מילתא דבדיחותא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (קישורים חיצוניים)
מ (הוספה קטנה)
שורה 10: שורה 10:


:"אף על פי שראוי לאדם לעמוד נכנע ושפל רוח ראוי לו להעמיד עצמו בשמחה לקיים מצותיו ולמה שיגיעהו מן השלמות שאין השכינה שורה מתוך עצבות שהעצבון מטמטם את הלב וסותם שבילי ההכנה ולא מתוך עצלות שקידה והתבוננות אלא מתוך שמחת הלב ליושר המזגים ואף דרך החכמים היה בישיבתם לפתוח במילי דבדיחותא."
:"אף על פי שראוי לאדם לעמוד נכנע ושפל רוח ראוי לו להעמיד עצמו בשמחה לקיים מצותיו ולמה שיגיעהו מן השלמות שאין השכינה שורה מתוך עצבות שהעצבון מטמטם את הלב וסותם שבילי ההכנה ולא מתוך עצלות שקידה והתבוננות אלא מתוך שמחת הלב ליושר המזגים ואף דרך החכמים היה בישיבתם לפתוח במילי דבדיחותא."
ואולם השימוש ב"בדיחות" מוגבל ויכול להביא לידי איסורים שונים כגון: [[ליצנות]], [[ביטול תורה]], [[לשון הרע]], מלבין פני חבירו ברבים, ועוד<ref>][http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5664 מאמר באתר "הישיבה"].</ref>.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 17: שורה 19:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*רחלי רוזנברג, [http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=112383 מאמר בנושא ההומור], באתר "הידברות".
*רחלי רוזנברג, [http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=112383 מאמר בנושא ההומור], באתר "הידברות".
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5664 מקומו של ההומור ביהדות], באתר "הישיבה".
 
 
==הערות שוליים==
 
<references />

גרסה מ־00:51, 27 בינואר 2012

מילתא דבדיחותא - תרגומו המילולי: דברי בדיחה (הומור).

ישנם מן האמוראים שהיו משתמשים ב"בדיחות" בתחילת שיעור הלכתי, כדי לעורר את הקהל. בתלמוד בבלי מסכת שבת[1] ומסכת פסחים[2] מובא:

"כי הא דרבה, מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא, ובדחי רבנן. לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא."

ופירש רש"י במסכת שבת (שם) את סיבת הנהגה זו: "נפתח לבם מחמת השמחה".

ובבית הבחירה להמאירי על מסכת שבת (שם) הבהיר בארוכה:

"אף על פי שראוי לאדם לעמוד נכנע ושפל רוח ראוי לו להעמיד עצמו בשמחה לקיים מצותיו ולמה שיגיעהו מן השלמות שאין השכינה שורה מתוך עצבות שהעצבון מטמטם את הלב וסותם שבילי ההכנה ולא מתוך עצלות שקידה והתבוננות אלא מתוך שמחת הלב ליושר המזגים ואף דרך החכמים היה בישיבתם לפתוח במילי דבדיחותא."

ואולם השימוש ב"בדיחות" מוגבל ויכול להביא לידי איסורים שונים כגון: ליצנות, ביטול תורה, לשון הרע, מלבין פני חבירו ברבים, ועוד[3].

ראו גם

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. דף ל ע"ב
  2. דף קיז ע"א
  3. ]מאמר באתר "הישיבה".