רבי נחמן מברסלב: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: רבי נחמן מברסלב, אדמו"ר חסידי, מגדולי האדמו"רים בדורות האחרונים. ==תולדות חייו== נולד בא' בניסן התקל"…) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי נחמן מברסלב, [[אדמו"ר]] חסידי, מגדולי האדמו"רים בדורות האחרונים. | רבי נחמן מברסלב, [[אדמו"ר]] חסידי, מגדולי האדמו"רים בדורות האחרונים. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בא' ב[[ניסן]] התקל" | נולד בא' ב[[ניסן]] התקל"ב בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, לאביו ר' שמחה, שהיה בנו של [[רבי נחמן מהורדדנקא]], מגדולי תלמיד [[הבעל שם טוב]], ולאמו פייגע, בת בתו של הבעל שם טוב. | ||
התחתן מיד לאחר שהגיע למצוות עם סשיה, וכבר אז החל למשוך אליו חסידים. | התחתן מיד לאחר שהגיע למצוות עם סשיה, וכבר אז החל למשוך אליו חסידים. | ||
כאשר התפרסם רבי נחמן כמנהיג בקרב החסידים, החלו מחלוקות בינו לבין אדמו"רים אחרים על דרך הנהגת [[החסידות]]. | כאשר התפרסם רבי נחמן כמנהיג בקרב החסידים, החלו מחלוקות בינו לבין אדמו"רים אחרים על דרך הנהגת [[החסידות]]. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
לקראת סוף ימיו חלה בשחפת, ולא הצליח להשיג תרופה למחלה. באותה תקופה העתיק את בית מדרשו לעיירה אומן, מכיוון שבית מדרשו וביתו שבברסלב נשרפו. באומן נפטר רבי נחמן בגיל 38 ביום י"ח ב[[תשרי]] תקע"א. | לקראת סוף ימיו חלה בשחפת, ולא הצליח להשיג תרופה למחלה. באותה תקופה העתיק את בית מדרשו לעיירה אומן, מכיוון שבית מדרשו וביתו שבברסלב נשרפו. באומן נפטר רבי נחמן בגיל 38 ביום י"ח ב[[תשרי]] תקע"א. | ||
נקבר באומן, מכיוון שבעת נדודיו, כשעבר באומן, סיפרו לו שנטבחו בעיר כ-30,000 מיהודי העיר, וביקש מתלמידיו שיקברו אותו בסמיכות אליהם. מקום קבורתו משמש עד היום מוקד עליה לרגל, ופוקדים אותו רבבות יהודים מדי, גם כאלו שאינם חסידי ברסלב, במיוחד ב[[ראש השנה]], וגם בשבת [[חנוכה]] וב[[שבועות]], אולם פחות מבראש השנה. הסיבה לכך שיום העליה המסורתי הוא בראש השנה, היא שחסידיו היו נוהגים ביום הזה להגיע אליו, וגם משום שנכתב בספריו: | נקבר באומן, מכיוון שבעת נדודיו, כשעבר באומן, סיפרו לו שנטבחו בעיר כ-30,000 מיהודי העיר, וביקש מתלמידיו שיקברו אותו בסמיכות אליהם. מקום קבורתו משמש עד היום מוקד עליה לרגל, ופוקדים אותו רבבות יהודים מדי, גם כאלו שאינם חסידי ברסלב, במיוחד ב[[ראש השנה]], וגם בשבת [[חנוכה]] וב[[שבועות]], אולם פחות מבראש השנה. הסיבה לכך שיום העליה המסורתי הוא בראש השנה, היא שחסידיו היו נוהגים ביום הזה להגיע אליו, וגם משום שנכתב בספריו: | ||
"הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מחמת שהמקורבים אלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר, כי כל עניין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר למשמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאוד מאד. "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה." | "הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מחמת שהמקורבים אלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר, כי כל עניין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר למשמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאוד מאד. "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה." | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
רוב ספריו נכתבו על ידי תלמידו המובהק, [[רבי נתן מברסלב]] ע"פ שיחות ודרשות של רבי נחמן. | רוב ספריו נכתבו על ידי תלמידו המובהק, [[רבי נתן מברסלב]] ע"פ שיחות ודרשות של רבי נחמן. | ||
גרסה מ־19:25, 25 ביולי 2010
|
|
רבי נחמן מברסלב, אדמו"ר חסידי, מגדולי האדמו"רים בדורות האחרונים.
תולדות חייו
נולד בא' בניסן התקל"ב בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, לאביו ר' שמחה, שהיה בנו של רבי נחמן מהורדדנקא, מגדולי תלמיד הבעל שם טוב, ולאמו פייגע, בת בתו של הבעל שם טוב. התחתן מיד לאחר שהגיע למצוות עם סשיה, וכבר אז החל למשוך אליו חסידים. כאשר התפרסם רבי נחמן כמנהיג בקרב החסידים, החלו מחלוקות בינו לבין אדמו"רים אחרים על דרך הנהגת החסידות. נסע לארץ ישראל בסוף שנת תקנ"ח, וביקר בארץ בתחילת שנת התקנ"ט למשך כחצי שנה. ביקור זה השפיע מאד על ר' נחמן ועל תורתו. לאחר שחזר מארץ ישראל, החל לנהוג בעצמו כאדמו"ר, וביקר בחריפות את אדמו"רי דורו, ואמר שהם שליחי היצר הרע. בעקבות כך, הרבה מגדולי החסידות יצאו נגדו, וידועה במיוחד התנגדותו של רבי אריה לייב משפולי המכונה "הסבא משפולי" לרבי נחמן. לאחר נדודים התיישב בעיירה ברסלב וכיהן בה כאדמו"ר, ואז החלו להסתופף בצילו חסידיו ותלמידיו. לקראת סוף ימיו חלה בשחפת, ולא הצליח להשיג תרופה למחלה. באותה תקופה העתיק את בית מדרשו לעיירה אומן, מכיוון שבית מדרשו וביתו שבברסלב נשרפו. באומן נפטר רבי נחמן בגיל 38 ביום י"ח בתשרי תקע"א. נקבר באומן, מכיוון שבעת נדודיו, כשעבר באומן, סיפרו לו שנטבחו בעיר כ-30,000 מיהודי העיר, וביקש מתלמידיו שיקברו אותו בסמיכות אליהם. מקום קבורתו משמש עד היום מוקד עליה לרגל, ופוקדים אותו רבבות יהודים מדי, גם כאלו שאינם חסידי ברסלב, במיוחד בראש השנה, וגם בשבת חנוכה ובשבועות, אולם פחות מבראש השנה. הסיבה לכך שיום העליה המסורתי הוא בראש השנה, היא שחסידיו היו נוהגים ביום הזה להגיע אליו, וגם משום שנכתב בספריו: "הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מחמת שהמקורבים אלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר, כי כל עניין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר למשמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאוד מאד. "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה."
ספריו
רוב ספריו נכתבו על ידי תלמידו המובהק, רבי נתן מברסלב ע"פ שיחות ודרשות של רבי נחמן. ספריו המפורסמים:
- "ליקוטי מוהר"ן" - הספר המרכזי בתורת רבי נחמן.
- "שיחות הר"ן".
- "סיפורי מעשיות"- שלושה עשר משלים שסיפר רבי נחמן.
- "ליקוטי עצות"
- "ליקוטי תפילות" - קובץ תפילות שחיבר רבי נחמן על נושאים שונים.
- "ליקוטי הלכות"
- " העצות המבוארות"
- "ספר המידות"
- "עלים לתרופה"
- "שבחי הר"ן" ו"חיי מוהר"ן"- חייו של ר' נחמן, גדולתו, וסיפורים. נכתבו ע"י ר' נתן.
בעקבות השפעת תורתו של רבי נחמן, כתבו תלמידיו במשך הדורות ספרים רבים. ביניהם ניתן לציין את הספרים "אשר בנחל", ואת ספרי הרב שלום ארוש: "בגן האמונה", "בגן השלום", "בגן החכמה" ועוד.
על רבי נחמן נכתבו ספרים רבים, ביניהם: "מבעיר הלבבות", "בעל היסורים" ועוד.