל רבות להקמת הישיבה, ולאחר מאמציו הצליח לרכוש מגרש גדול בו יהיה מקום הישיבה. הכסף הרב שנדרש עבור בניית בניין הישיבה נתרם ע"י הנדיב הרב יוסף אברהם שלום.
הגרעין הראשון של הישיבה הורכב מרבני ותלמידי ישיבת "אוהל מועד" לבני עניים שהוקמה על ידי רבי עזרא הררי רפול, ובראשה עמד הרב שלמה לניאדו. הרב לניאדו מונה להיות ראש ישיבת פורת יוסף, וכיהן בתפקיד זה במשך שנה עד לפטירתו. לאחר מכן נתמנה הרב עזרא עטייה לעמוד בראשות הישיבה, ומנהלה היה הרב בן ציון חזן. חכמי הישיבה היו הרב סלמאן אליהו זצ"ל, רבי אפרים הכהן, רבי אברהם הררי רפול ועוד.
במלחמת השחרור בשנת ה'תש"ח, נפל הרובע היהודי בידי הלגיון הירדני, ובנין הישיבה הוחרב והועלה באש. הישיבה עברה לאזור שכונת הבוכרים, והשיעורים ניתנו בבתי הכנסת בשכונה - בית הכנסת "צופיוף", בית הכנסת "יששכרוף-בביוף", בית הכנסת "חאג'י-אדוניה", ועוד. בשנת ה'תשי"ז נכנסו התלמידים לבניין הישיבה החדש בשכונת "גאולה". בשנת ה'תש"ל נפטר הרב עזרא עטייה, ובמקומו החלו לכהן כראשי הישיבה הרב יהודה צדקה והרב בן ציון אבא שאול.
הרב יהודה צדקה נפטר בי"ב בחשוון ה'תשנ"ב, והרב בן ציון אבא שאול נפטר בי"ט בתמוז ה'תשנ"ח, ובמקומו נתמנה הרב משה צדקה (בנו של הרב יהודה צדקה) לעמוד בראשות הישיבה.
ראש הישיבה שבעיר העתיקה הוא הרב שלום כהן (בנו של מיוחסי כהונה רבי אפרים הכהן שרבינו הבן איש חי העלה אותו לתורה תמיד לעליית כהן באומרו שעמו מתלווה אהרן הכהן). בראשות הישיבה שבשכונת קטמון עומד הרב ציון הכהן זנגי.
ישיבת "עוז והדר"[עריכה]
בבניין הישיבה היתה ישיבה נוספת - ישיבת המקובלים "עוז והדר". בישיבה למדו ועסקו בתורת הקבלה. בין השאר למדו בה החכמים הרב סלמאן אליהו, הרב אפרים מנשה הכהן זצ"ל, הרב עובדיה הדאיה ועוד.
חכמי הישיבה[עריכה]
- הרב אליהו בן חיים, ראב"ד קהילת יהודי איראן בקווינס ארצות הברית וראש ישיבת רבי יצחק אלחנן בארצות הברית.
- הרב יעקב יוסף, ראש מוסדות וישיבת "חזון יעקב" ורבה של שכונת גבעת משה בירושלים.
- אביו הרב עובדיה יוסף, הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה.
- הרב משה צדקה, ראש הישיבה בשכונת "גאולה".
- אביו הרב יהודה צדקה, ראש הישיבה בשכונת "גאולה".
- הרב אליהו אבא שאול, שימש תקופה ארוכה ר"מ בישיבה.
- אביו הרב בן ציון אבא שאול, ראש הישיבה בשכונת "גאולה".
- הרב בן ציון מוצפי, ראש ישיבת "בני ציון".
- אביו הרב סלמן מוצפי
- הרב ר' שבתי אטון, ראש ישיבת "ראשית חכמה".
- אביו הרב ר' בן ציון אטון (הראשון).
- הרב יהודה מועלם, ראש הישיבה בשכונת "גאולה".
- הרב יהודה כהן, ראש מוסדות יקירי ירושלים.
- הרב מרדכי אליהו, הראשון לציון.
- הרב נעים בן אליהו, רב שכונת הבוכרים.
- אביהם הרב סלמאן אליהו מחבר כרם שלמה.
- הרב עובדיה הדאיה, ראש ישיבת המקובלים בית אל ובעהמח"ס "ישכיל עבדי" ועוד.
- הרב בן-ציון מרדכי חזן- מייסד ומנהל הישיבה.
- הרב דוד (מאיר) כדורי - מייסד ישיבת נחלת יצחק (כדורי).
- אביו הרב יצחק כדורי, זקן המקובלים, וראש ישיבת נחלת יצחק (כדורי).
- הרב אליהו לופס, ר"מ בישיבה.
- הרב שלום כהן, ראש הישיבה כיום בעיר העתיקה.
- אביו הרב אפרים הכהן זליכה מחכמי הקבלה עוז והדר בישיבה ומראשי הישיבה.
- הרב שלום לופס, רבה של עכו.
- הרב שלמה לניאדו, ראש הישיבה.
- הרב עזרא עדס, ר"מ בישיבה.
- הרב יוסף משה עדס, מראשי הישיבה בשכונת גאולה.
- אביו הרב יעקב ציון חי עדס, ר"מ בישיבה.
- הרב משה עדס, ר"מ בישיבה.
- הרב עזרא עטייה, ראש הישיבה.
- הרב אברהם מונסה מירושלים יליד דמשק מחבר הספר פדה את אברהם ב' חלקים, ראש ישיבת עטרת מרדכי וישיבת רוח יעקב.
- אביו המקובל האלוקי רבי יעקב מונסה מירושלים ראש ישיבת יגדיל תורה.
- הרב אברהם הררי רפול זקן רבני אר"ץ.
- אביו הרב עזרא הררי רפול מחכמי אר"ץ בירושלים וראש ישיבת אהל מועד.
מנהל הישיבה[עריכה]
מי שעמד בניהול הישיבה שנים רבות והבאת תרומות וממון מנדיבי עם מחוץ לארץ הוא ר' אברהם שרים בנם של עזרא ועדינה זריפה שרים.