רבי שלום רוקח: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה|[[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י|שיחה]]) | {{בעבודה|[[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י|שיחה]]) 09:56, 10 במאי 2013 (IDT)}} | ||
{{אדמו"ר | |||
|שם=רבי שלום רוקח | |||
|תואר=השר שלום מבעלז | |||
|תמונה= | |||
|כיתוב= | |||
|חיבורו העיקרי= | |||
|תאריך לידה=תקל"ט | |||
|מקום לידה=ברודי, גליציה | |||
|תאריך פטירה=כ"ז ב[[אלול]] תרט"ז | |||
|מקום פטירה=בעלז | |||
|סיבת הפטירה= | |||
|מקום קבורה= | |||
|חסידות=[[חסידות בעלז|בעלז]] | |||
|מקום מגורים= | |||
|מקום פעילות= | |||
|מספר בשושלת=1 | |||
|הקודם=- | |||
|הבא=[[רבי יהושע רוקח]] | |||
|תחילת כהונה= | |||
|סיום כהונה= | |||
|רבותיו= [[רבי יצחק יעקב הורוויץ|רבי יצחק יעקב החוזה מלובלין]]; [[רבי שלמה מלוצק]]; [[רבי אורי מסטרליסק]]; [[רבי אברהם יהושע העשל מאפטא]]; [[רבי ישראל מקוז'ניץ]]; | |||
|נושאים בהם עסק= | |||
|חיבוריו=ראה להלן | |||
|אב=ר' אליעזר רוקח | |||
|אם=רבקה העני | |||
|בת זוג=מרים, בת דוד רבי ישכר בר מסוקאל | |||
|ילדים= | |||
|חתימה= | |||
}} | |||
'''רבי שלום רוקח''' (מכונה '''השר שלום מבעלז''') היה מייסד [[חסידות בעלזא]] וה[[אדמו"ר]] הראשון שלה. | '''רבי שלום רוקח''' (מכונה '''השר שלום מבעלז''') היה מייסד [[חסידות בעלזא]] וה[[אדמו"ר]] הראשון שלה. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בברודי בשנת תקל"ט לאביו ר' אליעזר רוקח. | נולד בברודי בשנת תקל"ט לאביו ר' אליעזר רוקח, מתלמידיו של [[רבי חיים צאנזר]] מברודי, דור חמישי ל[[רבי אליעזר רוקח]] מאמסטרדם, בעל "מעשה רוקח" על המשניות, ולאמו רבקה העני בתו של המקובל ר' יהודה זונדל מחכמי ה"קלויז" בברודי, מצאצאי [[רבי טודרוס הלוי]] (אביו של ה[[רמ"ה]]). אביו נפטר בהיותו צעיר, ואמו נישאה לאחד מנגידי העיר. הוא גדל אצל אחי אמו רב ישכר בער, אב"ד סוקאל, שגאד לגידולו ולחינוכו. לימים, נשא את בתו מלכה לאשה. חותנו שהיה "מתנגד" מנע מר' שלום ללמוד מפי צדיקי [[החסידות]], אך בחסות אשתו היה הולך בלילות ללמוד מפי [[רבי שלמה מלוצק]], מתלמידי [[המגיד ממזריטש]]. אט אט חסידותו החלה להתגלות, והוא החל לנוג במנהגי פרישות שונים (בהם התנזרות מ[[עישון]] ומשתיית [[יין]]). לאחר מכן נסע, ללמוד התנגדותו של ר' שלמה מלוצק, ללמוד אצל [[החוזה מלובלין]], וכן למד מפי [[רבי אורי מסטרליסק]], [[רבי אברהם יהושע העשל מאפטא|האוהב ישראל מאפטא]] ו[[המגיד מקוז'ניץ]]. הוא הפך לתלמידו המובהק של החוזה, שאהבו וקרבו ביותר. השר שלום קיבל את עיקר תורתו וחסידותו מהחוזה. בהשפעת החוזה, התמנה לכהן כרבה של העיירה בעלז. הוא ייסד בה בית כנסת חדש שנבנה על ידי יהודים ותחת השגחתו הצמודה. הוא סבל מהטרדותיו של ה"גרף" המקומי, שניסה למנוע ממנו את הקמת בית הכנסת והפצת התורה, אולם השר שלום לא נשבר והמשיך בחיזוק וביצור ענייני הדת בעיירה. אט אט החלו חסידים להתקבץ בבעלז בימים הנוראים, עד שהשר שלום הפך לאדמו"ר. גם אדמו"רים ורבנים מפורסמים החלו לנסוע אליו, בהם [[רבי חיים מצאנז]], [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא]], [[רבי ברוך מגורליץ]], [[רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים]] מסיגט, [[רבי מאיר יחיאל שפירא ממוגלינצא]], [[רבי צדוק הכהן מלובלין]]<ref>שפגש אותו במסגרת מסעו להשגת "[[היתר מאה רבנים]]"</ref>, [[רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון]] (מהרש"ם) מברעז'ין, [[רבי שלמה קלוגר]] מברודי, [[רבי אשר מסטולין]], [[רבי שמואל שניאורסון]] מליובאוויטש, [[רבי שמואל סלנט]] ועוד. תלמידיו המובהקים היו המהרש"ם ו]]רבי שלום מקאמינקה]]. השפעתו יצאה גם מחוץ לתחומי גליציה, והשר שלום היה ידוע בקשיו המיוחדים עם יהדות הונגריה ורבניה. הנהגתו התאפיינה בפשטות, והוא היה מהאדמו"רים היחידים שלא לבשו בגדי לבן. | ||
==תורתו== | ==תורתו== | ||
| שורה 14: | שורה 44: | ||
{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[רבי יהושע רוקח]]|רשימה=[[אדמו"ר]]י [[חסידות בעלז|בעלז]]}} | {{סדרה|הקודם=-|הבא=[[רבי יהושע רוקח]]|רשימה=[[אדמו"ר]]י [[חסידות בעלז|בעלז]]}} | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5539|מספר שנים=77}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5539|מספר שנים=77}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:רוקח שלום}} | {{מיון רגיל:רוקח שלום}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
גרסה מ־09:56, 10 במאי 2013
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 09:56, 10 במאי 2013 (IDT) |
| רבי שלום רוקח | |
|---|---|
| השר שלום מבעלז | |
| תאריך לידה | תקל"ט |
| מקום לידה | ברודי, גליציה |
| תאריך פטירה | כ"ז באלול תרט"ז בעלז |
| חסידות | בעלז |
| מספר בשושלת | 1 |
| הקודם | - |
| הבא | רבי יהושע רוקח |
| רבותיו | רבי יצחק יעקב החוזה מלובלין; רבי שלמה מלוצק; רבי אורי מסטרליסק; רבי אברהם יהושע העשל מאפטא; רבי ישראל מקוז'ניץ; |
| חיבוריו | ראה להלן |
| אב | ר' אליעזר רוקח |
| אם | רבקה העני |
| בת זוג | מרים, בת דוד רבי ישכר בר מסוקאל |
רבי שלום רוקח (מכונה השר שלום מבעלז) היה מייסד חסידות בעלזא והאדמו"ר הראשון שלה.
תולדות חייו
נולד בברודי בשנת תקל"ט לאביו ר' אליעזר רוקח, מתלמידיו של רבי חיים צאנזר מברודי, דור חמישי לרבי אליעזר רוקח מאמסטרדם, בעל "מעשה רוקח" על המשניות, ולאמו רבקה העני בתו של המקובל ר' יהודה זונדל מחכמי ה"קלויז" בברודי, מצאצאי רבי טודרוס הלוי (אביו של הרמ"ה). אביו נפטר בהיותו צעיר, ואמו נישאה לאחד מנגידי העיר. הוא גדל אצל אחי אמו רב ישכר בער, אב"ד סוקאל, שגאד לגידולו ולחינוכו. לימים, נשא את בתו מלכה לאשה. חותנו שהיה "מתנגד" מנע מר' שלום ללמוד מפי צדיקי החסידות, אך בחסות אשתו היה הולך בלילות ללמוד מפי רבי שלמה מלוצק, מתלמידי המגיד ממזריטש. אט אט חסידותו החלה להתגלות, והוא החל לנוג במנהגי פרישות שונים (בהם התנזרות מעישון ומשתיית יין). לאחר מכן נסע, ללמוד התנגדותו של ר' שלמה מלוצק, ללמוד אצל החוזה מלובלין, וכן למד מפי רבי אורי מסטרליסק, האוהב ישראל מאפטא והמגיד מקוז'ניץ. הוא הפך לתלמידו המובהק של החוזה, שאהבו וקרבו ביותר. השר שלום קיבל את עיקר תורתו וחסידותו מהחוזה. בהשפעת החוזה, התמנה לכהן כרבה של העיירה בעלז. הוא ייסד בה בית כנסת חדש שנבנה על ידי יהודים ותחת השגחתו הצמודה. הוא סבל מהטרדותיו של ה"גרף" המקומי, שניסה למנוע ממנו את הקמת בית הכנסת והפצת התורה, אולם השר שלום לא נשבר והמשיך בחיזוק וביצור ענייני הדת בעיירה. אט אט החלו חסידים להתקבץ בבעלז בימים הנוראים, עד שהשר שלום הפך לאדמו"ר. גם אדמו"רים ורבנים מפורסמים החלו לנסוע אליו, בהם רבי חיים מצאנז, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא, רבי ברוך מגורליץ, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט, רבי מאיר יחיאל שפירא ממוגלינצא, רבי צדוק הכהן מלובלין[1], רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (מהרש"ם) מברעז'ין, רבי שלמה קלוגר מברודי, רבי אשר מסטולין, רבי שמואל שניאורסון מליובאוויטש, רבי שמואל סלנט ועוד. תלמידיו המובהקים היו המהרש"ם ו]]רבי שלום מקאמינקה]]. השפעתו יצאה גם מחוץ לתחומי גליציה, והשר שלום היה ידוע בקשיו המיוחדים עם יהדות הונגריה ורבניה. הנהגתו התאפיינה בפשטות, והוא היה מהאדמו"רים היחידים שלא לבשו בגדי לבן.
תורתו
ספריו
לקריאה נוספת
- הרב אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות כרך י'- "האדמו"רים לבית בלז".
| הקודם: - |
אדמו"רי בעלז | הבא: רבי יהושע רוקח |
| תקופת חייו של רבי שלום רוקח על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ↑ שפגש אותו במסגרת מסעו להשגת "היתר מאה רבנים"