פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יג א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר יג א

סעיף א - שלושה חודשים בין בעל לבעל

רבי מאיר (יבמות מא, א) קובע שאסור לאשה גרושה או אלמנה להתארס ולהינשא (וכן להתייבם או לחלוץ) במשך שלושה חודשים מאז שיצאה מהבעל הראשון. אמנם רבי יהודה ורבי יוסי חולקים ומתירים בחלק מהמקרים בתוך שלושת החודשים, אך בדף מג (ע"א) נפסק כרבי מאיר, וכך נקטו הראשונים.

☜ שו"ע: כל אשה שהתגרשה או התאלמנה לא תינשא ולא תתארס עד שיעברו תשעים ימים (כי צריך שלושה חודשים מלאים - שלטי גיבורים), חוץ מהיום שיצאה מהבעל הראשון ומהיום שמתארסת בו.

☜ רמ"א: אמנם אסור להתארס אך מותר לעשות שידוך (עפ"י הרא"ש ותרומת הדשן), רק שלא יכנס עמה לבית כדי שלא יבואו לידי תקלה. גם משביעים את החתן שלא יתייחדו (ח"מ וב"ש בשם הב"י).

⦿ טעם התקנה

שמואל למד שהמקור לחודשי ההמתנה הוא מהפסוק: "להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך" - להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני' (רש"י מבאר שהשכינה שורה רק על הוודאים, זרעו מיוחד אחריו). רבא לעומת זאת סובר שטעם האיסור הוא כדי שלא ייווצרו תקלות בענייני ייבום ועריות, אם לא ידעו מי האב.

ב"ש: נראה שהלכה כרבא וזוהי גזרה דרבנן. גם לדעת שמואל יש לומר שזה דין דרבנן והפסוק אסמכתא בעלמא.

⦿ אשה שאינה ראויה ללדת

בכתובות (ס, ב) מובאת דעתו של רבי מאיר שצריך להמתין שלושה חודשים גם במקרים שאין חשש שהאשה מעוברת, כמו למשל אם הבעל היה חבוש בבית האסורים, הלך למדינת הים, היה זקן או חולה ואפילו איילונית או שהפילה אחרי שיצאה מהבעל הראשון. אמנם רבי יוסי חולק במקרים האלה, אך האמוראים פסקו כרבי מאיר בגזרותיו. רש"י שם ביאר שלמרות שטעם התקנה לא שייך במקרים האלה, לא פלוג רבנן.

הב"י מביא את תשובת הריב"ש שגם אם הבעל הראשון היה סריס ומצידו אין אפשרות שהאשה מעוברת, חייבת להמתין.

טור ושו"ע: גם אם אין חשש שהאשה מעוברת מהראשון ואפילו אם אינה יכולה להיכנס להריון (או שהבעל סריס - שו"ע), חייבת להמתין שלושה חודשים.

⦿ ממתי מונים לגרושה

בגיטין (יח, א) נחלקו רב ושמואל ממתי מונים את שלושת החודשים לגרושה, האם מיום כתיבת הגט או מיום נתינתו. רב סובר שמיום הנתינה ושמואל סובר שכבר מיום הכתיבה. הגמרא מביאה שגם בדורות האחרונים של האמוראים יש שפסקו כרב ויש שפסקו כשמואל.

◄ רמב"ם, רשב"א, ר"ן, ריב"ש וארחות חיים: הלכה כשמואל, וניתן למנות כבר מיום הכתיבה.

☜ כך פסק השו"ע.

◄ רא"ש: יש להחמיר כדעת רב, ומונים רק מהיום שהאשה קיבלה את הגט.

☜ כך פסק הרמ"א.