פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד לא

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:17, 18 במרץ 2018 מאת Arye (שיחה | תרומות) (סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד לא

סעיף לא - דין אסופי

בקידושין עג, א מבואר שאסופי הוא ספק ממזר. אך אם מוצאים תינוק ויש עליו סימנים שטיפלו בו כראוי ולא השליכו אותו כדי שימות [אלא נטשו אותו בגלל רעב וכדו'], הוא לא אסופי.

טור ושו"ע: תינוק שנמצא מושלך הוא אסופי ודינו כספק ממזר. אם יש הוכחה מגופו או מהמקום שבו הוא נמצא שלא השליכו אותו כדי שימות, אלא רצו להניח אותו במקום שימצאו אותו ויטפלו בו - אינו אסופי.

⤶ כשאינו אסופי, האם דינו כשתוקי?

מהרי"ט: כן.

נודע ביהודה: אינו שתוקי. האמא מוגדרת קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה, ואילו התינוק מוגדר שפרש ממקומו, וכל דפריש מרובא פריש. כאן שאין דיון על האמא, הולכים אחרי הרוב והתינוק כשר.

בית מאיר, ישועות יעקב (ופוסקים נוספים, באוצר הפוסקים): אינו שתוקי, כי בשתוקי מוכח שהתעברה בזנות, וכאן אין את הריעותא הזאת.

⤶ השלכות נוספות בין הדעות:

א. שתוקי שמתה אמו. לנודע ביהודה אם מתה אמו הדיון הוא רק על התינוק, והוא כשר כמו בתינוק שאינו אסופי. לשיטת המהרי"ט, בית מאיר וישועות יעקב הוא פסול.

ב. הנולד לפנויה מתרומת זרע. לנודע ביהודה הוא כשר כי אשה לא נפסלת מהפריה אלא רק מביאה, וממילא הספק הוא רק על התינוק והולכים אחר הרוב. למהרי"ט הוא שתוקי. לדעת הישועות יעקב ובית מאיר יש להסתפק.

אבני משפט: יש להקל ואינו שתוקי. והביא עוד סיבות להקל מהאגרות משה והחלקת יעקב .

֎ תינוק שננטש בבית חולים אינו אסופי. האמא יודעת שהאחיות יטפלו בו והוא יימסר לאימוץ, וזו הוכחה שלא הושלך למיתה - אגרות משה ויביע אומר.