מילתא דבדיחותא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הוספה קטנה)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''מילתא דבדיחותא''' - תרגומו המילולי: דברי בדיחה (הומור).
'''מילתא דבדיחותא''' (מ[[ארמית]])- דברי בדיחה (הומור).


ישנם מן ה[[אמוראים]] שהיו משתמשים ב"בדיחות" בתחילת שיעור הלכתי, כדי לעורר את הקהל. ב[[תלמוד בבלי]] [[מסכת שבת]]<ref>דף ל ע"ב</ref> ו[[מסכת פסחים]]<ref>דף קיז ע"א</ref> מובא:
ישנם מן ה[[אמוראים]] שהיו משתמשים ב"בדיחות" בתחילת שיעור הלכתי, כדי לעורר את הקהל. ב{{מקור|בבלי שבת ל ב}} וב{{מקור|בבלי פסחים קיז ע}} מובא: "כי הא דרבה, מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא, ובדחי רבנן לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא" (האמורא [[רבה]], לפני שפתח להם לחכמים אמר מלתא דבדיחותא ובידח את החכמים, לבסוף ישב באימה והתחיל בשיעור), ופירש [[רש"י]] את סיבת הנהגה זו: "נפתח לבם מחמת השמחה" {{מקור|רש"י שבת ל ב|כן}}.


:"כי הא ד[[רבה]], מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא, ובדחי רבנן. לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא."
[[רבי מנחם המאירי]] מסביר בספרו "בית הבחירה": "אף על פי שראוי לאדם לעמוד נכנע ושפל רוח ראוי לו להעמיד עצמו בשמחה לקיים מצותיו ולמה שיגיעהו מן השלמות שאין השכינה שורה מתוך עצבות שהעצבון מטמטם את הלב וסותם שבילי ההכנה ולא מתוך עצלות שקידה והתבוננות אלא מתוך שמחת הלב ליושר המזגים ואף דרך החכמים היה בישיבתם לפתוח במילי דבדיחותא".


ופירש [[רש"י]] במסכת שבת (שם) את סיבת הנהגה זו: "נפתח לבם מחמת השמחה".
ואולם השימוש ב"בדיחות" מוגבל ויכול להביא לידי איסורים שונים כגון: [[ליצנות]], [[ביטול תורה]], [[לשון הרע]], מלבין פני חבירו ברבים, ועוד<ref>][http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5664 מאמר באתר "ישיבה"].</ref>.
 
ובבית הבחירה לה[[מאירי]] על מסכת שבת (שם) הבהיר בארוכה:
 
:"אף על פי שראוי לאדם לעמוד נכנע ושפל רוח ראוי לו להעמיד עצמו בשמחה לקיים מצותיו ולמה שיגיעהו מן השלמות שאין השכינה שורה מתוך עצבות שהעצבון מטמטם את הלב וסותם שבילי ההכנה ולא מתוך עצלות שקידה והתבוננות אלא מתוך שמחת הלב ליושר המזגים ואף דרך החכמים היה בישיבתם לפתוח במילי דבדיחותא."
 
ואולם השימוש ב"בדיחות" מוגבל ויכול להביא לידי איסורים שונים כגון: [[ליצנות]], [[ביטול תורה]], [[לשון הרע]], מלבין פני חבירו ברבים, ועוד<ref>][http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5664 מאמר באתר "הישיבה"].</ref>.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[הרב יצחק פנגר]].
*[[ליצנות]]
*[[ליצנות]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*רחלי רוזנברג, [http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=112383 מאמר בנושא ההומור], באתר "הידברות".
*רחלי רוזנברג, [http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=112383 מאמר בנושא ההומור], באתר "הידברות".


{{הערות שוליים}}


==הערות שוליים==
[[קטגוריה:מבט על המציאות]]
 
<references />

גרסה מ־11:36, 27 בינואר 2012

מילתא דבדיחותאארמית)- דברי בדיחה (הומור).

ישנם מן האמוראים שהיו משתמשים ב"בדיחות" בתחילת שיעור הלכתי, כדי לעורר את הקהל. בבבלי שבת ל ב ובבבלי פסחים קיז ע מובא: "כי הא דרבה, מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא, ובדחי רבנן לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא" (האמורא רבה, לפני שפתח להם לחכמים אמר מלתא דבדיחותא ובידח את החכמים, לבסוף ישב באימה והתחיל בשיעור), ופירש רש"י את סיבת הנהגה זו: "נפתח לבם מחמת השמחה" (רש"י שבת ל ב).

רבי מנחם המאירי מסביר בספרו "בית הבחירה": "אף על פי שראוי לאדם לעמוד נכנע ושפל רוח ראוי לו להעמיד עצמו בשמחה לקיים מצותיו ולמה שיגיעהו מן השלמות שאין השכינה שורה מתוך עצבות שהעצבון מטמטם את הלב וסותם שבילי ההכנה ולא מתוך עצלות שקידה והתבוננות אלא מתוך שמחת הלב ליושר המזגים ואף דרך החכמים היה בישיבתם לפתוח במילי דבדיחותא".

ואולם השימוש ב"בדיחות" מוגבל ויכול להביא לידי איסורים שונים כגון: ליצנות, ביטול תורה, לשון הרע, מלבין פני חבירו ברבים, ועוד[1].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים