רבי ברוך ממז'יבוז'

רבי ברוך ממז'יבוז' מראשוני האדמו"רים.

תולדות חייו

נולד בשנת תקע"ז לערך לרבי יחיאל אשכנזי ואדל- בת הבעל שם טוב. גדל על ברכי סבו והתחבב עליו, וכבר אז ניכרה פקחותו. תלמידי הבעש"ט ניבאו לו גדולות. למד חסידות מרבי פנחס מקוריץ, מרבי דב בער המגיד ממזריטש ומרבי יעקב יוסף מפולנאה. לאחר פטירת המגיד בשנת תקל"ג קיבל את סמכוות של רבי מנחם מנדל מוויטבסק, והתכתב איתו כאשר ר' מנחם מנדל שהה בארץ ישראל.

נשא בזיווג ראשון את בתו של ר' טוביה קצקש מאוסטרהא, ובזיווג שני את בתו של בן דודו ר' אהרן מטיטוב, בן ר' צבי בן הבעש"ט.

החל לכהן כאדמו"ר, כנראה בשנת תקל"ז, בטולטשין. כאדמו"ר, נהג בפאר, בנה בית מפואר ונסע במרכבה מפוארת. מטולטשין עבר לעירו של סבו - מז'יבוז', שם התקבצו סביבו אפי חסידים. הוא צה להיות ממשיכו של סבו ולרכז סביבו אצת כל החסידים, אולם אדמו"רים שהקימו להם חצרות נפרדות לא הסכימו שהוא יכה כ"אדמו"ר ראשי" כסבו. בשל כך, פרצו מחלוקות קשות בינו לבינם, במיוחד עם רבי לוי יצחק מברדיטשב, רבי שניאור זלמן מלאדי ורבי יעקב יצחק החוזה מלבלין^[1].

נפטר בי"ח בכסלו תקע"א. מכיוון שלא היו לו בנים, נפסקה חסידות מז'יבוז'.