ספירת העומר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ספירת הימים ממחרת היום הראשון של פסח, יום הבאת מנחת העומר, ועד חג | ספירת הימים ממחרת היום הראשון של [[פסח]], יום הבאת [[מנחת העומר]], ועד חג ה[[שבועות]]. | ||
== מקור == | |||
נאמר ב[[תורה]] {{מקור|(ויקרא כג, טו-טז)}}: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום". ומכאן, שמצוה לספור את הימים החל מט"ז בניסן ועד לחג השבועות - שבעה שבועות. | |||
מצוה זו נקראת "ספירת העומר", על שם [[מנחת העומר]] שהקריבו ב[[בית המקדש]] בט"ז בניסן. | |||
== זמנה == | |||
זמן קיום המצוה הוא בכל ערב לאחר [[תפילת ערבית]] {{מקור|(הקודמת לספירה, על פי הכלל: "תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם")}}. | |||
== הברכה == | |||
תחילה מברכים: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו על ספירת העומר", ולאחר מכן מונים את מספר הימים והשבועות שחלפו מאז תחילת הספירה. את הברכה והספירה, אומרים בעמידה. | תחילה מברכים: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו על ספירת העומר", ולאחר מכן מונים את מספר הימים והשבועות שחלפו מאז תחילת הספירה. את הברכה והספירה, אומרים בעמידה. | ||
== דין השוכח == | |||
| שורה 30: | שורה 38: | ||
== ענייה לשואל על היום בספירה == | |||
מי שנשאל מ[[שקיעת החמה]] ואילך: "כמה ימים היום לספירת העומר"? והוא טרם קיים באותו ערב את מצות הספירה, עליו להשיב מה הייתה הספירה של יום אתמול, והשואל יסיק מכך מהי ספירת היום. אם ישיב לו מהי הספירה של היום, שוב לא יוכל לספור באותו יום בברכה, כי יתכן שבדבריו אלו כבר יצא ידי חובת ספירת העומר באותו יום. בדבר זה עלולים להכשל במיוחד בל"ג בעומר, כאשר מזכירים אחרי שקיעת החמה: היום [[ל"ג בעומר]] וכדומה. | |||
== טעמים == | |||
ב[[ספר החינוך]] מובא, כי מתן תורה היא הסיבה העיקרית שבעבורה נגאלו ישראל ממצרים, כדי שהם יקבלו את התורה ויקיימו את מצוותיה, כמו שנאמר: "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלקים על ההר הזה". לכן, למן היום בו יצאו ממצרים, לא פסקו עם ישראל למנות את הימים והשבועות עד ליום הנכסף, בו תוענק להם התורה. דומה הדבר לאדם, המצפה למאורע בכליון עיניים, והוא סופר את הימים עד להתרחשותו. | |||
| שורה 42: | שורה 54: | ||
== דיני אבילות == | |||
בימי ספירת העומר מתו עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא. לזכר אותם ימים קשים, שבהם התמעט לימוד התורה בעם כולו, חלים בימי הספירה מספר דיני אבלות: | |||
בימי ספירת העומר מתו עשרים וארבע אלף תלמידי [[רבי עקיבא]]. לזכר אותם ימים קשים, שבהם התמעט לימוד התורה בעם כולו, חלים בימי הספירה מספר דיני [[אבלות]]: | |||
| שורה 54: | שורה 68: | ||
[[קטגוריה: מועדים]] | |||
[[קטגוריה: שבועות]] | |||
[[קטגוריה: פסח]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה: תרי"ג מצוות]] | |||
גרסה מ־23:27, 11 בפברואר 2009
|
|
ספירת הימים ממחרת היום הראשון של פסח, יום הבאת מנחת העומר, ועד חג השבועות.
מקור
נאמר בתורה (ויקרא כג, טו-טז): "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום". ומכאן, שמצוה לספור את הימים החל מט"ז בניסן ועד לחג השבועות - שבעה שבועות.
מצוה זו נקראת "ספירת העומר", על שם מנחת העומר שהקריבו בבית המקדש בט"ז בניסן.
זמנה
זמן קיום המצוה הוא בכל ערב לאחר תפילת ערבית (הקודמת לספירה, על פי הכלל: "תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם").
הברכה
תחילה מברכים: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו על ספירת העומר", ולאחר מכן מונים את מספר הימים והשבועות שחלפו מאז תחילת הספירה. את הברכה והספירה, אומרים בעמידה.
דין השוכח
מי ששכח לספור במשך הלילה, סופר במשך היום שלמחרת בלי ברכה, ובשאר הימים הוא ממשיך לספור עם ברכה.
מי ששכח ספירה אחת במרוצת היממה כולה, ולא ספר בלילה או בכל היום שלאחריו, ממשיך לספור בשאר הימים בלי ברכה. וכן, אם טעה באחד הימים וספר ספירה אחרת, ממשיך בשאר הימים לספור בלי ברכה. במקרים אלו שסופר בלי ברכה, טוב שישמע את הברכה מפי אדם אחר שיתכוון להוציאו ידי חובה וגם הוא יתכוון לצאת ידי חובה, יענה "אמן" אחר הברכה ויספור בעצמו.
אם הוא רק מסופק שמא דילג יום אחד ולא ספר, ממשיך בשאר הימים לספור בברכה.
ענייה לשואל על היום בספירה
מי שנשאל משקיעת החמה ואילך: "כמה ימים היום לספירת העומר"? והוא טרם קיים באותו ערב את מצות הספירה, עליו להשיב מה הייתה הספירה של יום אתמול, והשואל יסיק מכך מהי ספירת היום. אם ישיב לו מהי הספירה של היום, שוב לא יוכל לספור באותו יום בברכה, כי יתכן שבדבריו אלו כבר יצא ידי חובת ספירת העומר באותו יום. בדבר זה עלולים להכשל במיוחד בל"ג בעומר, כאשר מזכירים אחרי שקיעת החמה: היום ל"ג בעומר וכדומה.
טעמים
בספר החינוך מובא, כי מתן תורה היא הסיבה העיקרית שבעבורה נגאלו ישראל ממצרים, כדי שהם יקבלו את התורה ויקיימו את מצוותיה, כמו שנאמר: "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלקים על ההר הזה". לכן, למן היום בו יצאו ממצרים, לא פסקו עם ישראל למנות את הימים והשבועות עד ליום הנכסף, בו תוענק להם התורה. דומה הדבר לאדם, המצפה למאורע בכליון עיניים, והוא סופר את הימים עד להתרחשותו.
ומדוע המתין ה' שבעה שבועות כדי להעניק לבניו את התורה? מדוע לא עשה זאת מיד עם צאתם ממצרים? הסיבה העיקרית היא, כדי שהעם יהיה מוכן לכך מבחינה רוחנית. הכנה כזו חייבת הטהרות מטומאת מצרים. בחז"ל מובא, כי בני ישראל היו שקועים במ"ט שערי טומאה של מצרים, ולכן נקבעו מ"ט ימים עד לחג השבועות: בפרק זמן זה תהא שהות מספקת לכל אחד מישראל לזכך את נשמתו מהטומאה, בה היה שרוי. בכל יום מ-מ"ט הימים היה נטהר משער טומאה אחד - עד ליום החמישים, חג השבועות, חג מתן תורה.
דיני אבילות
בימי ספירת העומר מתו עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא. לזכר אותם ימים קשים, שבהם התמעט לימוד התורה בעם כולו, חלים בימי הספירה מספר דיני אבלות:
בימים אלו אין מסתפרים, אין מתגלחים ואין נושאים נשים.
ישנם מנהגים שונים באלו ימים נוהגים את דיני האבלות. יש הנוהגים בדיני האבלות מתחילת ימי הספירה עד לל"ג בעומר ביום. בני עדות המזרח, הנוהגים במנהג זה, ממשיכים את דיני האבלות יום נוסף והם אינם מסתפרים עד לל"ד בעומר ביום. יש הנוהגים את דיני האבלות מראש חודש אייר (כולל ל' ניסן וא' אייר) ועד לשלושת ימי הגבלה (ג' סיון בבקר). ויש הנוהגים מאחרי ראש חודש אייר ועד לחג השבועות.