רבי גרשון חנוך ליינר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''רבי גרשון חנוך (העניך) ליינר''' הוא ה[[אדמו"ר]] השלישי מראדזין. נכדו של מייסד השושלת, [[רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא]], בעל "מי השילוח". נודע בעיקר בזכות מחקרו בעקבות ה[[תכלת]] וחידוש מצוותה. הוא אף כתב על כך שלושה ספרים: '''שפוני טמוני חול''', '''עין התכלת''' ו'''ספר התכלת'''. כמו כן, כתב את הספרים '''סדרי טהרות'''- קיבוץ של גמרא [[תלמוד בבלי|בבלי]] ו[[ירושלמי]] על [[מסכת כלים]] ו[[מסכת ידיים]], ו'''ארחות חיים''' על צוואת [[רבי אליעזר הגדול'''.  כתב עוד הרבה ספרים בהלכה, וכן הוציא לאור כתבים של אביו- בעל ה"בית יעקב". נהיה אדמו"ר בשנת תרל"ח והמשיך בנשיאותו עד שנת תרנ"א, בה נפטר.  
'''רבי גרשון חנוך (העניך) ליינר''' הוא ה[[אדמו"ר]] השלישי מראדזין. נכדו של מייסד השושלת, [[רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא]], בעל "מי השילוח". נודע בעיקר בזכות מחקרו בעקבות ה[[תכלת]] וחידוש מצוותה. הוא אף כתב על כך שלושה ספרים: '''שפוני טמוני חול''', '''עין התכלת''' ו'''ספר התכלת'''. כמו כן, כתב את הספרים '''סדרי טהרות'''- קיבוץ של גמרא [[תלמוד בבלי|בבלי]] ו[[ירושלמי]] על [[מסכת כלים]] ו[[מסכת ידיים]], ו'''ארחות חיים''' על צוואת [[רבי אליעזר הגדול]].  כתב עוד הרבה ספרים בהלכה, וכן הוציא לאור כתבים של אביו- בעל ה"בית יעקב". כתב ספר '''הקדמה והפתיחה''' שמהווה מעין הקדמה ל"בית יעקב" ובו מסביר הרבה מיסודות ה[[קבלה]] והשתלשלותה. נהיה אדמו"ר בשנת תרל"ח והמשיך בנשיאותו עד שנת תרנ"א, בה נפטר.  
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|ליינר גרשון]]
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות|ליינר גרשון]]
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]]
{{מיון רגיל:ליינר גרשון}}

גרסה מ־22:03, 4 באפריל 2011

רבי גרשון חנוך (העניך) ליינר הוא האדמו"ר השלישי מראדזין. נכדו של מייסד השושלת, רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא, בעל "מי השילוח". נודע בעיקר בזכות מחקרו בעקבות התכלת וחידוש מצוותה. הוא אף כתב על כך שלושה ספרים: שפוני טמוני חול, עין התכלת וספר התכלת. כמו כן, כתב את הספרים סדרי טהרות- קיבוץ של גמרא בבלי וירושלמי על מסכת כלים ומסכת ידיים, וארחות חיים על צוואת רבי אליעזר הגדול. כתב עוד הרבה ספרים בהלכה, וכן הוציא לאור כתבים של אביו- בעל ה"בית יעקב". כתב ספר הקדמה והפתיחה שמהווה מעין הקדמה ל"בית יעקב" ובו מסביר הרבה מיסודות הקבלה והשתלשלותה. נהיה אדמו"ר בשנת תרל"ח והמשיך בנשיאותו עד שנת תרנ"א, בה נפטר.