רבי מאיר שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין''' (מכונה '''מהר"ם שפירא''') היה רב בפולין, מייסד וראש [[ישיבת ח...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
על שמו נקראת שכונת "זכרון מאיר" ב[[בני ברק]]. תלמידו [[הרב שמואל הלוי וואזנר]] (המשמש כרב השכונה) הקים את ישיבת חכמי לובלין ועומד בראשה. | על שמו נקראת שכונת "זכרון מאיר" ב[[בני ברק]]. תלמידו [[הרב שמואל הלוי וואזנר]] (המשמש כרב השכונה) הקים את ישיבת חכמי לובלין ועומד בראשה. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=807&pgnum=1 אור המאיר]'''- [[שו"ת]] (ב"כ) | |||
* '''מרגניתא דרבי מאיר''' - על הש"ס. | * '''מרגניתא דרבי מאיר''' - על הש"ס. | ||
* '''אמרי דעת''' - אוסף חידושים בהלכה ובאגדה. אבד במהלך [[השואה]]. | * '''אמרי דעת''' - אוסף חידושים בהלכה ובאגדה. אבד במהלך [[השואה]]. | ||
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40845&pgnum=1 זכרון מאיר]- אוסף חידושים | * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40845&pgnum=1 זכרון מאיר]- אוסף חידושים | ||
* שו"ת מהר"ם שפירא | * שו"ת מהר"ם שפירא | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5447|מספר שנים=46}} | |||
{{מיון רגיל:שפירא מאיר}} | {{מיון רגיל:שפירא מאיר}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבת חכמי לובלין]] | |||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים חסידים]] | |||
גרסה מ־09:23, 31 במאי 2013
|
|
רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין (מכונה מהר"ם שפירא) היה רב בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין (יח"ל) וממנהיגי יהדות פולין. הוגה רעיון הדף היומי.
תולדות חייו
נולד בב' באדר תרמ"ז בשאץ שבבוקובינה לאביו ר' יעקב שמשון, מצאצאי רבי פנחס מקוריץ ורבי יעקב שמשון משיפיטובקה. מצד אמו היה מצאצאי רבי יואל סירקיש (בעל ב"ח) וחתנו רבי דוד הלוי סג"ל (בעל הש"ך). בילדותו ניכר בכשרון נדיר במיוחד ובהתמדה מופלאה. מסופר כי בגיל 9 כבר היה בחלק יורה דעה עם מפרשיו[1]. הוא נודע בתור "העלוי משאץ". בשנת תר"ע, בהיותו בן 23, התמנה לכהן כרב בגלינא שבגליציה. לאחר 13 שנה עבר לכהן כרב בסאניק, שנה לאחר מכן בפיעטרקוב, ולאחר חמש שנים נבחר לכהן בלובלין. הוא יזם הקמת שני מפעלים גדולים לחיזוק התורה: ייסוד מפעל "הדף היומי" והקמת ישיבת חכמי לובלין. הוא הציע את רעיונותיו בפני הכנסיה הגדולה של אגודת ישראל בוינה בשנת תרפ"ג, ושתי ההצעות התקבלו באהדה על ידי המשתתפים. מסלול הדף היומי החל בראש השנה תרפ"ד]], וישיבת חכמי לובלין נוסדה בשנת תר"ץ. הוא רצה לייסד ישיבה מפוארת הכוללת פנימיה וחדר אוכל, מתוך מחשבה כי זהו כבוד התורה. אכן, הוא הקים מבנה ענק ומפואר בן 6 קומות. הוא נדד ברחבי העולם על מנת לגייס כספים להקמת הישיבה ואחזקתה.
בשנת תרפ"ב נבחר לכהן כחבר ב"סֵיְים" (בית הנבחרים) הפולני כנציגה של "אגודת ישראל", תפקיד בו שימש עד תרפ"ז. במקביל, שימש כנשיא אגודת ישראל בפולין. יחד עם הרב אהרן לוין והרב זלמן סורוצקין היה חבר בוועדה במשרד הדתות הפולני, שאישרה מינויי רבני קהילות ברחבי פולין.
נפטר בפתאומיות בגלי 46 בז' בחשון תרצ"ד. לאחר קום המדינה, עצמותיו הועלו ונקברו בהר המנוחות בירושלים, ועל קברו הוקם "אוהל". את מקומו בראשות הישיבה מילא הרב אריה צבי פרומק שהיה ראש ישיבת סכוטשוב.
על שמו נקראת שכונת "זכרון מאיר" בבני ברק. תלמידו הרב שמואל הלוי וואזנר (המשמש כרב השכונה) הקים את ישיבת חכמי לובלין ועומד בראשה.
ספריו
- אור המאיר- שו"ת (ב"כ)
- מרגניתא דרבי מאיר - על הש"ס.
- אמרי דעת - אוסף חידושים בהלכה ובאגדה. אבד במהלך השואה.
- זכרון מאיר- אוסף חידושים
- שו"ת מהר"ם שפירא
| תקופת חייו של רבי מאיר שפירא על ציר הזמן |
|---|
 |
- ↑ הרב א.ב.צ. שורין, קשת גבורים ח"ג עמ' 243.