פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד יב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יב - שחרור עבד ע"י נישואין
בגיטין (לח, ב) נפסק שהמפקיר עבדו יצא לחרות, כך גם אם הניח לעבד תפילין, ומשמע שיוצא לחרות גם אם הרב העלה את העבד לתורה. בהמשך שם נאמר שאם רבו השיאו ישראלית הוא משתחרר, וק"ו אם הרב לקח את שפחתו לו לאשה.
בכל המקרים שהעבד יוצא לחירות, כופים את רבו לכתוב לו גט שחרור (רי"ף, רמב"ם, רא"ש ועוד).
⦿ האם העבד צריך גט שחרור לפני הנישואין?
◄ רא"ש וטור: עבד יכול להתחתן לפני שהוא מקבל גט שחרור. כופים את רבו לתת גט רק כדי שתהיה לעבד ראיה שהוא השתחרר, אך הוא יכול כבר להתחתן כי יש לנו אנן סהדי ששחרר אותו.
☜ כך פסקו הרמ"א (יו"ד רסז, נח) וב"ח.
◄ רמ"ה: אין לעבד להתחתן לפני שרבו נתן לו גט שחרור, ואם עבר והתחתן חוששים לקידושין.
☜ כך פסק השו"ע אצלנו.
⦿ כשהעבד התחתן מעצמו
◄ טור: גם כשהעבד נושא ישראלית מעצמו, אם רבו לא מוחה בו הוא השתחרר.
◄ רי"ף, רא"ש, וטור ביורה דעה (סימן רסז): כשהעבד נושא אשה מעצמו הוא לא משתחרר, אלא רק אם אדוניו משיא לו.
⤶ ב"י: ניתן לדחוק וליישב את הסתירה בדברי הטור שאם נשא אשה מעצמו לא השתחרר, אך חוששים לאיסור אשת איש והקידושין ספק תופסים. אך עדיין כתב שדברי הטור סתומים ביותר. הב"ח יישב את הסתירה וכתב שרבו יכול למחות בו גם לאחר מכן ולחזור להשתעבד בו, אך אם גם אחר כך הרב לא ערער, העבד משתחרר.
☜ שו"ע: יש מי שאומר שאפילו אם התחתן בעצמו בפני רבו, חוששים לקידושין.