עזרה:עריכת דף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאיר קוואלער

ר' מאיר סאניק (נולד תקל"ד - 1784, נפטר תרט"ו - 1855) שנודע בכינויים 'מאיר ווארקער' וכן 'מאיר קוואלער' היה מגדולי תלמידיו של האדמו"ר ר' בונם מפשיסחא. אך ככל התלמידים הוא היה לפני כן תלמידם של החוזה מלובלין, ושל היהודי הקדוש מפשיסחא, ולאחר מכן של האדמו"ר ר' מנחם מנדל מקוצק.

נעוריו

נולד לר' מרדכי, גיסו של ר' יוסף יוזפא הנגיד ומגדולי עשירי פולין חברו של המגיד מקוז'ניץ שלמדו יחד אצל ר' שמואל שמעלקא מניקלשבורג.

אשת ר' מאיר היא שרה פעסא רובין, בת ר' לייבוש רובין (אב"ד סאניק), בן יהושע רובין (אב"ד רימנוב אחִיו של ר' מנחם מנדל רובין שהיה אביו של האדמו"ר ר' נפתלי מרופשיץ), בני יעקב יוקיל ראבין (אב"ד לינסק נולד 1695, נפטר 1782 ב-לינסק וקבור שם), בן צבי הירש ראבין, בן משה ראבין.

קשריו עם אדמו"רים

ר' מאיר היה תלמידם של החוזה מלובלין, ושל היהודי הקדוש מפשיסחא, ושל ר' שמחה בונם מפשיסחא, ושל ר' מנחם מנדל מקוצק. עם זאת, מאחר והוא גר ב-ווארקא רוב ימיו, הוא היה חסיד גם של ר' יצחק מ-ווארקא ולאחר מכן של בנו ר' מנחם מנדל מ-ווארקא.

יחזקאל סאניק מספר בשם אביו, שפעם נסע הרבי ר' יצחק מווארקא לסדיגורא לרבי מרוז'ין ונסעו ללוותו עד הגבול בניו ר' מנחם מנדל ור' יעקב דוד, ותלמידיו רב"ד מביאלא ור' יהושע אוסטרובצער בן שלמה לייב מלאנטשנע, ואיתו גיסו ר' לייבוש סאניק מראדוּם בנו של ר' מאיר סאניק.

הם הגיעו לאיז'ביצא בערש"ק כאור הבוקר ור' לייבוש מיד כשהם הגיעו לאיז'ביצא הוא הא לקודש פנימה לר' יצחק מווארקא. שאל אותו ר' יצחק "מי אתה"? ענה לו ר' לייבוש "אני בנו של החסיד ר' מאיר מווארקי". השיב לו הרבי מאיז'ביצא "אינזער ר' מאיר? אער האט אינז גיגעבין דרייערס אוף ברייטלען" (ר' מאיר שלנו? הוא נתן לנו מטבעות לקנות עוגות). בשל מצוקת הכסף בקוצק, ר' מאיר שהיה רוכל/סוחר והפרוטה היתה מצויה בכיסו, הוא עזר לבני החבורה בקוצק, לא מעט.

אודות קשריו עם ר' יצחק מווארקא מספר ר' יחיאל גרנשטיין בספרו "השביל והדרך". לילה אחד חלם ר' מאיר שמודיעים לו מהשמים שהוא או הרבי מווארקא חייבים להסתלק מן העולם, וכי הברירה אצל שניהם להחליט מי מהם זה יהיה. כאשר התעורר משנתו, מיהר ר' מאיר לבית משרדו של הרבי. אך עבר את מפתנו, והרבי מווארקא בא לקראתו. ר' מאיר סיפר לו את חלומו, והרבי הפתיע אותו באומרו שכך גם הוא בעצמו חלם אותו חלום ממש. ר' מאיר נבהל ובו הרגע אמר לרבי מווארקא שהוא מקבל עליו את החלום ולהסתלק מן העולם. יען, כי את הרבי הציבור צריך שלמענו הוא פועל. וכן, גם עדת החסידים זקוקים לרבי. אך בשמים חשבו אחרת, והרבי מווארקא הלך לעולמו בערב אחרון של פסח תר"ח. ור' מאיר האריך ימים עוד 7 שנים עד תרט"ו.

המכתב של ר' בונם מפשיסחא לר' מאיר בשל פטירת ילדיו ומכתב נוסף אודותיו

לר' מאיר נפטרו ילידם על פניו, והרבי ר' בונם מפשיסחא שלח לו מכתב ניחומים. בשל ליקוי מאור עיניו של ר' בונם מפשיסחא, ר' מנחם מנדל מקוצק הגיה את המכתב מחדש. מכתב זה היה אצל משפחת סאניק, והוא נעלם להם, והם מצאו אותו בשואה ואז שוב נעלם מכתב זה. אגרת להרה"ק ר' מאיר קוואלער ידיד נפשי ולבבי מו"ה מאיר נ"י הנחם, וקבל מאהבה משפט אמת מאבינו הטוב, ובעזה"י בודאי בטוח אנכי שינחם השם אתכם מהרה ורב להושיע. ונא לאמר לזוגתך תחי' שאל תדאג כלל, ותוליד עוד ממך בנים של קיימא. ממני הדורש שלומך באהבה שמחה בונם ד"ש לחותנו ולגיסו ולכל הנלוים, ופ"ב.... אתכם מהרה. המעתיק מנחם מענדיל מטאמשוב

מכתב נוסף שלח הר' בונם מפשיסחא בכתב ידו בחודש אלול שנת תקפ"ו (1826) לר' זושא הכהן אב"ד שעדליץ בהתקבלו להיות אב"ד שם ובשל אי יכולתו להגיע לראש-השנה לרבי מפשיסחא, ובו הם מציינים את ר' מאיר קוואלער, וזה תוכן המכתב . ב"ה יום א' תבא תקפ"ו פה פרשיסחא.

       החיים והשלום לכבוד ידי"נ ולבבי הרב הגאון החריף המפורסם החכם השלם שמו נודע בשערים כבוד שמו מוה"ר אלכסנדר זיסקינד נ"י. אחר שזה שנים על ביאת הגואל אשר כבוד תורתו שוכן בתוך חדרי לבבי ורעי במצפוני מורשי רעיוני אדברה אליו נפעם כמו אל לבי וכו', בעזה"י לא נשכח כבוד תורתו מלבינו ומלב אנשי חברותינו לזכרון לטובה וה' ברחמיו יתן לו שמחה וחיים וכתיבה וחתימה טובה לו ולאנשי ביתו ולכל עירו. כ"ד נפשו ולבבו המגעגע באהבה שמחה בונם

גם אנחנו אוהבים ורעים דורשים שלומו הטוב ויקוים בו ברכת רבינו שיחי' ונזכה לשמוע ממנו בשורות טובות ולשמוח אתו יחד תמיד כנפשו וכנפש ידידיו הק' יצחק מזאריק (הוא הרה"ק מווארקי) הק' יצחק מאיר (הוא הרבי מגור) מנחם מנדל מן טומשוב (הוא הרה"ק מקאצק) מאיר קוואלער ר' יעקב ווארקער (הוא הרה"ק מראדזמין) מרמזים שלומו עבורו והמה בתוך התפילה: גם אנכי הצעיר פורס בשלומו הטוב ומבקש אנכי אשר המכתב הלז יצפין אותו ויוביל אותו אי"ה בעת נסכו לכאן ואז שנינו יחד נלמוד אותו שיעור בעיון דברי ידידו ואוהבו הק' אברהם משה (בנו של הר' בונם מפשיסחא)

הנהגותיו

ר' מאיר הביא את ר' יחיאל מאיר מגוסטינין לחסידות קוצק, לאחר שר' יחיאל מאיר ראה את תפילתו הייחודית של ר' מאיר סאניק. ר' מאיר היה מתנגד למלבי"ם בשל עניין גילוח הזקן. הרבי מקוצק אמר לר' מאיר שאל לו להתנגד לאיש כמו המלבי"ם ובירך אותו שארבע דורות מזרעו לא יגלח את זקנו וכך היה, ואז הוא ציווה לזרעו אחריו שילמדו את ספרי המלבי"ם.

פטירתו

ר' מאיר ואשתו שרה פעסא נפטרו בשנת 1855 ב-ווארקא, והוא קבור באוהל של אדמו"רי ווארקא. (כך לפי ספר "אהל יצחק". אך הרב יהודה לייב לוין כתב בספרו "בית קוצק", שהוא קבור ב-ווארטה/דוואהרט)

משפחתו וצאצאיו

אֶחָיו היו ר' זעליג מ-פשיטיק ור' שלום יזרעאל (המכוּנֶה השר שלום) אב"ד פיאטק נולד 1805, ונפטר 1868 בגיל 63 בפיאטק/פיונטקי. ר' משה שאול זילברמן הוא נכדו של ר' שלום יזרעאל.

בניו וחתניו:

  • בתו חיה. (נולדה 1810, נפטרה 1828 ב-ווארקא), {אשת יעקב זיילא (נולד 1807), בן מרדכי וקיילע זיילא מ-מוגלינצא}, (התחתנו ב-ווארקא 27/12/1825 כשהיא היתה בת 15 שנים, ונפטרה 1828 שלוש שנים לאחר חתונתה, בגיל 18)
  • בתו מלכה. (אשת יעקב הערש צ'אפלה. התחתנו 1837 ב-ווארקא)
  • בתו סילקא הדס. (נולדה 12/1/1824 ב-ווארקא)
  • בנו יהודה לייב {לייבוש} . (נולד ב-ווארקא 1828, נפטר 26/5/1898 ב-ראדום). {כוּנָה בשם לייבל'ה ראדימער }, (אשתו בזוו"ר; ליבא, בת ר' שלמה יהודה לייב מ-לנצ'נה (אבי אדמו"רי ביאלא), בן ברוך בנדיט. אשתו בזוו"ש; אסתר רבקה לנדאו {נולדה 1828, נפטרה 1868 ב-ראדום}, בת בנימין זאב לנדאו מ-ראדום, בן ישעיה נתן מ-ליפסק, בן בנימין זאב אב"ד מעליץ {חתן יעקב משה מ-זבארוב, בן נתן אשכנזי מ-בארד, בן ה"חכם צבי"}, בן ר' אשר אב"ד נאראל, חתן ר' מאיר הלוי הורוויץ מ-טיקטין). בשנת-1868 הוא נישא לאשתו בזיווג שלישי; חיה פרסטר.
  • בתו פערל. (נולדה 1831 ב-ווארקא, נפטרה 1877 ב-ראדום)
  • בתו פייגא מרגלית {מרגוליס}. (נולדה 1832 ב-ווארקא), {אשת ישעיה אדלר, בן גבריאל הכהן אדלר ואשתו חנה}, (התחתנו 18/4/1851 ב-קוז'ניץ)
  • בתו רוחמה גיטל. (נולדה 1846 ב-ווארקא)

חתנו ר' שמחה (אב"ד פיאונטקי/פיאטק. היה חסיד של האדמו"רים; רבי שמחה בונם מפשיסחא, הרבי מנחם מנדל מקוצק, ר' חנוך העניך מאלכסנדר, והרבי מגור החידושי הרי"ם) לא ידוע מי זו אשתו חתנו יעקב לנדא. (העילוי מ-ווארקא. הוא לא האריך ימים) לא ידוע מי זו אשתו

למידע נוסף

• יחיאל יצחק גרנטשטיין בספרו "השביל והדרך" בסוף הספר הוא מקדיש פרק שלם לאבי סבו וקורות משפחה זו. ב'אוצר החכמה' • יחיאל יצחק גרנטשטיין בספרו "אנציקלופדיה מקדשי השם" עמוד 234 אודות רבקה גרנטשטיין, בעלה, ומשפחת סאניק. • משה מנחם בן יצחק ולדן בספרו "אהל יצחק" אודות אדמו"רי ווארקא. ראה 'אוצר החכמה' • הרב בוים בתחילת ספר "קול שמחה" של ר' בונם מפשיסחא, נכתב שם אודות ר' מאיר קוואלער. ב'אוצר החכמה'