רבי יחזקאל עזרא רחמים: הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית: הרב יחזקאל עזרא בן רחמים (כונה גם היע"ר; 1876, בגדאד – 1908, ירושלים) הי...") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מתוך הויקיפדיה העברית: הרב יחזקאל עזרא בן רחמים (כונה גם היע"ר; 1876, בגדאד – 1908, ירושלים) היה [[תלמיד חכם]], חברו של [[הרב יעקב חיים סופר (הראשון)]] ורבו של [[הרב עזרא עטייה]]. חיבר ספר הלכה בשם "עצי היער" וספר חידושים על הש"ס בשם "כנסת יחזקאל". | מתוך הויקיפדיה העברית: הרב יחזקאל עזרא בן רחמים (כונה גם היע"ר; 1876, בגדאד – 1908, ירושלים) היה [[תלמיד חכם]], חברו של [[הרב יעקב חיים סופר (הראשון)]] ורבו של [[הרב עזרא עטייה]]. חיבר ספר הלכה בשם "עצי היער" וספר חידושים על הש"ס בשם "כנסת יחזקאל". | ||
==ראשית חייו== | |||
יחזקאל עזרא נולד ב-[[25 באפריל]] [[1876]] ב[[בגדאד]] לאביו [[מולא#אצל יהודים|מולא]] רחמים, והיה אחיו הגדול של [[הראשון לציון]] הרב [[יצחק נסים]]. כפי שנכתב על ידי המו"לים של ספרו,{{הערה|בהקדמה לספר עצי היע"ר.}} עוד מצעירותו היה שקדן וחכם, ובגיל צעיר התכתב עם חכמי הדור ב[[שו"ת]]ים וחידושי תורה. הרב [[חיים חזקיהו מדיני]] בספרו "שדי חמד" מכתיר את יחזקאל עזרא, שהיה אז בן 15, בתארים נכבדים. | |||
{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/14154 '''שדי חמד השלם - ג''''], מערכת הלמ"ד, אות י"ד. "ידידי, הרב המובהק, חריף, ובקי מוהר"ר".}} גם הרב [[רחמים נסים יצחק פלאג'י]], בספרו "יפה ללב", מכנה את יחזקאל עזרא "ארי שבחבורה" ו"אספקלריה המאירה". בין הרבנים שהכירוהו והעריכוהו ניתן למנות גם את הרב [[יוסף חיים מבגדאד]], הרב [[אברהם ביג'אג'ו]], הרב [[בן ציון אברהם קואינקה]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. | |||
==עלייתו ל[[ארץ ישראל]]== | |||
בשנת [[1904]] עלה יחזקאל עזרא ל[[ארץ ישראל]] יחד עם הרבנים [[יעקב חיים סופר]] ו[[צדקה חוצין (השני)|צדקה חוצין]]. עם בואם פקדו את המקומות הקדושים, ו[[פולחן קברי צדיקים ביהדות|השתטחו על קברי צדיקים]]. הם בקרו אצל חכמי ארץ ישראל, ביניהם רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] ורבי [[אליהו מני (רב)|אליהו מני]]. את רשמיו מהפגישה עם רבי אליהו מני העלה יחזקאל עזרא על הכתב, ושלחם ל"בן איש חי" שבעצמו היה תלמידו של רבי אליהו מני. יחזקאל עזרא השתקע ב[[ירושלים]] ולא יצא ממנה עד יום [[מוות|מותו]], בה הקדיש את כל זמנו ללימוד עצמי ולימוד תלמידים. הרב [[עזרא עטיה]] שהיה לאחר מכן ראש [[ישיבת פורת יוסף]], היה תלמידו וראה בו את רבו המובהק.{{הערה|רבו המובהק - שממנו קנה את רוב חוכמתו.}} בירושלים שם דגש מיוחד על לימודי [[קבלה|חכמת הקבלה]] אותם למד אצל רבו המקובל רבי [[חיים שאול הכהן דוויק]]. | |||
גרסה מ־05:57, 15 בינואר 2019
|
|
מתוך הויקיפדיה העברית: הרב יחזקאל עזרא בן רחמים (כונה גם היע"ר; 1876, בגדאד – 1908, ירושלים) היה תלמיד חכם, חברו של הרב יעקב חיים סופר (הראשון) ורבו של הרב עזרא עטייה. חיבר ספר הלכה בשם "עצי היער" וספר חידושים על הש"ס בשם "כנסת יחזקאל".
ראשית חייו
יחזקאל עזרא נולד ב-25 באפריל 1876 בבגדאד לאביו מולא רחמים, והיה אחיו הגדול של הראשון לציון הרב יצחק נסים. כפי שנכתב על ידי המו"לים של ספרו,[1] עוד מצעירותו היה שקדן וחכם, ובגיל צעיר התכתב עם חכמי הדור בשו"תים וחידושי תורה. הרב חיים חזקיהו מדיני בספרו "שדי חמד" מכתיר את יחזקאל עזרא, שהיה אז בן 15, בתארים נכבדים. [2] גם הרב רחמים נסים יצחק פלאג'י, בספרו "יפה ללב", מכנה את יחזקאל עזרא "ארי שבחבורה" ו"אספקלריה המאירה". בין הרבנים שהכירוהו והעריכוהו ניתן למנות גם את הרב יוסף חיים מבגדאד, הרב אברהם ביג'אג'ו, הרב בן ציון אברהם קואינקה והרב יוסף חיים זוננפלד.
עלייתו לארץ ישראל
בשנת 1904 עלה יחזקאל עזרא לארץ ישראל יחד עם הרבנים יעקב חיים סופר וצדקה חוצין. עם בואם פקדו את המקומות הקדושים, והשתטחו על קברי צדיקים. הם בקרו אצל חכמי ארץ ישראל, ביניהם רבי חיים חזקיהו מדיני ורבי אליהו מני. את רשמיו מהפגישה עם רבי אליהו מני העלה יחזקאל עזרא על הכתב, ושלחם ל"בן איש חי" שבעצמו היה תלמידו של רבי אליהו מני. יחזקאל עזרא השתקע בירושלים ולא יצא ממנה עד יום מותו, בה הקדיש את כל זמנו ללימוד עצמי ולימוד תלמידים. הרב עזרא עטיה שהיה לאחר מכן ראש ישיבת פורת יוסף, היה תלמידו וראה בו את רבו המובהק.[3] בירושלים שם דגש מיוחד על לימודי חכמת הקבלה אותם למד אצל רבו המקובל רבי חיים שאול הכהן דוויק.
- ↑ בהקדמה לספר עצי היע"ר.
- ↑ שדי חמד השלם - ג', מערכת הלמ"ד, אות י"ד. "ידידי, הרב המובהק, חריף, ובקי מוהר"ר".
- ↑ רבו המובהק - שממנו קנה את רוב חוכמתו.