צנזורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|סיבה=ערוך בצורה לא נאותה}} | {{לשכתב|סיבה=ערוך בצורה לא נאותה}} | ||
השמטה או שינוי של קטעים מתוך טקסט, שלא על דעת כותבו, מחמת התנגדות המשמיטים לתוכן המושמט או לפרסום תוכן זה. | |||
== צנזורה לספרי הקודש == | == צנזורה לספרי הקודש == | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==== תאוריית הלל הלפרין ==== | ==== תאוריית הלל הלפרין ==== | ||
{{להשלים|סיבה=נראה כאוסף השערות לא מבוססות}} | {{להשלים|סיבה=נראה כאוסף השערות לא מבוססות}} | ||
הלל הלפרין מציע כמה חידושים בעזרת ניסיון להבין מה צונזר{{דרוש מקור}}: | הלל הלפרין מציע כמה חידושים בעזרת ניסיון להבין מה צונזר{{דרוש מקור}}: | ||
* ה[[משנה]] הראשונה ב[[ש"ס]] פותחת בדיני [[קריאת שמע]]: "מאמתי קוראים את שמע..." - למה היתחילו את המשניות במשנה הזאת? יש המסבירים ש[[קריאת שמע]] היא המצוה הראשונה שיהודי מקיים מיד ב[[בר מצוה|כניסתו למצוות]]{{דרוש מקור}}. ויש המסבירים{{דרוש מקור}} ש[[רבי יהודה הנשיא]] רצה לפתוח במצות [[מסירות נפש]] שהיא המצווה החשובה ביותר{{דרוש מקור}}, ולהביא דוגמא מ[[רבי עקיבא]] שנשרף על המוקד ונפשו יצאה בקריאת שמע {{מקור|בבלי:ברכות סא ב$ברכות סא:|כן}}, ומתוך כך לעבור לדיני קריאת שמע ("מאמתי קוראים...") אבל את המשנה הראשונה הוא מחק, כדי שה[[רומאים]] לא יוציאו אותו להורג. | * ה[[משנה]] הראשונה ב[[ש"ס]] פותחת בדיני [[קריאת שמע]]: "מאמתי קוראים את שמע..." - למה היתחילו את המשניות במשנה הזאת? יש המסבירים ש[[קריאת שמע]] היא המצוה הראשונה שיהודי מקיים מיד ב[[בר מצוה|כניסתו למצוות]]{{דרוש מקור}}. ויש המסבירים{{דרוש מקור}} ש[[רבי יהודה הנשיא]] רצה לפתוח במצות [[מסירות נפש]] שהיא המצווה החשובה ביותר{{דרוש מקור}}, ולהביא דוגמא מ[[רבי עקיבא]] שנשרף על המוקד ונפשו יצאה בקריאת שמע {{מקור|בבלי:ברכות סא ב$ברכות סא:|כן}}, ומתוך כך לעבור לדיני קריאת שמע ("מאמתי קוראים...") אבל את המשנה הראשונה הוא מחק, כדי שה[[רומאים]] לא יוציאו אותו להורג. | ||
* ב[[שירת הים]] נאמר "עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה" {{מקור|(}}{{מקור|שמות טו, ב}}{{מקור|;}} {{מקור|תהלים קיח, יד}}{{מקור|; וכעי"ז ב}}{{מקור|ישעיהו יב, ב}}{{מקור|)}}. יש המפרשים{{דרוש מקור}} שהאות ו' משמשת כ-ב', וצריך להבין את הפסוק: עוזי בזמרת י-ה, כלומר: דור מצרים, דור העבדים הפוחדים ממצרים, מזמרים: העוז שלנו הוא בזמרה לה' וזה מושיע אותנו מהמצרים. יש הטוענים{{דרוש מקור}} שהנוצרים הטועים לחשוב שהישועה באה רק מ[[אותו האיש]] צנזרו את המפרשים שפירשו כך. | * ב[[שירת הים]] נאמר "עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה" {{מקור|(}}{{מקור|שמות טו, ב}}{{מקור|;}} {{מקור|תהלים קיח, יד}}{{מקור|; וכעי"ז ב}}{{מקור|ישעיהו יב, ב}}{{מקור|)}}. יש המפרשים{{דרוש מקור}} שהאות ו' משמשת כ-ב'{{דרוש מקור}}, וצריך להבין את הפסוק: עוזי בזמרת י-ה, כלומר: דור מצרים, דור העבדים הפוחדים ממצרים, מזמרים: העוז שלנו הוא בזמרה לה' וזה מושיע אותנו מהמצרים. יש הטוענים{{דרוש מקור}} שהנוצרים הטועים לחשוב שהישועה באה רק מ[[אותו האיש]] צנזרו את המפרשים שפירשו כך. | ||
* במה [[חטא]] [[משה]] שלא נכנס ל[[ארץ ישראל]]? יש המפרשים שאמירת משה: "הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם?" {{מקור|במדבר כ, י|כן}} מביאה לחשוב שבכוחו העצמי הוא הוציא מים, "ואולי חשבו העם כי משה ו[[אהרן]] בחכמתם הוציאו להם מים מן הסלע הזה" ולא הקב"ה {{מקור|רמב"ן במדבר כ, ח#בשם רבנו חננאל|כן}} . יש המשערים שפירוש זה לא התקבל, מפחד הצנזורה הנוצרית שלא יכלה לסבול פירוש כזה, שכן לטעותם האדם יכול להיות אל, וחטאו של משה מתגמד לגבי תפיסתם את [[יש"ו]]{{דרוש מקור}}. | * במה [[חטא]] [[משה]] שלא נכנס ל[[ארץ ישראל]]? יש המפרשים שאמירת משה: "הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם?" {{מקור|במדבר כ, י|כן}} מביאה לחשוב שבכוחו העצמי הוא הוציא מים, "ואולי חשבו העם כי משה ו[[אהרן]] בחכמתם הוציאו להם מים מן הסלע הזה" ולא הקב"ה {{מקור|רמב"ן במדבר כ, ח#בשם רבנו חננאל|כן}} . יש המשערים שפירוש זה לא התקבל, מפחד הצנזורה הנוצרית שלא יכלה לסבול פירוש כזה, שכן לטעותם האדם יכול להיות אל, וחטאו של משה מתגמד לגבי תפיסתם את [[יש"ו]]{{דרוש מקור}}. | ||
=== צנזורה יהודית === | === צנזורה יהודית === | ||
גרסה מ־18:08, 5 ביוני 2012
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: ערוך בצורה לא נאותה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
השמטה או שינוי של קטעים מתוך טקסט, שלא על דעת כותבו, מחמת התנגדות המשמיטים לתוכן המושמט או לפרסום תוכן זה.
צנזורה לספרי הקודש
צנזורה מפחד השלטונות הנכריים
במשך מאות בשנים צנזרו השלטונות הנוצרים ספרים רבים בכתבי הקודש.
תאוריית הלל הלפרין
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה. בקצרה: נראה כאוסף השערות לא מבוססות.
הלל הלפרין מציע כמה חידושים בעזרת ניסיון להבין מה צונזר(דרוש מקור):
- המשנה הראשונה בש"ס פותחת בדיני קריאת שמע: "מאמתי קוראים את שמע..." - למה היתחילו את המשניות במשנה הזאת? יש המסבירים שקריאת שמע היא המצוה הראשונה שיהודי מקיים מיד בכניסתו למצוות(דרוש מקור). ויש המסבירים(דרוש מקור) שרבי יהודה הנשיא רצה לפתוח במצות מסירות נפש שהיא המצווה החשובה ביותר(דרוש מקור), ולהביא דוגמא מרבי עקיבא שנשרף על המוקד ונפשו יצאה בקריאת שמע (ברכות סא:), ומתוך כך לעבור לדיני קריאת שמע ("מאמתי קוראים...") אבל את המשנה הראשונה הוא מחק, כדי שהרומאים לא יוציאו אותו להורג.
- בשירת הים נאמר "עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה" (שמות טו, ב; תהלים קיח, יד; וכעי"ז בישעיהו יב, ב). יש המפרשים(דרוש מקור) שהאות ו' משמשת כ-ב'(דרוש מקור), וצריך להבין את הפסוק: עוזי בזמרת י-ה, כלומר: דור מצרים, דור העבדים הפוחדים ממצרים, מזמרים: העוז שלנו הוא בזמרה לה' וזה מושיע אותנו מהמצרים. יש הטוענים(דרוש מקור) שהנוצרים הטועים לחשוב שהישועה באה רק מאותו האיש צנזרו את המפרשים שפירשו כך.
- במה חטא משה שלא נכנס לארץ ישראל? יש המפרשים שאמירת משה: "הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם?" (במדבר כ, י) מביאה לחשוב שבכוחו העצמי הוא הוציא מים, "ואולי חשבו העם כי משה ואהרן בחכמתם הוציאו להם מים מן הסלע הזה" ולא הקב"ה (רמב"ן במדבר כ, ח בשם רבנו חננאל) . יש המשערים שפירוש זה לא התקבל, מפחד הצנזורה הנוצרית שלא יכלה לסבול פירוש כזה, שכן לטעותם האדם יכול להיות אל, וחטאו של משה מתגמד לגבי תפיסתם את יש"ו(דרוש מקור).
צנזורה יהודית
צנזורה בענייני החול
- איסור שקר
- זכות הציבור לדעת?
צנזורה עיתונאית מטעמים בטחוניים
(האם יש בנושא זה חומר תורני?)
צנזורה מחמת צנעת הפרט
איסור לשון הרע, מה נכון לגלות ומה נכון להסתיר,...