רבי ישמעאל בן חכמון: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''רבי ישמעאל בן חכמון''' היה מחכמי מצרים הראשונים, מחבר פירוש להלכות הרי"ף. ==תקופת חי...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תקופת חייו== | ==תקופת חייו== | ||
יש שכתבו שרבי ישמעאל חי בשנות הר' לאלף השישי<ref>{{מקור|אוצר הגדולים אלופי יעקב ח"ו סי' | יש שכתבו שרבי ישמעאל חי בשנות הר' לאלף השישי<ref>{{מקור|אוצר הגדולים אלופי יעקב ח"ו סי' תתתשפ"ה|כן}}</ref>, ויש שכתבו שיתכן כי נפטר לפני שנת ק"ע, ואולי אף חי בדורו של ה[[רמב"ם]]<ref>{{מקור|מבוא הרב חיים מאיר יחיאל הלוי שטינברג להמדורתו|כן}}.</ref>. | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
גרסה אחרונה מ־23:57, 6 באוקטובר 2020
|
|
רבי ישמעאל בן חכמון היה מחכמי מצרים הראשונים, מחבר פירוש להלכות הרי"ף.
תקופת חייו[עריכה]
יש שכתבו שרבי ישמעאל חי בשנות הר' לאלף השישי[1], ויש שכתבו שיתכן כי נפטר לפני שנת ק"ע, ואולי אף חי בדורו של הרמב"ם[2].
חיבוריו[עריכה]
על פי החיד"א (שם הגדולים א שפז) כתב פירושים על התלמוד ועל משנה תורה, אולם לידינו הגיע רק פירושו על הלכות הרי"ף למסכת עירובין ופירוש על מסכת בבא בתרא ושרידים על מסכת גיטין. בחיבוריו מזכיר את רש"י (אותו מכנה רשצז"ל- רבי שלמה צרפתי זכרונו לברכה), הרמב"ם, רב האי גאון, רב נסים גאון, רבינו חננאל בן חושיאל, הערוך, הר"י מיגאש והתוספות.
פירושו לרי"ף על עירובין יצא לאור לראשונה מכתבי יד על ידי הרב חיים מאיר יחיאל הלוי שטינברג בבני ברק בשנת תשל"ד. חידושיו על מסכת בבא בתרא הודפסו לראשונה על ידי הרב משה הרשלר בשנת תשל"א, תחילה ללא זיהוי המחבר. בשנת תשמ"ט הדפיס הרב הרשלר בשנית את החיבור, יחד עם השרידים לסמכת גיטין, תחת �שם "חידושי ר"י בן חכמון" (הזיהוי נעשה בעקבות השוואה לכתבי יהיד שהוציא הרב שטינברג על מסכת עירובין).