נטילת ידים: הבדלים בין גרסאות בדף

נטילת ידיים - מצווה החלה על האדם לטהר את ידיו ע"י עירוי מים עליהם, בזמנים או במצבים מסויימים. מצווה זו היא אחת משבע מצוות דרבנן, ותוקנה ע"י שלמה המלך: "אמר רב יהודה אמר שמואל: בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים, יצתה בת קול ואמרה (משלי כג): "בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני" (עירובין כ"א:).

מתי נוטלים?

טומאה (המוגדרת בחלק מהמקרים כ"רוח רעה") יכולה לחול על הידיים כתוצאה מפעולות שונות: שינת קבע, נגיעה בדבר טמא (כגון נבלה), כניסה לחדר שירותים או לבית קברות, תספורת או גילוח, גזיזת צפורניים, הקזת דם, תשמיש המטה. בנוסף לכך, לפי חלק מהדעות חלה טומאה על הידיים בכל בוקר עם עלות השחר, אף אם האדם לא ישן באותו לילה.

נגיעה במקומות המכוסים שבגופו או בדבר מטונף, מחייבת אף היא נטילה, משום נקיות.

נטילת ידיים מאפשרת לטהר את הידיים שנטמאו או התלכלכו מאחת הסיבות הנ"ל. יש חובה לנוטלן כדי שיותר לאדם להתפלל, לברך, ללמוד תורה (שלא בהרהור) או לגעת בדברי מאכל.

ישנם מצבים בהם חלה חובת נטילת ידיים גם כשלא ידוע שהידיים נטמאו. מפאת הקביעה ההלכתית "ידיים משמשניות הן", יש חובה ליטול ידיים לפני כל תפילה.

מאותה סיבה יש ליטול ידיים לפני סעודת פת או אכילת דבר שטיבולו במשקה. לנטילה במקרים אלה יש סיבה נוספת - "סרך תרומה", כלומר - גזירת חז"ל ליטול ידיים לפני אכילת חולין, (והגזירה היא) משום החובה לנוטלן לפני אכילת תרומה.

בתום סעודת פת, לפני ברכת המזון, יש חובת נטילה חלקית של הידיים, נטילה הנקראת "מים אחרונים". כאן הטעם הוא משום מלח סדומית שהיו נוהגים לטבל בו את הפת, ושבכוחו לעוור את עיני האדם אם יבוא אתם במגע. בזוהר מובאים טעמים נוספים ל"מים אחרונים".

צורת הנטילה

במקרים בהם הנטילה היא משום רוח רעה, ובפרט בבוקר, יש לערות מים שלוש פעמים לסירוגין על כל יד, מתוך כלי שלם.

בנטילת ידים לסעודה יש לערות מים על יד ימין ואח"כ על יד שמאל ולא לסירוגין. מספר הפעמים שיש לערות על כל יד נתון במחלוקת: מעיקר הדין מספיקה פעם אחת. מכיוון שקיים חשש שאדם יגע עם ידו האחת בידו השנייה (ולפי חלק מהדעות ייטמאו הידים), יש עניין הלכתי ליטול כל יד פעמיים. על פי הקבלה יש ליטול כל יד שלוש פעמים. גם בנטילה לסעודה יש ליטול מתוך כלי שלם.

במקרים בהם הנטילה היא משום נקיות, מספיק לערות מים פעם אחת על כל יד, ואין צורך שהעירוי יהיה מתוך כלי.

ברכת נטילה

לאחר נטילת הידים שבבוקר או שלפני הסעודה מברכים "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת ידים". את הברכה מברכים לאחר הנטילה ולפני הניגוב, למרות שבדרך כלל יש לברך על המצוות "עובר לעשייתן" - כלומר סמוך לפני המעשה, כאן הדין שונה, כיוון שלפני הנטילה ידיו אינן נקיות/טהורות ואינו יכול לברך. זו דעת רבים מהראשונים והאחרונים; אך יש שפסקו ובתוכם הרמב"ם שיש לברך לפני הנטילה. וכן נוהגים חלק מהתימנים ועוד אנשים שפוסקים כהרמב"ם.

דיני הנטילה

איזור הנטילה ביד

נחלקו הראשונים עד היכן יש ליטול ידים.

רש"י והרא"ש ועוד פוסקים סוברים שיש ליטול עד חיבור האצבעות לכף היד.

הרמב"ם והרי"ף ועוד פוסקים סוברים שיש ליטול עד חיבור כף היד לזרוע.

להלכה מחמירים ליטול את כל היד אך בשעת הדחק כגון שאין לו מספיק מים פסק המשנה ברורה שאפשר להקל ליטול רק את האצבעות.

הכלי

הכלי שבו נוטלים הנקרא "נטלה" צריך להיות שלם.

חציצה

הידים צריכות להיות נקיות מחציצה לפני הנטילה.

חציצה המעכבת את הנטילה (בדומה להלכות טבילה במקוה באדם ובכלים) היא שמתקיים בה אחד מהתנאים:

א. כיסוי רוב היד.

ב. הקפדה על הדבר החוצץ.

בגדר ההקפדה נחלקו הראשונים. הרמב"ם סובר שהולכים אחרי האדם עצמו ואילו הרשב"א סובר שהולכים אחרי רוב העולם.

גם הרשב"א מודה שבקבוצה מסוימת באוכלוסיה הולכים אחר דרך אותה קבוצה ולכן לסיידים שאינם מקפידים על סיד שעל ידיהם הסיד לא מהוה חציצה.

להלכה חוששים לשתי השיטות ולכן מי שנטל ידיו והיתה עליה חציצה רק לפי אחת מהשיטות הללו יטול שוב בלא ברכה.

דברים שאין בהם ממשות דהיינו שאי אפשר לחוש במציאותם על ידי חוש המישוש אינם חוצצים ולכן מי שידו נתלכלכה במעט דיו של עט או עופרת עיפרון אין בזה חציצה.

המים

המים צריכים להיות שקופים ונקיים ושלא נעשתה בהן מלאכה. שקיפות המים לא תלויה באפשרות הראיה דרכם אלא בצבע הנוזל ולכן מותר ליטול ידים במים שלבנים מחמת בועות אויר מרובות. כמו כן מותר ליטול ידים בסודה.

דוגמאות לעשיית מלאכה במים- אמבטיה, חימום בקבוק של תינוק, מים לפרחים וכד'.

כוח גברא

המים צריכים לבוא על הידים מכוח אדם. לא צריך מכח האדם עצמו אפשר גם מכח חבירו.

בפתיחת ברז רק הזרם הראשוני נחשב כח האדם ולכן אפשר ליטול מתוך מיחם וכד' אם פותח ומוציא מעט מים וסוגר ושוב כמה פעמים כך שנוטל רק בזרם הראשוני.

בנטילה מברז רגיל יש לשים לב שיכולה להיות בעיה של "כלי".

יש מקרים בהם לא צריך כח גברא- כאשר האדם מטביל ידיו במקוה מים הכשר לטבילה כגון מקוה, נחל, מעין, ים.