עונה: הבדלים בין גרסאות בדף
(מתוך מה שכתבתי בויקיפדיה) |
(על פי מה שכתבתי בויקיפדיה, משופץ ומותאם לויקישיבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סוגיה| | |||
|גדולה=כן | |||
|מקרא={{מקור|שמות,כא|י}} | |||
|משנה= משנה, כתובות הה | |||
|תלמוד בבלי={{מקור|נדרים,כ|ב}} | |||
|תלמוד ירושלמי= | |||
|משנה תורה לרמב"ם= קדושה, איסורי ביאה, כא ט-י | |||
|שולחן ערוך=אורח חיים סימן ר"מ, אבן העזר סימן כה{{ש}}אבן העזר סימן עו | |||
|ספרי מניין המצוות=ספר המצוות לרמב"ם, לאו רס"ב{{ש}}[[ספר החינוך]], מצווה מ"ו | |||
|ספרות הלכתית נוספת= אגרת הקודש ל[[רמב"ן]]{{ש}}[[בעלי הנפש]] ל[[ראב"ד]], שער הקדושה | |||
}} | |||
'''עונה''' זהו הכינוי למצוות האיש לקיים יחסי אישות עם אשתו, כשזוהי האפשרות המותרת היחידה לקיום יחסי אישות. לאיש ולאישה יש מחויבות הדדית לקיום יחסי אישות, שעל מנת כן הם עמדו ונישאו. וכאשר אחד מבני הזוג מונע קיום יחסי האישות, חל עליו דין [[מורדת על בעלה|מורד/ת]], שבהתאם להלכות אלו, עלול להוות עילה ל[[גירושין]] ולוויתור על כסף ה[[כתובה]]. | '''עונה''' זהו הכינוי למצוות האיש לקיים יחסי אישות עם אשתו, כשזוהי האפשרות המותרת היחידה לקיום יחסי אישות. לאיש ולאישה יש מחויבות הדדית לקיום יחסי אישות, שעל מנת כן הם עמדו ונישאו. וכאשר אחד מבני הזוג מונע קיום יחסי האישות, חל עליו דין [[מורדת על בעלה|מורד/ת]], שבהתאם להלכות אלו, עלול להוות עילה ל[[גירושין]] ולוויתור על כסף ה[[כתובה]]. | ||
גרסה מ־17:08, 25 באוקטובר 2012
|
|
| עונה (מקורות עיקריים) | |
|---|---|
| מקרא | שמות,כא |
| משנה | משנה, כתובות הה |
| תלמוד בבלי | נדרים,כ |
| משנה תורה לרמב"ם | קדושה, איסורי ביאה, כא ט-י |
| שולחן ערוך | אורח חיים סימן ר"מ, אבן העזר סימן כה אבן העזר סימן עו |
| ספרי מניין המצוות | ספר המצוות לרמב"ם, לאו רס"ב ספר החינוך, מצווה מ"ו |
| ספרות הלכתית נוספת | אגרת הקודש לרמב"ן בעלי הנפש לראב"ד, שער הקדושה |
עונה זהו הכינוי למצוות האיש לקיים יחסי אישות עם אשתו, כשזוהי האפשרות המותרת היחידה לקיום יחסי אישות. לאיש ולאישה יש מחויבות הדדית לקיום יחסי אישות, שעל מנת כן הם עמדו ונישאו. וכאשר אחד מבני הזוג מונע קיום יחסי האישות, חל עליו דין מורד/ת, שבהתאם להלכות אלו, עלול להוות עילה לגירושין ולוויתור על כסף הכתובה.
בחז"ל ובספרי ההלכה, מופיעות הלכות והנחיות לאיסור ולהיתר לגבי האופן והזמן והדרך לקיים יחסי אישות. כל אלו נסובים בזמן שהאישה טהורה לבעלה, אולם בזמן שהיא נידה נאסר אף המגע בין הבעל לאשתו, עד שתטבול כדין.
היהדות רואה את התאווה ואת ההנאה ביחסי אישות בין בני זוג כדברים חיוביים, ובלבד שהשימוש בהם יהיה לשם מצווה ולא לשם הנאה או מילוי תאווה גרידא. הרמב"ן אף מכנה את ה"שטוף בזימת אשתו" ומפריז בקיום יחסי אישות - נבל ברשות התורה. השקפה זו נובעת מתוך גישה של קידוש החומר כשהוא נעשה בכוונה הנכונה ובאופן של קדושה וצניעות.