מוהורנ"ת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "מן הויקיפדיה העברית: רבי '''נתן שטרנהרץ''', המוכר גם כרבי '''נתן מנמירוב''' או רבי '''נתן מברס...")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
מן ה[[ויקיפדיה העברית]]: רבי '''נתן שטרנהרץ''', המוכר גם כרבי '''נתן מנמירוב''' או רבי '''נתן מברסלב''' או בשמו העממי '''מוהרנ"ת''' ([[ט"ו בשבט]] [[ה'תק"ם]] - [[י' בטבת]] [[ה'תר"ה]], [[22 בינואר]] [[1780]] - [[20 בדצמבר]] [[1844]]) היה תלמידו המובהק של ר' [[נחמן מברסלב]], מפיץ תורתו המרכזי ומנהיגה-בפועל של [[חסידות ברסלב]] אחרי מות רבו.
{{אדמו"ר
|שם= רבי נתן שטרנהרץ
|תואר= '''מוהרנ"ת'''
|חיבורו העיקרי= [[ליקוטי הלכות]], עריכת ספרי רבי [[נחמן מברסלב]]
|תאריך לידה= ט"ו בשבט ה'תק"ם
|תאריך פטירה= י' בטבת ה'תר"ה
|מקום לידה= [[נמירוב]]
|מקום פטירה= [[ברסלב (עיר)|ברסלב]], מחוז ויניציה אוקראינה
|מקום קבורה= בית הקברות בברסלב
|חסידות= [[חסידות ברסלב|ברסלב]]
|מקום מגורים= נמירוב, ברסלב
|מקום פעילות= נמירוב, ברסלב
|מספר בשושלת= 2
|הקודם= מוהר"ן
|הבא= ר' [[נחמן חזן]]
|תחילת כהונה=
|סיום כהונה=
|רבותיו= מוהר"ן
|נושאים בהם עסק= עריכת [[כתבי מוהר"ן]]
|חיבוריו= {{ש}}
* ליקוטי הלכות {{ש}}
* [[חיי מוהרן]] {{ש}}
* [[ימי מוהרנ"ת]]
* [[שיחות הר"ן]]
|אב=
|אם=
|בת זוג=
|ילדים=
}}
רבי '''נתן שטרנהרץ''', המוכר גם כרבי '''נתן מנמירוב''' או רבי '''נתן מברסלב''' או בכינויו '''מוהרנ"ת''' (ט"ו בשבט ה'תק"ם - י' בטבת ה'תר"ה) היה תלמידו המובהק של [[רבי נחמן מברסלב]], מפיץ תורתו המרכזי ומנהיגה-בפועל של [[חסידות ברסלב]] אחרי מות רבו.
 
==ביוגרפיה==
נולד  לנפתלי הירץ, סוחר אמיד מהעיר נמירוב, וחיה לאנה. בילדותו כונה "העילוי מנמירוב". נישא לבתו של [[הרב דוד צבי אוירבך]], רבה של שרהורוד. לאחר שגר שנתיים בבית חמיו, אביו ציפה שיצטרף לעסק המשפחתי. בשנת תקס"ב (1802) היה אמור לעבור לסניף של ברדיצ'ב, אך באותה שנה הגיע ר' נחמן לברסלב הסמוכה, ושמו עבר בין חבריו של ר' נתן. ר' נתן עם שניים מחבריו החליטו לנסוע לצדיק. ר' נתן מיד נקשר לרבו העתידי, הפך תלמידו הקרוב ביותר, וליווה אותו עד מותו של ר' נחמן באומן.
 
וכך מסופר על התקרבותו של רבי נתן לרבי נחמן:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בין אברכי נמירוב, אליה שב רבי נתן, היו אף כאלה שטעמו את טעם החסידות. ובשיחותיהם בבית המדרש, פרצו ויכוחים לא מעטים בין אותם אברכים, לבין האברכים המתנגדים לחסידות, שרבי נתן היה מהבולטים שבהם. הם סיפרו לרבי נתן אותות ומופתים מרבותיהם ואת עבודת ה' העצומה שלהם, אולם רבי נתן לא הטה ליבו לסיפוריהם וביטלם במחי יד: 'עבודה?' אמר להם רבי נתן, 'עבודה אמיתית ראיתי אצל חמי, שארבעים שנה לא ישן על מיטה, ויומם ולילה הגה בתורת ה'. וכי אתם יודעים עבודה מהי...?' כך נמשכו הוויכוחים, עד שהחלו לשוחח עמו מעניין שמחה וחיוּת בעבודת ה'. כאן הייתה ידם על העליונה. לבו של האברך הלמדן הגדול, רבי נתן, ספוג היה בכאב משום כך בדיוק. חש היה שחסר הוא את החיות, את השמחה בעבודת ה'. ומשכך, לא ארכו הימים והחלו הדברים להיכנס לליבו. ותוך זמן קצר הפך רבי נתן לחסיד.|מקור=אתר [http://www.breslev.org/ שער ברסלב]}}
 
ר' נתן העלה על הכתב את כל התורות והמאמרים ששמע מר' נחמן. לאחר מותו ניסה ר' נתן לשמר את חסידות ברסלב. הוא תיקן עלייה לציון וקיבוץ חסידי ב[[ראש השנה]]. הוא היה נוסע בין קהילות החסידים בערים הסמוכות, וכן הדפיס את ספרי ר' נחמן. ר' נתן לא טען להיותו ה[[אדמו"ר]] של חסידי ברסלב, אלא המנהיג והמאחד, ולשיטתו הרבי נשאר תמיד ר' נחמן.
 
בשנת 1811 הדפיס את הספרים [[ליקוטי מוהר"ן]] ו"ספר המידות". בשנים שלאחר מכן קנה את כל הנדרש להקמת בית דפוס, והעמיד אותו בביתו, שם הדפיס את ליקוטי מוהר"ן, השלמת ספר המידות ותיקון הכללי. כדי לא למשוך את תשומת השלטונות נכתב על הספרים שנדפסו במקומות שונים כגון אוסטרוה או במוהילב. ר' נתן עסק בהדפסת ספרים במשך כל ימיו, ובכך הפך את ספרי ברסלב לנפוצים ביותר בין ספרי החסידות.
 
בשנת 1822, תוך כדי מלחמת העצמאות היוונית מטורקיה, יצא ר' נתן למסע ל[[ארץ ישראל]] ושהה בה מספר חודשים.
 
ר' נתן התקין אספת חסידים אצלו בברסלב בחג ה[[שבועות]] וב[[חנוכה]]. בשנים 1834–1838 התחדש גל רדיפות נגד חסידי ברסלב בניצוחו של [[רבי משה צבי גוטרמן]] מחסידות סאווראן. חסידי ברסלב נקראו כופרים, נאסר לאכול משחיטתם, להתחתן איתם ולרחם עליהם. הרדיפות פסקו אחר מותו של הרב גוטרמן. בזמן הרדיפות נעצר ר' נתן, רכושו הוחרם, נאסר עליו להתגורר בברסלב, והוא עבר לעיר הולדתו נמירוב.
 
בשנת 1838 חזר לברסלב, ובשנת 1844 (ה'תר"ה) נפטר ונקבר בכניסה לבית הקברות היהודי בעיר. את מקומו מילא אחר מותו [[רבי נחמן חזן]] מטולצ'ין, עליו אמר "זה שנשא עבורי את דליי המים - רבי נחמן מטולטשין - הוא ינהיג את העדה".
 
==חיבוריו==
*[[ליקוטי הלכות]] - חיבור המשלב בין ה[[הלכה]] לבין [[קבלה|תורת הנסתר]] על-פי לקוטי מוהר"ן
*[[ליקוטי עצות]] - ליקוט מליקוטי מוהר"ן, מסודר לפי נושאים ברשימה אלפביתית
*[[ליקוטי תפילות]] - תפילות המבוססות על המאמרים בלקוטי מוהר"ן
*[[עלים לתרופה]] - קובץ מכתביו של רבי נתן, אשר רובם יועדו לבנו רבי יצחק
*[[קיצור ליקוטי מוהר"ן]]
* [[חיי מוהר"ן]]
* [[שבחי הר"ן]] - שבחי רבו רבי נחמן ותיאור השתלשלות נסיעתו המופלאה לארץ ישראל בזמן [[המלחמות הנפוליאוניות|מלחמת נפוליאון]]
* [[שיחות הר"ן]] - קובץ שיחות שנאמרו על ידי רבי נחמן בהזדמנויות שונות. בספר 308 שיחות ומאמרים, קצרים ברובם, המהווים מעין השלמה לעיקרי תורתו של רבי נחמן, המובאת בליקוטי מוהר"ן.
*ימי מוהרנ"ת (שהוא קרא לו "ימי נתן")
*[[שמות הצדיקים]]
* [http://www.hebrewbooks.org/52769 קנאת ה' צבאות]
 
==לקריאה נוספת==
*רבי [[בצלאל פרידמן]], '''אוצר יראת שמים''', - חיבור מקיף בתולדות חיי רבי נחמן ורבי נתן מברסלב, הוצאת 'קרן הדפסה דחסידי ברסלב' ירושלים תשמ"ב.
*רבי [[לוי יצחק בנדר]], '''שיח שרפי קודש - ברסלב''', - השיחות והסיפורים ותולדות חיי רבי נחמן ורבי נתן מברסלב, הוצאת 'אגודת משך הנחל' ירושלים תשמ"ח.
*רבי [[חיים קרמר]], '''באש ובמים''', - ביוגרפיה מקיפה ומיוחדת על תולדותיו וחייו, הוצאת 'מכון נחלת צבי' ירושלים תשנ"ה.
* [[מנדל פייקאז']], 'ר' נתן מנמירוב באספקלריית ספרו ליקוטי הלכות', ציון, סט (תשס"ד), עמ' 240-203
*[[יונתן מאיר]], [https://www.academia.edu/11641827/The_Politics_of_Printing_Sefer_Likutei_Tefilot_by_R._Nathan_Sternharz_of_Nemirov_Zion_80_2015_pp_43-68_Hebrew_ 'הפוליטיקה  של הדפסת  ספר  ליקוטי  תפילות'], ציון פ (תשע"ה), עמ' 68-43
*[[Jonatan Meir]], [https://www.academia.edu/22788875/R._Nathan_Sternhartzs_Liqqu%E1%B9%ADei_tefilot_and_the_Formation_of_Bratslav_Hasidism_The_Journal_of_Jewish_Thought_and_Philosophy_24_2016_pp._60-94_English_ "R. Nathan Sternhartz's Liqquṭei tefilot and the Formation of Bratslav Hasidism"] The Journal of Jewish Thought and Philosophy 24 (2016), pp. 60-94
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.levbreslev.co.il/ שעורים על פי משנתו של ר' נתן מברסלב] באתר לב ברסלב
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/21315 הסבר כללי על חסידות ברסלב] מאת הרב ארז משה דורון באתר ישיבה
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/933 שיעורים על ליקוטי מוהר"ן] מפי הרב יהודה מלמד
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16946&siteLang=3 רבי נתן שטרנהארץ] באתר אהלי צדיקים
** [http://breslev.eip.co.il/books/short-likutey-moharan.asp קיצור ליקוטי מוהר"ן] - לקריאה קלה של הליקוטי מוהר"ן
** [http://breslev.eip.co.il/books/midot.asp ספר המידות]
** [http://breslev.eip.co.il/books/moharan-life.asp חיי מוהר"ן]
** [http://breslev.eip.co.il/books/haran-value.asp שבחי הר"ן]
** [http://breslev.eip.co.il/books/haran-talks.asp שיחות הר"ן]
** [http://breslev.eip.co.il/books/soul-return.asp משיבת נפש]
* {{דעת|[[אברהם כהנא]]|daat/history/hasidut/kahana9-2.htm|ר' נחמן מברסלב ותלמידו ר' נתן, בתוך "ספר החסידות" (ורשה תרפ"ב)}}

גרסה אחרונה מ־23:54, 27 בפברואר 2019

רבי נתן שטרנהרץ
מוהרנ"ת
חיבורו העיקרי ליקוטי הלכות, עריכת ספרי רבי נחמן מברסלב
תאריך לידה ט"ו בשבט ה'תק"ם
מקום לידה נמירוב
תאריך פטירה י' בטבת ה'תר"ה
ברסלב, מחוז ויניציה אוקראינה
מקום קבורה בית הקברות בברסלב
חסידות ברסלב
מקום מגורים נמירוב, ברסלב
מקום פעילות נמירוב, ברסלב
מספר בשושלת 2
הקודם מוהר"ן
הבא ר' נחמן חזן
רבותיו מוהר"ן
נושאים בהם עסק עריכת כתבי מוהר"ן
חיבוריו

רבי נתן שטרנהרץ, המוכר גם כרבי נתן מנמירוב או רבי נתן מברסלב או בכינויו מוהרנ"ת (ט"ו בשבט ה'תק"ם - י' בטבת ה'תר"ה) היה תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב, מפיץ תורתו המרכזי ומנהיגה-בפועל של חסידות ברסלב אחרי מות רבו.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד לנפתלי הירץ, סוחר אמיד מהעיר נמירוב, וחיה לאנה. בילדותו כונה "העילוי מנמירוב". נישא לבתו של הרב דוד צבי אוירבך, רבה של שרהורוד. לאחר שגר שנתיים בבית חמיו, אביו ציפה שיצטרף לעסק המשפחתי. בשנת תקס"ב (1802) היה אמור לעבור לסניף של ברדיצ'ב, אך באותה שנה הגיע ר' נחמן לברסלב הסמוכה, ושמו עבר בין חבריו של ר' נתן. ר' נתן עם שניים מחבריו החליטו לנסוע לצדיק. ר' נתן מיד נקשר לרבו העתידי, הפך תלמידו הקרוב ביותר, וליווה אותו עד מותו של ר' נחמן באומן.

וכך מסופר על התקרבותו של רבי נתן לרבי נחמן:

Geresh.png בין אברכי נמירוב, אליה שב רבי נתן, היו אף כאלה שטעמו את טעם החסידות. ובשיחותיהם בבית המדרש, פרצו ויכוחים לא מעטים בין אותם אברכים, לבין האברכים המתנגדים לחסידות, שרבי נתן היה מהבולטים שבהם. הם סיפרו לרבי נתן אותות ומופתים מרבותיהם ואת עבודת ה' העצומה שלהם, אולם רבי נתן לא הטה ליבו לסיפוריהם וביטלם במחי יד: 'עבודה?' אמר להם רבי נתן, 'עבודה אמיתית ראיתי אצל חמי, שארבעים שנה לא ישן על מיטה, ויומם ולילה הגה בתורת ה'. וכי אתם יודעים עבודה מהי...?' כך נמשכו הוויכוחים, עד שהחלו לשוחח עמו מעניין שמחה וחיוּת בעבודת ה'. כאן הייתה ידם על העליונה. לבו של האברך הלמדן הגדול, רבי נתן, ספוג היה בכאב משום כך בדיוק. חש היה שחסר הוא את החיות, את השמחה בעבודת ה'. ומשכך, לא ארכו הימים והחלו הדברים להיכנס לליבו. ותוך זמן קצר הפך רבי נתן לחסיד. Geresh.png
– אתר שער ברסלב

ר' נתן העלה על הכתב את כל התורות והמאמרים ששמע מר' נחמן. לאחר מותו ניסה ר' נתן לשמר את חסידות ברסלב. הוא תיקן עלייה לציון וקיבוץ חסידי בראש השנה. הוא היה נוסע בין קהילות החסידים בערים הסמוכות, וכן הדפיס את ספרי ר' נחמן. ר' נתן לא טען להיותו האדמו"ר של חסידי ברסלב, אלא המנהיג והמאחד, ולשיטתו הרבי נשאר תמיד ר' נחמן.

בשנת 1811 הדפיס את הספרים ליקוטי מוהר"ן ו"ספר המידות". בשנים שלאחר מכן קנה את כל הנדרש להקמת בית דפוס, והעמיד אותו בביתו, שם הדפיס את ליקוטי מוהר"ן, השלמת ספר המידות ותיקון הכללי. כדי לא למשוך את תשומת השלטונות נכתב על הספרים שנדפסו במקומות שונים כגון אוסטרוה או במוהילב. ר' נתן עסק בהדפסת ספרים במשך כל ימיו, ובכך הפך את ספרי ברסלב לנפוצים ביותר בין ספרי החסידות.

בשנת 1822, תוך כדי מלחמת העצמאות היוונית מטורקיה, יצא ר' נתן למסע לארץ ישראל ושהה בה מספר חודשים.

ר' נתן התקין אספת חסידים אצלו בברסלב בחג השבועות ובחנוכה. בשנים 1834–1838 התחדש גל רדיפות נגד חסידי ברסלב בניצוחו של רבי משה צבי גוטרמן מחסידות סאווראן. חסידי ברסלב נקראו כופרים, נאסר לאכול משחיטתם, להתחתן איתם ולרחם עליהם. הרדיפות פסקו אחר מותו של הרב גוטרמן. בזמן הרדיפות נעצר ר' נתן, רכושו הוחרם, נאסר עליו להתגורר בברסלב, והוא עבר לעיר הולדתו נמירוב.

בשנת 1838 חזר לברסלב, ובשנת 1844 (ה'תר"ה) נפטר ונקבר בכניסה לבית הקברות היהודי בעיר. את מקומו מילא אחר מותו רבי נחמן חזן מטולצ'ין, עליו אמר "זה שנשא עבורי את דליי המים - רבי נחמן מטולטשין - הוא ינהיג את העדה".

חיבוריו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]