צום גדליה: הבדלים בין גרסאות בדף

צום גדליה הוא ה"צום השביעי" שחל בג' בתשרי, יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם . תלמוד ירושלמי במסכת תענית מונה את הצומות כדלקמן: "צום הרביעי זה י"ז בתמוז שנשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטומוס את התורה והעמיד צלם בהיכל צום החמישי זה ט"ב שבו חרב הבית בראשונה ובשנייה צום השביעי זה ג' בתשרי יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם צום העשירי זה י' בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלם. "(דף כג,ב פרק ד הלכה ה גמרא).

תולדות הצום

בספר ירמיהו מסופר כי גדליה בן אחיקם מונה על ידי מלך בבל לממונה על שארית הפליטה שנשארו בממלכת יהודה לאחר חורבן הבית הראשון. נְבוּזַרְאֲדָן שואל את ירמיהו אם הוא רוצה להגלות לבבל או להשאר בארץ ישראל. ירמיהו בוחר להשאר בארץ עם שארית העם, וכך נאמר: "

הַדָּבָר אֲשֶׁר-הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת ה', אַחַר שַׁלַּח אֹתוֹ נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים, מִן-הָרָמָה--בְּקַחְתּוֹ אֹתוֹ, וְהוּא-אָסוּר בָּאזִקִּים בְּתוֹךְ כָּל-גָּלוּת יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה, הַמֻּגְלִים, בָּבֶלָה. וַיִּקַּח רַב-טַבָּחִים, לְיִרְמְיָהוּ; וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' אֱלֹהֶיךָ דִּבֶּר אֶת-הָרָעָה הַזֹּאת, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה. וַיָּבֵא וַיַּעַשׂ ה', כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר: כִּי-חֲטָאתֶם לַה' וְלֹא-שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ, וְהָיָה לָכֶם דבר (הַדָּבָר) הַזֶּה. וְעַתָּה הִנֵּה פִתַּחְתִּיךָ הַיּוֹם, מִן-הָאזִקִּים אֲשֶׁר עַל יָדֶךָ אִם-טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶל בֹּא וְאָשִׂים אֶת-עֵינִי עָלֶיךָ, וְאִם-רַע בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא-אִתִּי בָבֶל חֲדָל: רְאֵה כָּל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, אֶל-טוֹב וְאֶל-הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת שָׁמָּה לֵךְ. וְעוֹדֶנּוּ לֹא-יָשׁוּב, וְשֻׁבָה אֶל-גְּדַלְיָה בֶן-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ-בָּבֶל בְּעָרֵי יְהוּדָה וְשֵׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ הָעָם, אוֹ אֶל-כָּל-הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת, לֵךְ; וַיִּתֶּן-לוֹ רַב-טַבָּחִים אֲרֻחָה וּמַשְׂאֵת, וַיְשַׁלְּחֵהוּ. וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ אֶל-גְּדַלְיָה בֶן-אֲחִיקָם, הַמִּצְפָּתָה; וַיֵּשֶׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ הָעָם, הַנִּשְׁאָרִים בָּאָרֶץ. מ',א'-ו').

גדליה בן אחיקם מבטיח לנשארים כי יוכלו לשבת בבטחון בארץ, הם וגם היהודים אשר נמלטו לארצות השכנות:" וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן, וּלְאַנְשֵׁיהֶם לֵאמֹר, אַל-תִּירְאוּ, מֵעֲבוֹד הַכַּשְׂדִּים; שְׁבוּ בָאָרֶץ, וְעִבְדוּ אֶת-מֶלֶךְ בָּבֶל--וְיִיטַב לָכֶם. וַאֲנִי, הִנְנִי יֹשֵׁב בַּמִּצְפָּה, לַעֲמֹד לִפְנֵי הַכַּשְׂדִּים, אֲשֶׁר יָבֹאוּ אֵלֵינוּ; וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן, וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם, וּשְׁבוּ, בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר-תְּפַשְׂתֶּם. וְגַם כָּל-הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר-בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי-עַמּוֹן וּבֶאֱדוֹם וַאֲשֶׁר בְּכָל-הָאֲרָצוֹת, שָׁמְעוּ, כִּי-נָתַן מֶלֶךְ-בָּבֶל שְׁאֵרִית, לִיהוּדָה; וְכִי הִפְקִיד עֲלֵיהֶם, אֶת-גְּדַלְיָהוּ בֶּן-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן. וַיָּשֻׁבוּ כָל-הַיְּהוּדִים, מִכָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ-שָׁם, וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ-יְהוּדָה אֶל-גְּדַלְיָהוּ, הַמִּצְפָּתָה; וַיַּאַסְפוּ יַיִן וָקַיִץ, הַרְבֵּה מְאֹד. _שם,ט'-י"ב).

אך לכך לא הסכים יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה בֶן-אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ והם הרגו את גדליהו בן אחיקם:" וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה בֶן-אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל-גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם--הַמִּצְפָּתָה; וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו, בַּמִּצְפָּה. וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-הָיוּ אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת-גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן בַּחֶרֶב--וַיָּמֶת אֹתוֹ: אֲשֶׁר-הִפְקִיד מֶלֶךְ-בָּבֶל, בָּאָרֶץ. (מ"א, א'-ג').

ןהתוצאה, שארית הפליטה יורדת למצרים:"מִפְּנֵי, הַכַּשְׂדִּים, כִּי יָרְאוּ, מִפְּנֵיהֶם: כִּי-הִכָּה יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה, אֶת-גְּדַלְיָהוּ בֶּן-אֲחִיקָם, אֲשֶׁר-הִפְקִיד מֶלֶךְ-בָּבֶל, בָּאָרֶץ" (שם, י"ח)

ייחודו של הצום

הרמב"ם במסכת תענית מגדיר כך את ייחודו של המאורע:" יום שלושה בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם, ונכבת גחלת ישראל הנשארה, וסיבב להתם גלותן" (ספר הזמנים, הלכות תענייות פרק ה'). עם רצח גדליה בן אחיקם כבתה העצמאות הישראלית והחלה הגלות.

במילים אחרות, גזרת תקוותו של עם ישראל להשתקמות פוליטית, והריגת הנצר האחרון למלכות בית דוד. לאחר מותו של גדליה הושלם חורבן הבית הראשון, ולא נותרה כל רבונות יהודית בארץ ישראל למשך שבעים שנה.

חז"ל אמרו במסכת ראש השנה: "צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ומי הרגו ישמעאל בן נתניה הרגו ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלהינו" (דף יח,ב גמרא)

על הצום

רצח גדליה בן אחיקם עצמו היה בראש השנה, אך מאחר ואין אפשרות לצום בחג, נדחה הצום לג' תשרי. הצום מתחיל מעלות השחר ומסתיים עם צאת הכוכבים.

אופי הצום הזה ומנהגי אבלות בו - כמו בתענית ציבור. גם מנהגי התפילה והקריאה בתורה הם כמו בתענית ציבור. אומרים בו "סליחות" לצום גדליה

אתר משרד החינוך, בפרק על צומות החורבן כותב: "באחד מפיוטי ה'סליחות' לצום גדליה מופיע תיאור של אירוע זה:

"אבלה נפשי וחשך תארי. בית תפארתי כנשף בו הארי. גם פליטתי אשר עזבו ושארי, דועכו כהיום בשלושה בתשרי. האש והמים הזידונים שטפונו בדלקם, ובססו מקדש ובזזו חלקם. זקני שארית אשר פלטו מיום נקם, חובלו עתה ביום צום גדליה בן אחיקם. טורפו דלת עם הארץ, יתר הגזם אכל הארבה במרץ, כורמים ויוגבים פקודת מרגיז הארץ, לוהטו ולא היה בם גודר גדר ועומד בפרץ. מה אספר ואנחותי עצומות, נקטה נפשי ומקהלותי עגומות, שריגינו אשר נשארו מיקוד אש לתעצומות, עוד הם לא נתקימו ונותשו בחמות".

קיים ספק מתי בדיוק ארעה רציחתו של גדליה. בתלמוד אמרו שביום ג' בתשרי (ר"ה יח, ב; ירושלמי תענית פ"ד ה"ה). אולם יש מן הראשונים שפרשו כי נהרג בא' בתשרי, אלא שהואיל והוא יום טוב של ראש השנה, דחו את התענית לג' בתשרי.