רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (השני)

רבי פינחס זליג הכהן שוארץ בן מרת עלקא (בת הגביר ר' יהודה לייב פרוכטער) ורבי נפתלי הכהן שוארץ‏^[1] (י"ט טבת ה'תרל"ז - י"ח סיון ה'תש"ד) היה מורה הוראה הונגרי בקהילת קליינוארדין ומחבר ספרים פורה שנספה בשואה. היה ידוע בידענותו הרבה בענייני היסטוריה של חכמי ארץ הונגריה. עיקר פרסומו מספרו העיקרי "שם הגדולים מארץ הגר"- ריכוז היסטורי על רבני הונגריה.

חיבוריו

בנוסף, חיבר את הספרים דלהלן לפי סדר א"ב:

• אור תורה - (ירחון).
• גבעת פנחס (ספר) - (על הלכות ניקור חלב ודם).
• זכרון צדיקים - (על יארצייטים ואמרותיהם).
• יזרח אור - על ברכת החמה.
• ליקוטי פנחס - (על הלכות פדיון הבן).
• מנחת עומר - על דיני ספירת העומר.
• מנחה חדשה - (עניני חג השבועות).
• עטרת פז - על ברכת כהנים.
• שם הגדולים לארץ הגר.
• שם הגדולים (החדש).
• תולדות המסורה.
• תולדות קול אריה - (בכתב יד, תולדות זקינו הרב [אברהם יהודא] אריה לייב הכהן שווארטץ ראב"ד מאד מחבר הספר קול אריה).
• תמימי דרך - (על הלכות תפילת הדרך).

בניו

היה נשוי לרבקה בת ר' עוזר אולמאן ועטא שרה אולמאן‏^[2] שנספתה בשואה. ילדיו; ר' מרדכי יוסף, ר' אברהם משולם פייביש, ר' שמואל זאנוויל.

ר' אברהם משולם פייביש הכהן שווארץ הקים ישיבה וכולל בארה"ב בשם קול יהודא לזכר זקינו ר' אברהם יהודה הכהן שוארץ ראב"ד מאד בעל הקול אריה‏^[3].

אחיו וגיסיו

• אחיו הגדול ר' יוסף הכהן שווארץ ראב"ד גראסורדין, מחבר הספר זכרון למשה, ועוד
• אחיו רבי יצחק מאיר הכהן שוורץ‏^[4]
• אחיו הקטן ר' שמואל הכהן מסטמאר
• גיסו נשוי לאחותו ר' חיים צבי עהרהענרייך שהיה דומ"צ.
• גיסו ר' בן ציון ראזענצוייג.‏^[5]

הערות