פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כז ט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added yair hashulchan's seif.)
מ (שוחזר מעריכות של Yair hashulchan (שיחה) לעריכה האחרונה של Arye)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר כז ט|שולחן-ערוך-אבן-העזר|כז|ט}}
{{פרשני}}
==סעיף ט==
{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר כז ט|שולחן-ערוך-אבן-העזר|כז|ט}}
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
סעיף ט - נתינה שלה ואמירה שלו, ואדם חשוב
 
בדף ז א, הגמרא מסיקה שאם אשה נותנת מנה לאיש והוא אומר - אינה מקודשת. אך באדם חשוב היא מתקדשת בהנאה שהוא הסכים לקבל ממנה את הכסף. רש"י, רא"ש ורמב"ם כתבו שמקודשת דווקא אם הוא אמר 'התקדשי לי בכך'.
 
[[טור]] ו[[שו"ע]]: אשה הנותנת לאדם חשוב והוא אומר לה שהיא תתקדש בהנאה שיש לה מקבלתו, מקודשת .


נתנה היא ואמרה לו: הילך דינר זה מתנה ואתקדש לך, ולקחו ואמר לה: הרי את מקודשת לי בהנאה זו שקבלתי ממך מתנה, אם אדם חשוב הוא, הרי זו מקודשת, שהנאה יש לה בהיותו נהנה ממנה, ובהנאה זו הקנתה עצמה לו (קידושין ו,א). וצריך חקירת חכם מי נקרא אדם שאינו חשוב להתירה בלא גט (רא"ש). ויש מחמירין אפילו לא אמרה תחלה כשנתנה: ואתקדש לך, רק נתנה סתם ואמר לה: התקדשי כו' ושתקה (תשו' הרשב"א סי' תרי"ג).


אדם חשוב: '''רי"ף,רמב"ם,שו"ע''': מקודשת דוקא כשאמרה תחילה "ואתקדש לך" וגם הוא חזר ואמר שתתקדש לו בהנאת הקבלה.
⦿ האם יש צורך גם באמירה של האשה


<blockquote>'''רא&quot;ש,ראב&quot;ד,רמ&quot;א''': מקודשת גם כשלא אמרה תחילה וגם לא חזר ואמר שתתקדש בהנאת הקבלה. מקור '''הרמ&quot;א''' הוא מ'''שו&quot;ת הרשב&quot;א''' כמבואר בד&quot;מ, אך '''הגר&quot;א''' השיג שהרשב&quot;א סובר כרי&quot;ף אלא שחושש לדעת הבה&quot;ג שגם באינו חשוב ונתנה היא ואמר הוא מקודשת מספק.
◄ [[תוס']], [[רא"ש]], [[מגיד משנה]], [[ר"ן]], [[טור]] ו[[ב"י]] בדעת הרמב"ם: גם אם שתיקה מקודשת.
</blockquote>
גדר אדם חשוב: '''עצמות יוסף,באר היטב''' – המדד סובייקטיבי אם בעיניה חשוב ונהנת מכך שמקבל ממנה. '''הב&quot;ש''' מעיר שמכאן משמע שסתם אנשים חשובים (שלא כשו&quot;ת רשב&quot;א) ואילו בחו&quot;מ קצ לגבי קניית שדה משמע להפך<ref>בפשטות נראה חלוק על העצמות יוסף כי אם המדד סובייקטיבי לא שייך לדבר על סתם בני אדם כיוון שמשתנה מאשה לאשה.</ref>, ויש לחלק ששם המע&quot;ה.


סכום הכסף: '''טיב קידושין''' – יתכן שלא מספיק שתיתן פרוטה, שמא ערך הנאת קבלתה פחות מפרוטה, אלא צריך סכום שערך הנאת קבלתו ע&quot;י חשוב שווה פרוטה.
☜ כך פסק ה[[רמ"א]].


'''מתוך הספר יאיר השולחן'''
◄ [[סמ"ג]] ו[[ב"ח]] בדעת הרמב"ם: רק אם בהתחלה אמרה שמתקדשת לו (לפני שהוא אמר לה).


==הערות שוליים==


[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
⦿ הגדרת אדם חשוב
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]
 
[[רשב"א]]: סתם בני אדם אינם מוגדרים אדם חשוב.
 
◄ [[רא"ש]]: צריך חקירת חכם כדי לקבוע מי אינו נחשב אדם חשוב ומותרת בלי גט.
 
☜ כך פסק ה[[שו"ע]].

גרסה מ־18:04, 14 באפריל 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר כז ט סעיף ט - נתינה שלה ואמירה שלו, ואדם חשוב

בדף ז א, הגמרא מסיקה שאם אשה נותנת מנה לאיש והוא אומר - אינה מקודשת. אך באדם חשוב היא מתקדשת בהנאה שהוא הסכים לקבל ממנה את הכסף. רש"י, רא"ש ורמב"ם כתבו שמקודשת דווקא אם הוא אמר 'התקדשי לי בכך'.

טור ושו"ע: אשה הנותנת לאדם חשוב והוא אומר לה שהיא תתקדש בהנאה שיש לה מקבלתו, מקודשת .


⦿ האם יש צורך גם באמירה של האשה

תוס', רא"ש, מגיד משנה, ר"ן, טור וב"י בדעת הרמב"ם: גם אם שתיקה מקודשת.

☜ כך פסק הרמ"א.

סמ"ג וב"ח בדעת הרמב"ם: רק אם בהתחלה אמרה שמתקדשת לו (לפני שהוא אמר לה).


⦿ הגדרת אדם חשוב

רשב"א: סתם בני אדם אינם מוגדרים אדם חשוב.

רא"ש: צריך חקירת חכם כדי לקבוע מי אינו נחשב אדם חשוב ומותרת בלי גט.

☜ כך פסק השו"ע.