רבי חנוך העניך אייגש: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: 200px|ימין|ממוזער| שער הספר "מרחשת" '''רבי חנוך העניך אייגשׂ''' ('''אייגס''') היה רבה האחרון של ...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Marheshet.jpg|200px| | {{מפנה|מרחשת|קרבן בבית המקדש|מנחת מרחשת}} | ||
[[תמונה:Marheshet.jpg|200px|שמאל|ממוזער| שער הספר "מרחשת"]] | |||
'''רבי חנוך העניך אייגשׂ''' ('''אייגס''') היה רבה האחרון של וילנא, מגדולי למדני ליטא ומחבר ספר "'''מרחשת'''". מראשי [[תנועת המזרחי]] בליטא. | '''רבי חנוך העניך אייגשׂ''' ('''אייגס''') היה רבה האחרון של וילנא, מגדולי למדני ליטא ומחבר ספר "'''מרחשת'''". מראשי [[תנועת המזרחי]] בליטא. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד ברוסייני, פלך קובנה, ליטא, בשנת תרכ"ד לאביו ר' שמחה ראובן, סוחר ומחבר ספרים פורה (כינויו היה ש"ר העדולמי). למד | נולד ברוסייני, פלך קובנה, ליטא, בשנת תרכ"ד לאביו ר' שמחה ראובן, סוחר ומחבר ספרים פורה (כינויו היה ש"ר העדולמי). למד תורה בבריסק, שם הושפע מ[[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק]], בעל "[[בית הלוי]]". לאחר מכן למד בקובנה ב"בית המדרש הנויאזי", בית מדרשו של [[רבי ישראל סלנטר]]. לאחר מכן למד ב[[ישיבת וולוז'ין]]. נשא לאשה את הינדא, נכדתו של ר' שמואל ז'יברטנסקי, מורה הוראה בווילנא. | ||
בשנת תרנ"ח התמנה לכהן כרב בוילנא. בשנת תר"ע נבחר כאחד מנציגי רבני פלך וילנא בכנס הרבנים בפטרבורג. | בשנת תרנ"ח התמנה לכהן כרב בוילנא. בשנת תר"ע נבחר כאחד מנציגי רבני פלך וילנא בכנס הרבנים בפטרבורג. | ||
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], מילא את מקומו של [[רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי]] כרב הראשי של קהילת וילנא. גם לאחר ששב הרב גרודז'ינסקי, נמשך שיתוף הפעולה ביניהם. יחד הם פעלו בעד מינויו של הרב יצחק רובינשטיין לרב בוילנא, | בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], מילא את מקומו של [[רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי]] כרב הראשי של קהילת וילנא. גם לאחר ששב הרב גרודז'ינסקי, נמשך שיתוף הפעולה ביניהם. יחד הם פעלו בעד מינויו של הרב יצחק רובינשטיין לרב בוילנא, וכנגד מינויו של "רב מטעם". | ||
לאחר המלחמה, כשהוקם בוילנא "ה[[כולל]] לאברכים" אליו נתקבצו מטובי האברכים בליטא, נבחר להיות ממלא מקומו של ר' חיים עוזר בנשיאות הכולל. | לאחר המלחמה, כשהוקם בוילנא "ה[[כולל]] לאברכים" אליו נתקבצו מטובי האברכים בליטא, נבחר להיות ממלא מקומו של ר' חיים עוזר בנשיאות הכולל. | ||
בקיץ תרע"ז השתתף בייסוד " | בקיץ תרע"ז השתתף בייסוד "האסיפה הלאומית" בוילנא, שמטרתה היתה לסייע להשגת זכות יהודית על הארץ, להפיץ את רעיונות שיבת ציון, לחזק את החינוך ועוד. | ||
בי"ז באלול תרע"ט, לאחר שהסתדרות הלאומית שינתה את פניה, היה שותף לייסוד המזרחי בוילנא, | בי"ז באלול תרע"ט, לאחר שהסתדרות הלאומית שינתה את פניה, היה שותף לייסוד "המזרחי" בוילנא, לאחר שהעיר עברה לידיים פולניות. | ||
בשנת תרפ"ד | בשנת תרפ"ד כיהן כסגן יושב ראש ועידת המזרחי בוילנא, ובועידה בשנת תרפ"ז בורשה שימש כיו"ר. | ||
הוא חתם על "קול קורא" להצטרף למזרחי. | הוא חתם על "קול קורא" להצטרף למזרחי. אמנם, עם מעבר מרכז המזרחי מוילנא לורשה, חדל מפעילות אקטיבית במזרחי, אולם המשיך לתמוך בתנועה ולעזור לה כשהזדמן לידו. הוא עודד את בנו, שמחה ראובן לפעליות ציונית במזרחי. | ||
בשנת תרצ"ה היה מיוזמי הקמת המחלקה החרדית בקרן הקיימת לישראל. | בשנת תרצ"ה היה מיוזמי הקמת המחלקה החרדית בקרן הקיימת לישראל. | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
לאחר פטירת ר' חיים עוזר, בשנת ת"ש, נחשב לראש רבני וילנא. | לאחר פטירת ר' חיים עוזר, בשנת ת"ש, נחשב לראש רבני וילנא. | ||
הרב אייגש נרצח ב[[שואה]]. ישנה עדות אחת לפיה נרצח בט"ו | הרב אייגש נרצח ב[[שואה]]. ישנה עדות אחת לפיה נרצח בט"ו ב[[אלול]] תש"א, וישנה עדות לפיה נרצח בימי [[בין המיצרים]]. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''מרחשת''''- חקרי הלכה ודיונים תלמודיים. ספר זה פופולרי מאד בישיבות. הספר נקרא כך משום "אשר רחש לבי דברים טובים ונימוקים", כלשון המחבר בשער הספר. בהקדמת הספר, מביע המחבר הסתייגות מ[[שיטת בריסק]], ואף על פי שספרו מלא בחידושים למדניים ופלפלניים, אינו משתמש בשיטה זו. | *'''מרחשת''''- חקרי הלכה ודיונים תלמודיים. ספר זה פופולרי מאד בישיבות. הספר נקרא כך משום "אשר רחש לבי דברים טובים ונימוקים", כלשון המחבר בשער הספר. בהקדמת הספר, מביע המחבר הסתייגות מ[[שיטת בריסק]], ואף על פי שספרו מלא בחידושים למדניים ופלפלניים, אינו משתמש בשיטה זו. | ||
| שורה 31: | שורה 33: | ||
*[http://hebrewbooks.org/1462| הספר "מרחשת"] באתר היברו בוקס. | *[http://hebrewbooks.org/1462| הספר "מרחשת"] באתר היברו בוקס. | ||
{{מיון רגיל:אייגש חנוך העניך}} | {{מיון רגיל:אייגש חנוך העניך}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים שנספו בשואה]] | [[קטגוריה:רבנים שנספו בשואה]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבני תנועת המזרחי]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]] | [[קטגוריה:רבנים ליטאים]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:09, 23 בדצמבר 2012
|
|
- הדף "מרחשת" מפנה לכאן. לערך העוסק בקרבן בבית המקדש, ראו מנחת מרחשת.
רבי חנוך העניך אייגשׂ (אייגס) היה רבה האחרון של וילנא, מגדולי למדני ליטא ומחבר ספר "מרחשת". מראשי תנועת המזרחי בליטא.
תולדות חייו[עריכה]
נולד ברוסייני, פלך קובנה, ליטא, בשנת תרכ"ד לאביו ר' שמחה ראובן, סוחר ומחבר ספרים פורה (כינויו היה ש"ר העדולמי). למד תורה בבריסק, שם הושפע מרבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק, בעל "בית הלוי". לאחר מכן למד בקובנה ב"בית המדרש הנויאזי", בית מדרשו של רבי ישראל סלנטר. לאחר מכן למד בישיבת וולוז'ין. נשא לאשה את הינדא, נכדתו של ר' שמואל ז'יברטנסקי, מורה הוראה בווילנא.
בשנת תרנ"ח התמנה לכהן כרב בוילנא. בשנת תר"ע נבחר כאחד מנציגי רבני פלך וילנא בכנס הרבנים בפטרבורג.
בזמן מלחמת העולם הראשונה, מילא את מקומו של רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי כרב הראשי של קהילת וילנא. גם לאחר ששב הרב גרודז'ינסקי, נמשך שיתוף הפעולה ביניהם. יחד הם פעלו בעד מינויו של הרב יצחק רובינשטיין לרב בוילנא, וכנגד מינויו של "רב מטעם".
לאחר המלחמה, כשהוקם בוילנא "הכולל לאברכים" אליו נתקבצו מטובי האברכים בליטא, נבחר להיות ממלא מקומו של ר' חיים עוזר בנשיאות הכולל.
בקיץ תרע"ז השתתף בייסוד "האסיפה הלאומית" בוילנא, שמטרתה היתה לסייע להשגת זכות יהודית על הארץ, להפיץ את רעיונות שיבת ציון, לחזק את החינוך ועוד.
בי"ז באלול תרע"ט, לאחר שהסתדרות הלאומית שינתה את פניה, היה שותף לייסוד "המזרחי" בוילנא, לאחר שהעיר עברה לידיים פולניות.
בשנת תרפ"ד כיהן כסגן יושב ראש ועידת המזרחי בוילנא, ובועידה בשנת תרפ"ז בורשה שימש כיו"ר.
הוא חתם על "קול קורא" להצטרף למזרחי. אמנם, עם מעבר מרכז המזרחי מוילנא לורשה, חדל מפעילות אקטיבית במזרחי, אולם המשיך לתמוך בתנועה ולעזור לה כשהזדמן לידו. הוא עודד את בנו, שמחה ראובן לפעליות ציונית במזרחי.
בשנת תרצ"ה היה מיוזמי הקמת המחלקה החרדית בקרן הקיימת לישראל.
לאחר פטירת ר' חיים עוזר, בשנת ת"ש, נחשב לראש רבני וילנא.
הרב אייגש נרצח בשואה. ישנה עדות אחת לפיה נרצח בט"ו באלול תש"א, וישנה עדות לפיה נרצח בימי בין המיצרים.
ספריו[עריכה]
- מרחשת'- חקרי הלכה ודיונים תלמודיים. ספר זה פופולרי מאד בישיבות. הספר נקרא כך משום "אשר רחש לבי דברים טובים ונימוקים", כלשון המחבר בשער הספר. בהקדמת הספר, מביע המחבר הסתייגות משיטת בריסק, ואף על פי שספרו מלא בחידושים למדניים ופלפלניים, אינו משתמש בשיטה זו.
- מנחת חֵנוך- בענייני סדר קודשים, מסכת עבודה זרה ועוד. צורף לספר "עולת שמואל", שבו הובאו חידושי תורתו של חמיו - הרב שמואל זיברטנסקי.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הספר "מרחשת" באתר היברו בוקס.