מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.

רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

ראה דיון דומה באגרת מח' באלול ה'תרפ"ו, נדפסה ב'ההד' אלול ה'תרפ"ו שנה א, חוברת ח. 'כרוזי ראי"ה' כרוז עג. 'אוצרות הראי"ה' מהדו"ב, א עמ' 452. "חורבת רבי יהודה החסיד, ה'תש"ע, עמ' יח. דוד פריימן.

נמען האגרת

האגרת

בעה"י, אור ליום ה' משפטים [תר"ס, בויסק].[כ"ה שבט]

שלו' וברכה ושמחה לכ' מו"ח אדוני עט"ר גאון ישראל ותפארתו שליט"א עשכ"ב והבנים היקרים שי'.

תהלי"ת על החוה"ש אשר עמנו כולנו, כה לחי. שבוע העבר נחליתי, ל"ע, אנכי וכל ב"ב שי' כמעט היו חולים במקצת, אך ב"ה שלא הוצרכנו לרופא בו"ד, דף 11@ כי רופא חנם ב"ה שלח דבריו וירפאנו^[1] ברחמיו. כה יגונן ויציל לימים יבאו על"ט. ב"ה על שקידת הבן הנחמד שי', אשר קול רינה של תורה המתמדת בביתי מקולו שי' מרנן לבבי ומשמח נפשי בכל עת ובכל שעה, וזאת נחמתי בעתים אשר בעוה"ר הנני נטרד משעשועי תורת השי"ת מפני הטרדות או חלישות בעוה"ר, כי תהלי"ת קלא דאורייתא נשמע בבית ב"ה, יחזק השי"ת כוחו וחילו לאורייתא להוסיף לקח, כי חמודות הוא לי ב"ה.

מזימל[אולי טעון באור, נראה שזימל שם מקום.] כתב לי האב"ד בעש"ב שי'^[2] , ע"ד שבהיותי שם צויתי לעשות ארון הק'. וזה היה ע"י סבה, ל"ע, שנפל ס"ת אחד בעוה"ר מהארה"ק, בשעת הוצאת או הכנסת ס"ת, והתבוננתי שסבת הדבר הי' מפני שהאה"ק קטן מהכיל, וסה"ת עומדים צפופים. ע"כ צויתי שזאת תהי' עיקר התשובה, להסיר הסבה הגורמת המכשול, להתנדב לעשות ארה"ק גדול ויפה לכבודה של תוה"ק. מובן הדבר, כי ע"י דבורי, שהיו ב"ה מתקבלים אצלם, ובכלל דעת ההמון קרובה למצות המורגשות ביופי (ובדורנו ג"ז לטובה, כי עכ"פ יזכירו עי"ז ענין עבודת השי"ת וחבת המצות הנשכחות מלב בעוה"ר, אף שעושים את הטפל עיקר עכ"ז כל פעולה שתוכנה לכבוד שמים יקרה היא בעיני, זולת במקום שדוחה ממש מצות חיוביות ח"ו כנדון דמר הדר"ג שליט"א באתרי' דרבה גאון מו"ח שי'), עכ"פ התעוררו הרבה עי"ז והתנדבו בחשק, ושכרו בע"מ לעשות ארוה"ק בפתוחים שונים מהודר ונאה, יותר מכפי שהי' כונתי. אך חששתי מלבטלם מזה, כי ידעתי שבבטול הדבר לא יתקבץ הכסף לשום דבר אחר של מצוה, גם הי' מקום לחוש פן בהתבטל היופי יתבטל החשק, וישאר ח"ו הארה"ק הקטן הקרוב באמת למכשול, ודבר זה הי' אצלי יותר עקרי מהתענית, (ומטע"ז נהגתי קולא הרבה בהתעני' אף שלא בטלתי' לגמרי, כי לדעתי כיון שעוסקים כולם בתיקון המעוות בפועל הוי תשובה מעלי', דמי למש"כ בתה"ד^[3] שלא להחמיר בתשובת מומרים ר"ל, מפני שפרישתם מכל תאות המופקרות להם מורה הרבה על תשובתם). והנה בימים האלה נגמר ארה"ק הלז, עם כל פתוחיו, אך לא הוכנס עדנה, כי רצונם להכניסו בהדרת קודש ולהזמין גם אותי לזה, באשר הייתי ב"ה המתחיל ומעוררם למצוה זו. אך כתב לי הרב האב"ד שי', כי בהפתוחים של הכנפים, שעשה האומן לארה"ק, עשה בו צורות בע"ח בולטים, ביחוד אריות, וכבר נודע מה שגדולי עולם הרעישו ע"ז בביהכ"נ, ביחוד במקום שכנגד המשתחוים, ומבקש ממני שאכתוב להם שימנעו מלהעמיד הכנפים. ובאמת הדבר קשה מאד, ודאבון לב הוא להעוסקי', כי זה עולה להוצאה גדולה. ואנכי בעניי אף שלו ידעתי מראש ודאי הייתי מונע בכל עז, לחוש לאותם גדולי עולם האוסרים, אבל בדבר שכבר נעשה, וכבר ראו כל ההמון להיתר בפומבי, בכמה בכ"נ של קהילות קדושות, שהיו בהם גאוני עולם וצדיקים גדולים, אחשוב כי עכ"פ יש להם על מה שיסמכו בעיקר הדין. כי רבים הפוסקים גדולי הראשונים דלא ס"ל כלל איסור זה, ולהאוסרים כ"א איסור דרבנן, (זולת מקצת כמעט יחידים שי"ל דלדידהו הוי אי' תורה, וג"ז יל"ד ואכ"מ), אחשוב בעניי לאידך גיסא דיש לחוש ללעז הראשונים. ולע"ד כיון דטעם האוסרים הוא משום חשדא דע"ז ח"ו, וכיון שאנו רואים הגדולים צדיקי עולם שלא מיחו ואנן ניקום ונמחה יש בזה לעז גדול ח"ו. ולע"ד כ"מ שהרעישו דף 12@ אז הי' מפני שלא הי' מנהג, אבל עכשיו שנפרץ הדבר והונהג ליכא חשדא כלל עכ"פ ליותר מסמיית עיני' ודאי חוששני. ובטח ראה הדר"ג שי' האמור בס' הנחמד בית שלמה^[4].

- חתנו כבנו דבק באהנ"פ.

אזכורים בספרים ובמאמרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים