משתמש:דניאל ונטורה/משפט התורה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''משפט התורה''' - לפי הגדרתו של דר' איתמר ורהפטיג, מרצה למשפט עברי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן ו...) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''משפט התורה''' - לפי הגדרתו של דר' איתמר ורהפטיג, מרצה למשפט עברי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן וראש צוות מחקר ב[[מכון משפטי ארץ בעפרה]] הוא קבלת המשפט התורני כמכלול. לעומת זאת המונח [[משפט עברי]] כפי שהוא מכונה ב[[הרשות השופטת של מדינת ישראל]] הוא רק מקור השראה. לדעתו , נעשה בו שימוש ערב הקמת המדינה במובן קליטת אלמנטים מסויימים מהתחום המשפטי ההלכתי במשפט הישראלי בהתאם לרוח התקופה. <ref> ראיון למקור ראשון כ"ו השבט תשס"ט</ref> | '''משפט התורה''' - לפי הגדרתו של דר' איתמר ורהפטיג, מרצה למשפט עברי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן וראש צוות מחקר ב[[מכון משפטי ארץ בעפרה]] הוא קבלת המשפט התורני כמכלול. לעומת זאת המונח [[משפט עברי]] כפי שהוא מכונה ב[[הרשות השופטת של מדינת ישראל|רשות השופטת של מדינת ישראל]] הוא רק מקור השראה. לדעתו , נעשה בו שימוש ערב הקמת המדינה במובן קליטת אלמנטים מסויימים מהתחום המשפטי ההלכתי במשפט הישראלי בהתאם לרוח התקופה. <ref> ראיון למקור ראשון כ"ו השבט תשס"ט</ref> | ||
==הבהרתו של אהרון ברק== | |||
ה[[כנסת]], הרשות המחוקקת של [[מדינת ישראל]] חקקנ בשנת 1980 את חוק יסודות המשפט. חוק זה היה יכול לייצור קשר בין "משפט התורה" לבין מערכת המשפט במדינת ישראל. לפיו, יש להכריע במשפט, כאשר אין לכך ביטוי בחוק הקיים, לפי "עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". עד אז הזיקה למשפט האנגלי. | |||
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט לשעבר, שהיה ירא שמים, מנחם אלון, ייצג גישה, שלפיה יש להזדקק ל"משפט העברי" כמקור השראה ראשי בכל מקרה. כמו כן הוא פירש את המושג "מורשת ישראל" כמושג רחב, הכולל לא רק את המקורות היהודיים שהפכו לערכים אוניברסאליים, אלא את כל ההלכה, ההגות והיצירה היהודית שנוצרו במהלך הדורות. | |||
'''לעומתו, סבר נשיא בית המשפט העליון השופט אהרון ברק''', כי רק במקרה שלא נתמלאה בדרך של היקש משפטי, יש לפנות למורשת ישראל כדי למלא את החסר, וגם אז, עקרונותיה של מורשת ישראל לא צריכים להוות עקרונות יחידים. על-פי תפיסתו, המושג "מורשת ישראל" הוא מושג לאומי, שאין להגבילו רק למקורות העתיקים או הדתיים, אלא גם למקורות בני זמננו ולמקורות חילוניים<ref> אורלי אילני [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=16635]</ref> | |||
גרסה מ־20:50, 21 בפברואר 2009
|
|
משפט התורה - לפי הגדרתו של דר' איתמר ורהפטיג, מרצה למשפט עברי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן וראש צוות מחקר במכון משפטי ארץ בעפרה הוא קבלת המשפט התורני כמכלול. לעומת זאת המונח משפט עברי כפי שהוא מכונה ברשות השופטת של מדינת ישראל הוא רק מקור השראה. לדעתו , נעשה בו שימוש ערב הקמת המדינה במובן קליטת אלמנטים מסויימים מהתחום המשפטי ההלכתי במשפט הישראלי בהתאם לרוח התקופה. [1]
הבהרתו של אהרון ברק
הכנסת, הרשות המחוקקת של מדינת ישראל חקקנ בשנת 1980 את חוק יסודות המשפט. חוק זה היה יכול לייצור קשר בין "משפט התורה" לבין מערכת המשפט במדינת ישראל. לפיו, יש להכריע במשפט, כאשר אין לכך ביטוי בחוק הקיים, לפי "עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". עד אז הזיקה למשפט האנגלי.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט לשעבר, שהיה ירא שמים, מנחם אלון, ייצג גישה, שלפיה יש להזדקק ל"משפט העברי" כמקור השראה ראשי בכל מקרה. כמו כן הוא פירש את המושג "מורשת ישראל" כמושג רחב, הכולל לא רק את המקורות היהודיים שהפכו לערכים אוניברסאליים, אלא את כל ההלכה, ההגות והיצירה היהודית שנוצרו במהלך הדורות.
לעומתו, סבר נשיא בית המשפט העליון השופט אהרון ברק, כי רק במקרה שלא נתמלאה בדרך של היקש משפטי, יש לפנות למורשת ישראל כדי למלא את החסר, וגם אז, עקרונותיה של מורשת ישראל לא צריכים להוות עקרונות יחידים. על-פי תפיסתו, המושג "מורשת ישראל" הוא מושג לאומי, שאין להגבילו רק למקורות העתיקים או הדתיים, אלא גם למקורות בני זמננו ולמקורות חילוניים[2]