ריחא מילתא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
עיין ב[[עובדא בי ריש גלותא בגדי ודבר אחר]].
עיין ב[[עובדא בי ריש גלותא בגדי ודבר אחר]].


==פרטים נוספים==
* הנאה מריח של איסור הנאה, כתב [[ארחות חיים]] "זה הכלל, כל מידי דלא הוי לריחא - ריחא לאו מילתא היא, אבל דבר שעומד להריח כגון ורד והדס, אסור להנות מהריח" (מובא בבית יוסף יורה דעה סוף סימן קח).


[[קטגוריה: קביעות הלכתיות]]
[[קטגוריה: קביעות הלכתיות]]
[[קטגוריה: איסור והיתר]]
[[קטגוריה: איסור והיתר]]

גרסה מ־19:49, 21 ביולי 2016

ריחא מילתא - בעברית: "ריח הוא דבר".

הפכה של קביעה זו הוא "ריחא לאו מילתא". כלומר, ריח אינו נחשב לדבר עצמו, ואינו אוסר.

ריחו של איסור שנצלה בחלל התנור על שיפוד, עם היתר שנצלו איתו על גבי שיפוד, בתוך תנור סגור, רב סובר שריחא מילתא, כלומר שהריח של האיסור שנבלע בהיתר אוסרו, כדין טעם כעיקר, ואילו לוי סובר שהריח אינו נחשב לכלום, ואינו אוסר את ההיתר.

רש"י ובה"ג פסקו כלוי שריחא לאו מילתא.

רבינו תם פסק כרב, דריחא מילתא ואוסר.


מקור הדין

עיין בעובדא בי ריש גלותא בגדי ודבר אחר.

פרטים נוספים

  • הנאה מריח של איסור הנאה, כתב ארחות חיים "זה הכלל, כל מידי דלא הוי לריחא - ריחא לאו מילתא היא, אבל דבר שעומד להריח כגון ורד והדס, אסור להנות מהריח" (מובא בבית יוסף יורה דעה סוף סימן קח).